ליגה לאומית, יום שישי, מחזור 32, עפולה. השעה 16:00 בצהריים, חום אימים, וזהו היום הרביעי לצום חודש הרמדאן. בדקה ה-30, השופט אביב קליין שולח את השחקנים להפסקת מים, ונחשו מי לא שותה? ארבעה שחקנים של אחי נצרת שנמצאים בצום. עקבתי אחרי אחמד עאבד, שלקח בקבוק מים, שטף את הראש פעם אחר פעם, ללא אפשרות לשתות אפילו לגימה קטנה, ומנסה לאושש את עצמו - עבורי זה היה מראה קורע לב.
למה שחקנים ערבים צריכים לשחק כדורגל כשהם בצום? אותם שחקנים שקמו ב-04:44 בבוקר, אכלו ארוחת בוקר, שוברים צום ב-19:15, ובמשך כל הזמן הזה אסור להם להכניס כלום לפה. כן, אפילו לא מים.
תומר קשטן, מאמן אחי נצרת, החליף את אחמד עאבד ואת ספואן חילו באמצע המחצית הראשונה מתוך ההבנה שהם לא יכולים לסחוב יותר ובעצם מסכנים את בריאותם. במקומם הוא שולח לדשא שחקנים צעירים שניסו לעשות את העבודה. מעמדת השידור הבחנתי בסבל ובכאב של השחקנים שירדו לספסל, כשחברים שלהם מנסים להרים אותם והם אומרים להם: "ניסינו, ולא יכלנו יותר".
גם אנשי עפולה אמרו בסוף המשחק: "נכון שניצחנו והשארנו את הנקודות, אבל הלב יוצא כשרואים שחקנים סובלים ככה". תוצאת הסיום אגב הייתה 0:5 לעפולה, תוצאה שלא רואים בכל יום בכדורגל הישראלי.
מה היה קורה אילו היו מזיזים בחודש הרמדאן את משחקי הקבוצות הערביות ליום שני בשעה 19:30? הרי חצי מחזור בכל מקרה מתקיים בימי שני. למה לא מכניסים את לוח הזמנים של הרמדאן ללוח השיבוצים מדי שנה? לחודש הזה יש תאריך, ואנחנו יודעים מתי הוא מתקיים, אפשר להיערך לפני.
ממנהלת הליגות נמסר בתגובה: "משחקי הליגה הלאומית משובצים בהתאם למגבלות ואילוצים רבים (זכיין השידור, מועצת ההימורים, מנוחה בין ימי משחקי הליגה והגביע, אילוצים ספורטיביים ועוד). בכל הקשור לתקופת צום הרמדאן, הרי שהמשחקים שובצו ככל שניתן תוך יצירת איזונים, התחשבות בצרכי הקבוצות ואף שיתוף פעולה עם הקבוצות שחלקן ביקשו לשחק בשעה זו".