ניסו אביטן: "הוצע לי לאמן את הנוער של מכבי חיפה לפני מסאי דגו"

אחרי כמה קדנציות פחות מוצלחות בהפועל ת"א, בני סכנין, בני יהודה והפועל רעננה, ניסו אביטן חזר בסוף עונת 2022/23 למקום בו עשה את הפריצה הגדולה שלו - הפועל חדרה. זה אמנם הסתיים ברגשות מעורבים, אבל במועדון קיבלו בחיבוק את האקס וזה גמל להם עם ניצחון ששווה עוד עונה בליגת העל - מול בני סכנין. כעת, בעוד המועדון נמצא בחוסר ודאות, אביטן הגיע לפודקאסט "ליגה אחרת" וחזר לכמה סיפורים מעניינים מהקריירה, כולל הזדמנות גדולה שאולי פספס במכבי חיפה.

רכבת ההרים בקריירה
"חלק מהאחריות עליי. לא בדקתי מספיק טוב לאיזה מקומות אני הולך. בעיקר לא בדקתי מה קורה בהפועל ת"א. חשבתי שאחרי ההצלחה בחדרה, עם תקציב מינימום בליגת העל... שכר שחקנים של 4 מיליון ש"ח... לא צריך לבדוק דברים. כשמדברים איתך על שכר שחקנים של 17-18 מיליון, אז אתה אומר 'וואלה, אני יכול לעשות דברים יפים'. בפועל התקציב היה אפס. גיליתי שיש 40 שחקנים חתומים. כל שקל שאתה רוצה, צריך לשחרר ואף אחד לא רוצה לעזוב. אחד הבעלים אמר לי שהם מועדון גדול, אבל קבוצה קטנה. אתה לא בונה, אתה עסוק בלשחרר שחקנים כדי להחתים. מבחינתי, התאבדתי על מאור בוזגלו ורציתי אותו בכל מחיר. כשהוא הגיע, זה לא זה וגיליתי שהיתה לו מחלקת הנשיקה והדברים לא התחברו. מאור, שהיה מנהיג בכל קבוצה שהוא הגיע אליה, פתאום לקח צעד אחורה. היה עסוק יותר בעצמו. מאז לא בניתי קבוצות, רק קיבלתי בירושה".

שחקן שהוא הצליח להשפיע עליו
"נכון שזה נגמר בפיצוץ, אבל היו ביני ובין עלי חטיב יחסים מדהימים. אפשר להגיע לכל שחקן. חשוב כמאמן לדעת לשמור על אוטוריטה ולתת גם חבל לשחקנים. מאחורי הכוכב עומד אדם עם נפש עדיפה, ולפעמים בעיות בבית. הגעתי להפועל חדרה והוא היה מורחק לשלושה משחקים ובהנהלה רצו לשחרר אותו. ידעתי שיהיה קשה להפועל חדרה, אז בלאומית, להביא שחקן ברמתו בתקציבים שהיו אז. הכנסתי אותו לחדר ושאלתי אותו מה הוא רוצה כדי שהוא יהיה מרוצה ושלא יהיו בעיות משמעת. הוא אמר לי 'אתה יודע מה, אני לא רוצה לעשות מתיחות בסוף האימון. תשחרר אותי ותשאיר את האחרים'. אפשרתי לו את זה וזה נהיה קטע שהשחקנים נשארים והוא לא. נתתי לו סוכריה והוא נתן עונה מטורפת ופרח. למרות התדמית, הוא אחלה בנאדם. אם אתה יודע להגיע לנפש שלו, הוא שחקן מטורף".

מקרה שהיחס עם השחקן היה פחות טוב
"היה חיבור פחות טוב עם אוראל דגני בהפועל ת"א. אני לא יודע למה. הוא שחקן טוב והוא היה יכול לתרום. זה התחיל לא טוב כשכבר במסיבת העיתונאים הוא לא ידע אם הוא רוצה להישאר ועשה לנו הפתעה וזרק פצצה. זה המשיך עם זה שבמחנה האימונים הוא לא היה מרוצה כל הזמן. אני לא יודע אם זה היה קשור אליי או להפועל ת"א. הוא לא רצה להיות שם".

בני סכנין
"מציירים את זה כחוסר הצלחה בגלל הפיטורים, אני אומר שהיתה פה הצלחה מטורפת. קח את הסגל של אותה עונה - שלושה שחקנים הם מובילים בליגת העל - גנטוס, איהאב גנאים ובירם כיאל. כל השאר מפוזרים בלאומית ובליגה א'. זה היה הסגל. עם הסגל הזה, ממקום אחרון, אפס נקודות ושערים, קורונה פעמיים, בלי יכולת להביא זרים לארץ, ולייצר 20 נקודות, זה הצלחה. להחזיר את כיאל לארץ זו הצלחה. הוא היה על המדף ואף אחד לא לקח אותו. הוא לא שיחק הרבה זמן. ראיתי את האישיות והאיכויות ולקחתי סיכון. זה עזר לסכנין בטירוף. 20 נקודות בקבוצה מרוסקת זו כן הצלחה. שלושה שבועות לפני שפיטרו אותי, הציעו לי לחתום לשלוש שנים. הפיצוץ ביני לבין אבו יונס היה רקע אישי. הוא אחלה בעלים למאמן. מוציא כסף מהכיס, לא מפריע לך לעבוד. החיסרון היחיד הוא שהוא קפריזי. כמו אוהד. הוא לוקח הכל ללב והוא יורד לחדר ההלבשה. הוא התפוצץ שם על השחקנים, בכלל לא עליי, ואני מתוך דאגה לבריאות שלו, אמרתי לו שיירגע כי הוא תכף מקבל התקף לב. הוא הסתובב והצליח לצרוח עליי ולהשתולל. זה פגע בי, בו ובקבוצה. באותו יום הבנתי שזה רק עניין של זמן. זה היה גמור. מבחינתי, אם הייתי נשאר שם שנתיים-שלוש, הייתי עושה שם דברים יפים".

בני יהודה
"הגעתי למועדון כבוי ומת. לא היו אנרגיות לאף אחד. חתמתי שעה לפני סיום חלון ההעברות. הסתכלתי על הסגל ואמרתי שיש חומר טוב, אבל אתה מגיע למועדון והכל מת. אין אנרגיות. כולם נלחמים בכולם. האוהדים נגד ההנהלה, ההנהלה נגד השחקנים, השחקנים נגד האוהדים. הייתי יושב בחדר עם יעקב אסייג והיינו מסתכלים אחד על השני והוא אומר לי שלא משנה מה נעשה, אנשים אטומים. הבאנו מאמן מנטאלי שניסה להעיר את הדברים. אחר כך אתה מתחיל לגלות את הסיפורים. פתאום היה שחרור שחקנים, שיחקנו עם המחליפים של הנוער שירדו ליגה. עלינו בהרכבים הזויים. זה היה בעיקר עצוב. בני יהודה מועדון מיוחד שראוי להיות בליגת העל. לא הכל כסף בכדורגל, יש ערכים ודברים שורשיים. זה המועדון האחרון שמייצג קהילה קטנה בתוך השכנה. זו היתה תקופה של חודשיים וחצי-שלושה הזויים. אברמוב שם כסף, ולא מעט, היה תקציב מטורף. הכל היה מפולג בתוך חדר ההלבשה. השחקנים התארגנו נגד המאמן הקודם. ציפיתי שאני אבוא בהתלהבות לעבוד וזיהיתי שכולם כבויים וגמורים".

היו הצעות לפני חדרה?
"היו הצעות מהליגה הלאומית, העדפתי להישאר בחוץ. נפגשתי עם הבעלים של נס ציונה והיה סוג של סיכום ומשום מה זה לא יצא לפועל. היתה לי הצעה מעוד קבוצה בליגת העל בתחילת העונה ולא הראיתי יותר מדי התלהבות. לא הייתי שלם עם ההחלטה. ידעתי לפני חודש שאני הולך להיות המאמן של חדרה בעונה הבאה. הדברים היו סגורים ולכן כשראיתי את חדרה מפסידה להפועל חיפה, הבנים שלי לא הבינו למה אני כ"כ מתעצבן. ידעתי שיגיע טלפון. קיוויתי שהוא לא יגיע, כי לא רציתי להגיע לסיטואציה הזו ברגע האחרון. היה סיכון גדול מבחינתי, אבל היה מסר לאנשים מחדרה שאני עם המועדון. אני לא פוחד להכתים את השם שלי. התמונה שהיתה נצרבת היתה שלי תופס את הראש. היתרון הגדול שלי הוא שאני מכיר את כל הנפשות הפועלות. זה נגמר עם חיוכים ועם ציפייה לבנות קבוצה טובה שתשדר משהו אחר. בתקופה שלי, חדרה היתה המאמי הלאומית. זה מקום טוב להתחיל פה קריירה. אפשר לעשות עונה טובה".

ההצעה ממכבי חיפה
"כולם מדברים על מסאי דגו. אחת האופציות שלי בעונה הקודמת היתה להגיע לנוער של מכבי חיפה. די התלבטתי ולקחתי את הזמן. בסוף הם לקחו את מסאי. לא יודע אם הייתי אומר 'כן'. לא צריך להסתכל אחורה ולהגיע מה היה אילו. כמה שנים לפני כן נקבעה פגישה עם אסף בן דוב לגבי עתיד אבו פאני ויהב גורפינקל. הגענו למשרדים, עולים במעלית וקיבלנו פוש שאלי גוטמן עוזב את מכבי חיפה מטעמי בריאות. כל אנשי המשרד ראו אותי נכנס ובטוחים שיש פה חתונה. אסף אמר בגילוי לב שהוא חשב שהוא רואה אותי בעתיד מאמן מכבי חיפה. הוא אמר שיש כיוון עם מאמן אחר, אבל אם זה יפול, אני אעלה את השם שלך. בחיים אתה לא יודע לאן אתה יכול להתגלגל. יש דברים בלתי צפויים".

הפועל ב"ש
"טיימינג זה הכל. היו לי עונות מאוד מוצלחות במחלקת הנוער. ציפיתי לקבל הזדמנות במועדון הבית שלי. בכל פעם שהפועל ב"ש חיפשה מאמן אחרי ברק בכר, שבועיים קודם חתמתי במקום אחר. הפועל ב"ש זה הבית שלי. אני בקשר עם אלונה. היחסים עם כל האנשים שם, טובים. אסי רחמים הוא חבר ילדות שלי".

שקלת לפרוש?
"לא. כדורגל זה הכי חשוב אחרי המשפחה. אתה לוקח ללב, זה כואב לך. גם כשלא אימנתי, אני מחובר לאינסטאט ועוקב אחרי שחקנים ורואה את כל המשחקים, כולל משחקים שצריך לשלם לאנשים כדי לראות אותם. הרגשתי שאני צריך להיות מוכן לרגע שאני חוזר ואני מרגיש מוכן".

הקשיים בחדרה
"יש חוסר בהירות. יש כעס גדול על הסיטואציה של הקבוצה. בעונה הראשונה שלי בליגת העל, מכרנו שחקנים בכמעט 4 מיליון ש"ח. זה נתן אוויר. הפועל חדרה מועדון עם תקציב צנוע ויצטרך לעשות דברים נכון וחכם. חצי מהסגל יתבסס עם שחקנים צעירים. אני רוצה לבנות סגל שלא יהיו בו שחקנים שלא רלוונטיים מבחינת התחרות. מדמון יהיה פקטור משמעותי יותר בעונה הנוכחית. אברמוב צריך להתחיל להוביל ולקחת את המושכות. בוראר? ברגע שאראה את הצ'ק שישלמו עליו, הוא יעזוב. עוד לא ראיתי את הצ'ק. מי שירצה אותו שישלם 2-2.5 מיליון ש"ח שהוא שווה לדעתי". 

הצירוף של דויד מתיאוס
"הוא לא רצה להתלבש למשחק אימון מול אומוניה ניקוסיה במחנה. הוא אמר 'אני שיחקתי בריאל מדריד ומפרסמים שאני בא למבחנים'. אני לא יודע איך זה הגיע אליו. פה הגדולה של איציק טפירו. עם מעט מילים באנגלית, הכניס אותו לחדר, ערבב אותו ואחרי 4 דקות הוא הסכים לשחק 45 דקות".

מינוי מסאי דגו לחיפה
"אני לא מבין על מה המהומה. הוא מאמן כמה שנים, בעיקר בליגה הלאומית. נכון שאין לו סיפור הצלחה בקריירה, אבל הוא נמצא במועדון שנה, אנשים מכירים אותו וראו את העבודה שלו, ואם הם חושבים שהוא מתאים, למה לא? מישהו פה נולד עם דרגות של רמטכ"ל. שאנשים יחשבו מחוץ לקופסה. מאחל לו בהצלחה".