אחד הסרטונים הכי חמודים בחשבון הטוויטר של רנו לאבילני נקרא "יום ראשון הוא יום כיף, בבית עם מונדו דופלנטיס
יכול מאוד להיות שבשעה שהם צילמו את הווידיאו הזה, שניהם ידעו שיכול מאוד להיות שיום אחד הם יוודעו גם כ"שיאן העולם היוצא" ו"שיאן העולם החדש". ספק גדול מאוד אם מישהו משניהם חשב באותו בוקר יום ראשון שמשי ב-7 ביולי האחרון שבקושי חצי שנה תעבור עד לחילוף המשמרות הזה.
מונדו דופלנטיס הדהים אתמול (שבת) את העולם כאשר שבר את שיאו בן שש השנים בדיוק של לאבילני, האיש שפעם חתם לו על פוסטר ענק שהתנוסס בגאווה בחדרו של מונדו הצעיר, והצליח לקפוץ מעל גובה מדהים - 6.17 מטרים, בתחרות שנערכה בפולין. שיא העולם בקפיצה במוט הוחזק כמעט ברציפות במשך שלושה עשורים בידי סרגיי בובקה האחד והיחיד, שנעצר לבסוף על 6.14 ב-1994. שני עשורים חלפו עד שלאבילני עקף אותו בשני סנטימטרים (בין לבין, השיאים מחוץ לאולם ובתוך אולם אוחדו לרשימה אחת). עכשיו, דופלנטיס מאיים לברוח עוד ועוד קדימה והאמת, זה לא אמור להפתיע אף אחד.
הוא אומנם מייצג את שבדיה, אבל מונדו נולד בנובמבר 1999 בלאפייט, אחת הערים הגדולות בלואיזיאנה, למה שנקרא "משפחת ספורט". אבא אמריקאי קופץ במוט, ששבר את שיא ארצות הברית לגילאי תיכונים בסוף שנות ה-70 ובהמשך, כיכב במכללה הגדולה של לואיזיאנה, LSU וכמעט נכלל בסגל למשחקים האולימפיים באטלנטה ב-1996 ואימא ילידת שבדיה, שהבריקה אף היא ב-LSU (שם השניים נפגשו) בקרב שבע ובכדורעף.
אחיו הבכור של מונדו, אנדראס, זכה באליפות התיכונים של לואיזיאנה בקפיצה במוט וגם הוא המשיך ל-LSU. האח השני, אנטואן, ויתר בשלב מסוים על הקפיצה ובחר להתמקד בבייסבול. בשנה שעברה הוא הפך לשיאן החבטות של LSU בכל הזמנים ונבחר בסיבוב ה-12 של הדראפט על ידי ניו יורק מטס. עם רקע כזה, ועם מתקן קפיצה במוט בחצר האחורית של בית הפרברים של משפחת דופלנטיס (אבא גרג סיפר שהוא השקיע לפחות 10,000 דולר בהפיכת החצר למתחם האימונים האולטימטיבי לילדיו), למונדו לא באמת הייתה ברירה.
הוא החל לקפוץ בחצר כבר בגיל ארבע. שלוש שנים אחר כך, זינק מעל 3.86 מטר וקבע שיא עולם לגילו. עוד שלוש שנים חלפו והוא כבר הציב שיא עולם לגילאי 11-12, אפילו שהיה קטן מכל המתחרים שלו בשנה או שנתיים. "זה לא מפריע לי", הוא סיפר. "במהלך התחרות, אני פשוט חושב שאני אחד מהם. אני לא מתרגש מהבדלי גיל או כיתות שונות. בתוצאה הסופית, לא כתוב בן כמה אני, רק כתוב שאני ראשון או שני". בדרך כלל הוא היה ראשון.
"עד שהם לא גדלים, אי אפשר באמת לדעת כמה הם יהיו מוצלחים בזה", אמר פעם אביו. ואיך אמרו הרופאים? זה רק גדל. "כבר מגיל 4-5 יכולת לראות שיש לו כישרון מיוחד לענף הזה. הוא הבין הכל מאוד מהר ומאוד בקלות. לא כל ילד בגיל כזה יכול לרוץ עם מוט, לנעוץ אותו במקום וברגע הנכון ולקפוץ ככה. השיא שלי היה 5.80 מטר, אבל הוא כל כך מוכשר שאני לא יודע לאן הוא ייקח את זה". בשלב מסוים, מתקן הקפיצה בחצר האחורית פשוט לא היה מספיק גבוה או חזק כדי לעמוד בקצב ובגבהים של ילד הפלא.
ב-2015, כשהיה בכיתה ט', מונדו החליט שהוא רוצה לייצג את שבדיה של אימא ולא את אמריקה של אבא. את הקיצים שלו כילד הוא בילה במדינה הסקנדינבית, שם אתלטיקה היא אורח חיים. בשלב מסוים, תלה דגל שבדיה על החלון בחדר שלו. הבחירה בשבדיה גם פתחה לו דלת להשתתפות באליפויות שונות, בלי צורך במוקדמות כמו שנהוג בארצות הברית העמוסה בספורטאים.
באותה שנה למשל, הוא כבר זכה באליפות העולם לצעירים בקולומביה. שנתיים אחר כך כבר עקף את השיא של אבא שלו וקבע שיא עולם חדש לנוער עם 5.90, שהיווה גם שיא שבדי חדש. כאשר החליט לוותר על לא מעט כסף ובמקום להפוך למקצוען, להיכנס גם הוא ל-LSU (איך לא), במכללה כינו אותו "הקופץ במוט הכי מוצלח בגילאי נוער בהיסטוריה של הענף".
VIDEO הוא התקדם, עוד קצת ועוד קצת, עוד שיא ועוד תוצאה פנטסטית. זכה באליפות אירופה בברלין בקיץ 2018 עם 6.05 והיה הקופץ הצעיר בתולדות גמר אליפות העולם במוט ב-1 באוקטובר האחרון, בדוחא, שם סיים עם 5.97, אותה תוצאה של הזוכה סאם קנדריקס, שפסל פחות פעמים בדרך לתואר.
ב"לוס אנג'לס דיילי ניוז" קראו לו ב-2017 "הפלה של הקפיצה במוטה". בכתבה עליו ב"ניו יורק טיימס" לפני כמה שנים הוא כבר כונה "הטייגר וודס של הקפיצה במוט" ונכתב עליו שהוא מקדים את זמנו. "אף אחד לא ראה דבר כזה, אף פעם", העיד מדליסט הארד האולימפי מלוס אנג'לס 1984, ארל בל.
בשלוש השנים האחרונות עובד הקולנוען ברנאן רובידו על סרט דוקומנטרי על מונדו, ועל ענף הקפיצה במוט בכלל. הסרט, Born to Fly (נולד לעוף), על שם המוטו של דופלנטיס, אמור לצאת מתישהו במהלך 2020 ואתמול בפולין הוא קיבל תפנית חדה.
"אני בגן עדן. רציתי לשבור את שיא העולם מאז שהייתי בן 3. עוד לא עיכלתי את זה באמת. אין לי סודות, רק עבודה קשה ואני לא יכול להודות מספיק להורים שלי, כי קיבלתי את כל התמיכה שצריך", הוא חגג.
"אני בגן עדן". דופלנטיס (Getty)
לאבילני. אתמול התחילה היריבות (Getty)
הצעד הבא הוא טוקיו 2020. לדופלנטיס נשארו עוד אי אילו תחרויות בדרך וקצת פחות מחצי שנה להתכונן לגמר שייערך ב-4 באוגוסט, אבל אחרי השיא הזה, ברור לכולם שזו המטרה המרכזית.
מייקל פלפס ויוסאין בולט שלטו במשחקים האולימפיים כמעט טוטאלית בין 2008 ל-2016. הם הפכו לשניים מאגדות המשחקים הגדולות אי פעם וכעת, שניהם כבר בפרישה והאולימפיאדה זקוקה לכוכבים חדשים. סימון ביילס כמובן תהיה שם, אולי קיילב דרסל יהפוך למלך השחייה החדש, אבל לדופלנטיס יש צ'אנס נהדר להכניס את שמו לספרי הזהב של המשחקים אם יצליח להתעלות ברגע הנכון עם קפיצה שטרם נראתה כמותה. נמתין בסבלנות.