אלירן עטר: "בעיות עם מאמנים? אשתי אמרה שזה בגלל הפרצוף שלי"

אחרי עונה לא פשוטה, ולאחר שנים ארוכות בהן לא דיבר, אלירן עטר שבר שתיקה. כוכב בני יהודה פגש את שרון פרי ב"מתחממים" ודיבר על הסיבות שבגללן בחר שלא לדבר, על העונה שעברה, על היחסים עם ברק אברמוב ועל המחשבות לפרוש. צפו בראיון המלא בנגן הווידאו למעלה >>

חשבת שתתחילו את העונה?
"להתחיל עונה בצורה כזאת זה לא הדבר הכי נחמד. יש בעלים אין בעלים, יש שחקנים אין שחקנים, יש מאמן אין מאמן, יש כסף אין כסף. זה לא פשוט. הדבר הכי חשוב בשביל המועדון, זה מי נמצא פה היום ולא מי היה פה".

דמאיו אמר שאתה כמו הבן שלו. בלעדיו יש מצב שהיית פה?
"לא כמו, הוא חד משמעית כזה. עם ברק לא הייתי נשאר, זה היה עניין של זמן".

למה הכל מסובך עם ברק אברמוב?
"אם יש מישהו שאני לא רוצה לדבר עליו - זה ברק אברמוב. דיברו עליו מספיק, הוא דיבר בעצמו, בכל מקום אלירן לקח ואלירן נתן. הוא דיבר עליי כל כך הרבה... כשהייתי מלך השערים בעונת האליפות של מכבי לא דיברו עלי ככה. כרגע יש פה בן אדם שהכי מתאים למועדון, בא מפה, לא בא בשביל הפרסום, אלא נטו בשביל המועדון והקהל. הוא יעשה הכל כדי שבני יהודה תחזור לליגת העל".

"היה סיטואציה לא פשוטה לדמאיו. לפני שבוע עשו את ההעברת בעלות אם אני לא טועה. רוב השחקנים כבר חתמו בקבוצות, להביא לפה את השחקנים שהוא רצה זה כבר בלתי אפשרי. צריך ללכת בין הטיפות ולמצוא את השחקנים המתאימים, זה לא פשוט. יש לו הרבה עבודה, אבל דמאיו הוא האיש למשימות המיוחדות".

אז הכל נופל עליך בעצם בעונה הזאת...
"כמו בשנה שעברה. אני אהיה הסמל של המועדון רק אם אעלה אותו לליגת העל. אלירן עטר היה כוכב, עכשיו כבר לא, אבל האמת שאני אעשה הכל בשביל שזה יחזור. צריך גם לסיים יפה".

ברמה האישית, הייתה שנה מאוד קשה.
"מאוד. גם איבדתי את אבא שלי, גם היינו מאוד מאוד קרובים לרדת ליגה. אם היינו מסיימים בפלייאוף התחתון היינו מועמדים חזקים לירידה. אבל ממשיכים הלאה".

אתה מצליח להסביר מה קרה בשנה הזאת? למה הכל התפקשש?
"אני יכול להגיד לך שאמרו שהייתי ביחסים לא טובים עם יוסי אבוקסיס, אבל הוא בחור נדיר. כולם אהבו אותו, הוא מאמן מצוין. באופן כללי דברים לא התחברו, היו פה שחקנים מצויינים ועד היום אף אחד לא יכול להבין מה קרה פה. אם תסתכלי שחקן שחקן שנה שעברה, כולם שחקנים של ליגת העל. שום דבר לא התחבר מהדקה הראשונה ועד הדקה האחרונה, במזל לא ירדנו ליגה".

אז מה לא הסתדר? חדר ההלבשה?
"אין לי הסבר, היה חדר הלבשה מצויין. כל היו בחורים טובים, הצעירים היו ילדים טובים. היה חדר הלבשה מעולה, באמת, עזבי את כל הרעש מסביב. את יודעת איך זה, בהצלחות חדר ההלבשה מצויין ובכישלונות חדר ההלבשה על הפנים. הייתי בקבוצות שהחדר הלבשה היה מצויין ולא הצלחנו, אז האשימו את חדר ההלבשה".

אולי בגלל הציפיות?
"ברור שציפו. היה פה תקציב ענק, תקציב של ליגת העל. היו שחקנים של ליגת העל אחד אחד, כל השחקנים שהיו על הספסל. היה מאמן טוב, אני חוזר ואומר - בחור מדהים. אבל דברים לא התחברו, לא התחברנו כקבוצה. הליגה הלאומית זו לא ליגה קלה, צריך שחקנים מתאימים וכנראה שלא כולם התאימו".

עשית בחירה קשה כשירדת לליגה הלאומית.
"סיימתי בבית"ר והיו לי 2-3 הצעות מליגת העל, אבל אבא שלי ביקש שאגיע לבני יהודה ואעלה אתם ליגה. שקלתי גם לפרוש, אבל הוא היה בחודשים האחרונים של החיים שלו ואמר לי 'בשבילי תשחק'. עשיתי את ההחלטה הזאת מכל הלב, ואני עדיין פה. זה לא שעשיתי עונה, לא הצלחנו ונגמר. אני פה ודמאיו פה ונעשה הכל כדי להחזיר את בני יהודה לליגת העל".

זאת משאלה של אבא?
"חד משמעית".

אז זאת תהיה שנת פרישה?
"בואי נדבר על היום, לא על מחר. הכל יכול להיות".

מה אתה חושב שיקרה העונה?
"אני לא אוהב לצאת בהצהרות, אני יכול לכתוב לכם את זה על דף ונפתח בסוף העונה. לפני הכל צריך להישאר בריאים, כל עוד אני בקבוצה ודמאיו בקבוצה. למה שילך? לא משנה, החיים דינאמיים, במיוחד במקצוע הזה".

אתה יודע, דמאיו בונה עליך גם לאחרי...
"אני לא אוהב לדבר על מחר. אם אני אעשה עונה טובה וארגיש טוב, אז כן, ואם אני ארגיש שעשיתי את שלי - אז אני אקבל החלטה. אבל זה מוקדם, עוד לא התחלנו את העונה, עוד לא שיחקנו משחק אחד".

לא היה איזשהו שלב שנשבר לך מהכל?
"יש רגעים שאתה אומר לעצמך 'די, אתה לא צעיר, עברת כל כך הרבה, היית במועדונים גדולים'. כשזה קשור אלי תמיד אומרים 'אלירן עשה, אלירן אמר', אבל את רואה, אני לא מגיב למה שאומרים. למה להגיב? אחרי יומיים שוכחים מזה. אני לא ילד בן 25 שאגיב לכל דבר. כשהייתי צעיר לקחתי את הכדורגל באופן אישי, נפגעתי מזה וזה אמר וההוא לא כיבד. כשאתה מתבגר אתה מבין שהכל ביזנס".

אז איפה הלב?
"בני יהודה זה הלב. זה מקום שגדלתי בו, אני פה מגיל 7. הלב בכדורגל זה בגיל צעיר, אבל אז נכנסות הרבה החלטות בקריירה. אם זה כסף או איפה לשחק ואם זה מתאים מבחינת קהל. אבל בסוף חזרתי הביתה וכל עוד דמאיו פה אני די רגוע. המהלך הזה היה להיות או לא להיות".

אתה מוכן נפשית לצאת לחיים?
"אני מוכן להכל. עברתי כל כך הרבה. תראי, אני מכיר את שכטר, הוא חבר טוב שלי. אם את שואלת אותו 'תגיד אתה מתכוון לפרוש?', הוא מתעלף. כל אחד רואה את המקצוע בצורה אחרת. אני מאמין שמשהו שצריך להיגמר, הוא נגמר, ממשיכים הלאה לדבר הבא".

מתי הבנת את זה?
"באמצע העונה שעברה, עם אבא. הבנתי שכשנגמר משהו, החיים ממשיכים. זה שאיבדתי את אבא שלי זה לא הדבר הכי קשה שעברתי, הדבר הכי קשה היה לסעוד אותו במשך שנתיים. זה הרבה יותר קשה כשאתה יודע שזה הולך לקרות. אבא שלי זה היה כל החיים שלי".

יש פער כל כך גדול בין החזות שלך לשיחה הזאת שיש לנו כאן...
"את יודעת כמה אנשים אומרים לי את זה. 'מה חשבנו עליך לפני שהכרנו אותך?'. גם שחקנים ששיחקתי איתם. את יודעת, אשתי אומרת לי 'אתה יודע למה יש לך הרבה בעיות עם מאמנים? בגלל הפרצוף שלך'. אמרתי לה שאני יותר יפה ממנה, לא קיבלה את זה".

מה אלירן היה רוצה?
"לסיים את הקריירה בצורה שחשבתי שאסיים אותה. את יודעת, עשיתי קריירה לא רעה. אם הייתי פורש השנה, לא היו שוכחים לי, אבל היו זוכרים לי את השנה הזאת. אני לא מתחייב פה שאני מסיים, כן? אבל אני רוצה לסיים את העונה הזאת כשאנחנו בליגת העל. וכשדמאיו פה, אז אני מאמין בזה בלב שלם, אני סומך עליו. זו משימת חיינו. אני מרגיש אחריות, אבל אני לא לבד".

למה אתה לא מתראיין?
"היה לי התערבות עם ג'ורדי (קרויף) בעונת האליפות עם אוסקר (גרסיה). כל משחק הוא אמר לי 'בוא תתראיין, אתה כל שבוע אומר לי שבוע הבא, יש לך מילה?'. אמרתי לו 'אתה יודע מה, אם אני מגיע ל-20 גולים אני אתראיין'. איך שהגעתי ל-20 שערים הוא אמר לי 'יש לך מחר ראיון'. מאז לא התראיינתי. זה היה הראיון הראשון או השני שלי".

אז אתה שובר שתיקה...
"עם כל הקשיים שאמרו שעשיתי בחודש האחרון זה נראה לי יותר שומר על זכות השתיקה".