אתמול (שלישי) צויין בארץ, במקום בו הדבר התרחש, ״יום מעבר הירדן״, היום בו חצו בני ישראל בהובלת יהושע אל הארץ שאלוהים הקדיש עבורנו. אז נכון שלהפועל תל אביב יותר מתאים לחצות את נחל הירקון, אבל אם תעשה זאת היא מקסימום תגיע לנאות אפקה. נכון להבוקר, הפועל ת״א נמצאת על קצה הגדה המזרחית של הירדן, מוכנה להגיע לארץ המובטחת שלה. קראו שוב, ושוב, כי זה אמיתי: הפועל ת״א מרחק ניצחון אחד מהעפלה ליורוליג. אם הייתם אומרים למישהו בשנה האחרונה, בעשור האחרון, במאה האחרונה, שהפועל ת״א תעפיל ליורוליג לפני שהיא תיקח אליפות בישראל הייתם צריכים להראות את המרשם של הכדורים שאתם לוקחים ואת המינון שלכם. אבל זה אמיתי. אמיתי כמו נהר הירדן.
אחרי תצוגת התכלית של הפועל ת״א אתמול מול גראן קנריה הסימפטית, נדמה שהשמפניות שייפתחו כשהפועל ת״א תזכה ביורוקאפ כבר אינן מסוגלות להתאפק. הן מבעבעות, קוראות אליי פקק, מתנקזות אל הפתח ומקיפות את חומות שממת התארים של הפועל ת״א כבר שש פעמים בניסיון להקריס אותן, זקוקות להקפה אחת נוספת עד הקתרזיס. האם איפוק אדום בכלל אפשרי כרגע? נדמה שאין ברירה. יש עוד עבודה אחת לעשות ושתי הזדמנויות לעשות אותה.
אז נכון שהפועל ת״א הראתה אתמול עליונות על גראן קנריה בכל אספקט. ברמת הכישרון, ברמה ביצוע הטקטי, ברמת הרעיונות האסטרטגיים, ברמה המנטלית. וגל אדום אדיר, קיר של אנרגיה שדוחף אותם קדימה, לא מרפה, לא שותק, לא נח לרגע, קדימה, קדימה, קדימה, לא נותן לה ליפול. ונדמה שהפערים הללו בין הקבוצות בלתי ניתנים לגישור. ונוח לומר שגם אם יתמהמה באיים הקנאריים בוא יבוא. אבל זה מה שאמרו על ולנסיה לפני משחק מספר 3 מול הפועל ת״א. שהיא פייבוריטית, שהיא טובה יותר, שיש לה יתרון ביתיות. והפועל ת״א עברה אותה בתצוגה הירואית. על כן עוד טיפה, עוד קצת. הפועל ת״א אמורה לעבור את הספרדים. אבל רק אם תמשיך להראות עליונות כמו אתמול. רק אם תמשיך לסמוך על המאמן שלה ועל תוכנית המשחק שלו. ואיזו הצגה הוא נתן אתמול, מאסטר איטודיס.
כולם אוהבים את מוטלי
הפועל ת״א קיוותה להציג את המשך יכולת הקליעה הפסיכית שהיא סיימה איתה את המשחק מול ולנסיה. מצידו של בלייקני, הרבע הראשון היה נראה כמו הרבע החמישי של המשחק ההוא, מצדו של מרקוס פוסטר, קצת פחות. המחצית הראשונה הייתה מוחזקת מדי, נשלטת מדי על ידי קצב איטי שהכתיב איטודיס. הייתה תחושה שהפועל ת״א זקוקה לרבע אחד טוב כדי לממש את היתרון האיכותי שלה. ההתבססות על הירו בול, בידודים ויכולת אישית של הגארדים הללו הביאו את הפועל ת״א עד מקום מסוים, והרגישו כמו רעיון שמיצה את עצמו.
כולם אוהבים את מוטלי (GETTY)
ועל כן היא הייתה זקוקה תחילה לעליית מדרגה הגנתית משמעותית בעצירה של קונדיט והולמסלי שהצליחו להכאיב לה בתוך הצבע, ובו בזמן היא הייתה זקוקה לתוכנית ב׳ התקפית. ואז איטודיס שלף ברבע השלישי את תוכנית ג׳ונתן מוטלי. האיש שמשתכר הכי הרבה מכדורסל בשטח שיושב מערבית לנהר הירדן. איטודיס הראה איך משתמשים בצורה הכי אפקטיבית בגבוה טכני ונייד כמו מוטלי. שמים אותו באזור העונשין, מייצרים מפיק אנד רול או חדירות, מכווצים את ההגנה הספרדית או מרווחים אותה כדי שיהיה למוטלי אזור מחייה, ואז נותנים לו את הכדור כדי שיסיים בצעדי האיילה מלאות החן שלו או בטאץ' המצוין שלו באזור הצבע.
כולם אהבו את מוטלי ברבע השלישי וכל הקבוצה חיפשה אותו בווריאציות שונות של משחק עם הפנים לסל מאזור קו העונשין. מחצי חדירה של תומר גינת שמחייבת עזרה שמסתיימת באסיסט, מפיק אנד רול עם מדר, מחדירה של פוסטר, מכיווצים מקאבוקלו שעומד בפינה. מוטלי היה מטרה אחת גדולה שכולם כיוונו אליה והוא היכה ללא רחם 12 נקודות ברבע הזה בשומרים האומללים שלו שנותרו חסרי אונים, והוליך את הפועל ת״א ליתרון דו ספרתי ממנו הקנארים לא התאוששו.
וכשאלמנט מוטלי הגיע למיצוי, ים מדר עשה צעד קדימה ואמר הנני. מדר, שבגוף שלו מסתובבים יותר חומרים אנטי דלקתיים מאשר כדוריות דם ופלזמה, דפק ספרינט להגנה וחסם שחקן שהיה מוכן לעשות לייאפ באחד על אפס. ואז לקח ריבאונד התקפה מתוך ערימה של ידיים ארוכות ונתן אסיסט לשלשה לפוסטר. ים מדר מקריב את הגוף שלו, כדי להפוך לאחד מגיבורי התהילה של מועדון הכדורסל האדום. הוא אולי מסכן את הקריירה שלו, אבל בוודאות מגדיר אותה.
סדנת אמן
וברבע הרביעי, או אז נפתחו ארובות ההירו בול. אז נכון שהפועל ת״א קלעה אתמול באחוז ראוי ושפוי לשלוש, 36%, בניגוד לרבע האחרון המשוגע מול ולנסיה, אבל גם אם נראה היה שהיא מתקשה בקליעה מבחוץ, הטיימינג של השלשות אתמול, במיוחד של פוסטר וקאבוקלו, היו קריטיות ושברו מנטלית את הספרדים. פוסטר, בלייקני, קאבוקלו, שנראה כמו שחקן מושלם להיות שחקן משלים, החלו להמטיר שלשות שהשאירו את הפועל ת״א בתחום הבטוח. וזה הגיע עם הרכב של שני גבוהים כשקאבוקלו בארבע, ומוטלי מוביל לעיתים את הכדור. תצוגה מרהיבה של חשיבה מחוץ לקופסא.
איטודיס הבריק עם פיק אנד רול שבו מוטלי מוביל את הכדור ופוסטר חוסם לו, שמסתיימת בשלשה של פוסטר. והנה עוד בידוד של בלייקני שמגיע לטבעת, ונדמה שהפועל ת״א שוב סומכת על ההתקפה שלה. אבל אז, ארבע דקות ועשרים שניות לסוף המשחק, פוסטר קולע את הסל האחרון של הפועל במשחק. והפועל מחזיקה מעמד, מייצרת עצירות, סוחטת את השעון, ואמנם מפסידה את ארבע הדקות האחרונות בתוצאה 6:1 אבל שורדת כדי לחגוג.
ושוב, מעל כולם, איטודיס. ככל שהתקדמה העונה האירופית של הפועל ת״א ניתן לראות את האיכות, העוצמה, השליטה וההשפעה שלו. שליטה כמעט מלאה בנראטיב הטקטי. מעבר לפערי הכישרון בין השחקנים, יאקה לקוביץ׳, המאמן של גראן קנריה, היה צריך לעבוד כפליים קשה יותר כדי למצוא פתרונות לכלים ההתקפיים של האדומים ולצורה בה איטודיס השתמש בהם, בריווח, בהזזת הכדור, בבחירת ההרכבים הקטלניים על המגרש ובבחירת הפאנצ׳ים. איטודיס מנפק סדנת אמן של שליטה בקבוצה ומיקסום היכולות שלה. אמן מאומן.
סוזאן
הימים הקרובים, ימים של לפני ליל הסדר, הם הימים שאוהדי הפועל ת״א בוחרים את בגדי החג שלהם. הם נרגשים, מתוחים, אך מלאי בטחון. התמיכה האדירה שהם מעניקים לקבוצה שלהם לא ניתנת לכימות. ונדמה שהם והקבוצה שלהם הם כמו לאונרד כהן וסוזאן שלו. כהן שר על סוזאן ש״מובילה אותך מטה אל ביתה לצד הנהר, אתה יכול לשמוע את הסירות חולפות, אתה יכול לבלות את הלילה לצידה. ואתה יודע שהיא חצי משוגעת ובגלל זה אתה רוצה להיות שם. והיא מאכילה אותך תה ותפוזים שבאו כל הדרך מסין. ואתה רוצה ללכת עימה ואתה רוצה ללכת בעיוורון, ואתה יודע שהיא תבטח בך כי נגעת בגופה המושלם, עם מוחך״. עוד משחק אחד לארץ המובטחת.