בטקס מרגש ושובר לב, מסע הלווייתו של צחי עידן ז"ל, אוהד הפועל ת"א, שנחטף מנחל עוז ונרצח בשבי החמאס, יצא הבוקר (שישי) לדרך מאצטדיון בלומפילד. כאלף אוהדים אדומים הגיעו לחלוק כבוד אחרון. צפו בביצוע המרגש לשיר "השדים האדומים" בטקס, בנגן הוידאו למעלה>>
הלוויה עצמה תהיה סגורה לציבור, אך למשפחה היה חשוב שהציבור יקח חלק בדרכו האחרונה של צחי עידן, ולכן בשעה 10 יצא לדרך טקס בשיתוף המועדון, שהמזמין את כל האוהדים, לא רק אוהדי הפועל ת"א. לאחר מכן החל מסע ההלוויה, ומאות ליוו את המשפחה בדרכים, עד לקיבוץ עינת, שם בבית העלמין יטמן עידן, לצד בתו מעיין בבית, שנרצחה בבוקר השבת השחורה בביתם בקיבוץ נחל עוז.
אחות של עידן, נועם, ספדה לו: "510 לכולם. כל 46 שנות חיי לא חלמתי שאני אספור ימים, אצא למאבק. לא חשבתי שאחשוב הפועל. גדלתי בבית עם אבא חולה ספורט. הענף לא באמת משנה. העיקר שהוא צהוב. גדלתי לאח בכור שהפך ב-510 הימים האחרונים כסמל. ספגנו מכה אנושה מעיין נרצחה וצחי נחטף. בתוך הכאוס משימת חיי הייתה להציל את צחי ולהחזיר אותו למשפחתו. בתחילת הדרך אני מבינה שהמקרה שלנו הוא אחר בכל מיני מובנים – איך לחשוב צחי. איך שיישאר במודעות".
(באדיבות הפועל תל אביב)
עוד הוסיפה אחותו של צחי: "עמדתי במבחן הגדול ביותר שלי. רואה את צחי ובני משפחתו בסיטואציות שגם השטן לא יכול היה לכתוב, בסוף היום הזה ספגנו מכה אנושה - מעייני נרצחה וצחי נחטף. בתוך הכאוס שבו אנחנו נמצאים משימת חיי היא להציל את צחי ולהחזיר אותו למשפחתו. בתוך המשימה הזו אני מגלה כוחות שלא הכרתי והרים שלא חלמתי להזיז".
"המשימה של המנהיגים שלנו הייתה לשמור על צחי חי", האשימה "והם קיבלו החלטות קשות מאוד עם תוצאות בלתי נסבלות. המשימה שלי הייתה להחזיר את צחי ובמשימה הזו עמדתי. בברכת תודה רבה להפועל תל אביב שאימצו אותנו וזרמו על כל דבר שביקשנו ועשינו בלי לשאול שאלות ועם הרבה חום ואהבה אפשרו לנו להפוך את המאבק על צחי לאדום. היום אני נפרדת מאחי הבכור ומבקשת ממנו סליחה בשם כולנו שחזר בארון ולא על הרגליים כמו שיצא. הסיכה האדומה תמשיך להיות כאן עד החטוף האחרון".
חברו של צחי, דודו יעקב: "צחי היה הקול השפוי, בגישה שהכול בסדר, שלא כל דבר צריך לעשות במלחמות, שהחופש האמתי הוא לעשות את מה שרוצים ולא לתת לדברים להשפיע עליך. אחרי השפיות בא הכישרון בלהבין ולעשות דברים די בקלות. אחרי השפיות והכישרון, מגיע החשוב מכל - איש משפחה. תמיד הרגשתי חלק מהמשפחה. לא רק המשפחה הגרעינית, אלא גם המורחבת. משפחה שאותה אהב ותמך, עזר ותרם היכן שרק יכול היה. משפחה שבכורח הנסיבות האחרונות אף למדתי להכיר ולהעריך עוד יותר. צחי יקר שלי, כמה זיכרונות ורגעים שלנו עלו בי בשנה וחצי האחרונות וכעת אצטרך לאחוז ולנצור כל אחד ואחד מהם. חלק ממני ייקבר איתך".
בתו הנוספת של צחי, ספדה גם היא: "אבא שלי לא הגיע לך למות ככה. לא הגיע למות בכלל. היית אדם דעתן מאוד. תמיד היה חשוב לך שידעו את הדעה שלך. תמיד תמכת בי. היית הכל בשבילי. היית העוגן שלי. לא ראיתי אותך מעל 500 ימים וכשאמרו לי שאתה חוזר חשבתי שזה יהיה אחרת. חשבתי שאפגוש אותך בבית החולים. מפלצות הדם רצחו אותך. זה לא הגיע לך. אבא אני אוהבת אותך כ"כ ואי אפשר להסביר כמה כואב לי הלב".
(באדיבות הפועל תל אביב)