אם ריצ'רד הנדריקס, מהזניחים בשחקני מכבי העונה, נותן ערב מפלצתי והוא המצטיין בקבוצתו במשחק הכי חשוב שלה עד כה העונה, מה זה אומר על מכבי? 1. שהיא קבוצה מאוד עמוקה. 2. שהשחקנים הטובים שלה לא מספיק טובים. אם היו, הנדריקס (16 נק' ו- 16 ריב' בפחות מ-22 דקות) לא היה מאפיל על כולם באופן כה משמעותי במשחק כה חשוב. היחיד מבין השחקנים המרכזיים שהציג יכולת סבירה היה צ'אק אידסון, שתרם 11 נק' באחוזים טובים והגנה נאותה (3 חטיפות). כל היתר היו די חלשים. גם ליאור אליהו, שאמנם צבר 14 נק', אך באחוזים מאוד נמוכים (5 מ-14) כולל החטאות רבות ברבע הרביעי.
מכבי חשפה את פרצופה המכוער והפחות מוכר/מתוקשר: היא קבוצת קליעה חלשה למדי. במשך כמעט כל העונה אסופת השחקנים האתלטים, הרעבים, האינטיליגנטים יחסית והמאומנים שלה ידעה להסתיר ולהשכיח זאת. אך אתמול, מול קבוצה שצולפת ב-50% אחוז מעבר לקשת (13 מ-26), מכבי דייקה בשלוש שלשות בלבד מתוך 17 ניסיונות. העובדה שהמשחק הסתיים בפיגור 6 נקודות בלבד היא עדות להיעדר יחסי של אתלטיות ואיכות של קאחה לבוראל והגנה סבירה של מכבי. אך ההגנה של האלופה הספרדית לא פחות חזקה, והיא בוודאי משחקת כדורסל לא פחות אינטיליגנטי. למעשה, היא הייתה שווה ניצחון בהפרש גדול בהרבה כי היא הוליכה במשך מרבית המשחק בהפרש דו-ספרתי.
מכבי לא ממש היוותה יריבה לקאחה לבוראל, וזה אמור להדאיג. מצד שני, היא הפסידה רק בשש, אז בהינתן יכולת סבירה של מרבית שחקניה המרכזיים (סופו, פארגו, פרקינס, אליהו, בלו) היא בהחלט יכולה להוות יריבה שוות כוחות ואף הרבה יותר מכך מול יריבתה.
•
מי שצפה בשחקנים הללו במשך כל השנה סבור שהם שווים הרבה יותר מהיכולת במשחק מס' 1. הממוצעים שלהם גם מגבים זאת. אך יש כמה אמיתות לא נעימות לגבי השחקנים הללו שבמרבית העונה התעלמנו מהן בגלל שמכבי הפתיעה את כולנו לטובה ומיגרה כל קבוצה שהגיעה להיכל ב-20 הפרש פלוס. אבל מכבי בבית זו בפירוש לא מכבי בחוץ. פעמיים העונה היא הפסידה בצורה משכנעת לקאחה לבוראל בוויטוריה ובנוסף לכך הפסידה עוד פעמיים בחוץ בשלב הטופ 16. בשלב הראשון גם בקושי הצליחה לנצח את ז'לגיריס וחימקי הבינוניות מינוס. לפני שבוע נזקקה מכבי להארכה כדי לגבור בחוץ על בני השרון.
בנוסף לקושי מחוץ לתל אביב, מכבי בכלל לא מפגינה יכולת טובה לאחרונה. פארגו במשבר חמור (ממוצע של 5.4 נק' בששת המשחקים האחרונים), פרקינס הכספיתי קרוב בהרבה למדדים הנמוכים באגף הקליעה והריכוז, שחורציאניטיס שקט כבר תקופה, אליהו ממשיך להפגין חוסר יציבות, ובלו, בל נשכח, בעונה די מאכזבת.
למכבי חסר גו טו גאי (מדוע מרבית הכדורים בתחילה לא הלכו לסופו כפי שבלאט נהג כמעט בכל העונה?) וקלעי מצוין שמסוגל גם לנוע. בלו הוא סט שוטר; פארגו מסוגל להתחמם, אבל הוא גדל כרכז; פרקינס, כמו בכל היבט אחר, משפר עצמו, אך הוא בוודאי לא קלעי טבעי; אידסון קלעי לא רע, אבל בוודאי לא מצוין ועדיין מחפש קודם כל להסיט את האחריות לכיוון חבריו לקבוצה.
•
3 מ-17 מהשלוש זה נתון אבסורדי ואפילו מכבי, שרחוקה מלהיות קבוצה קליעה משובחת, אינה מסוגלת "לשחזר" הישג כזה. אבל לא מומלץ לבלאט להתגרות בגורל במשחק השני. הדגשים שלו חייבים להיות: "כדורים פנימה - לסופו, קודם כל. ולליאור, פרקינס ופארגו - תחדרו כמה שאתם יכולים. אתם מהירים ושולטים בכדור טוב יותר מהשומרים שלכם. אתם לא חייבים להיות נעולים על הטבעת, אבל קחו מה שההגנה נותנת לכם. חפשו את החברים שלכם. אל תלחצו שום דבר. ואידסון, שחק כמו במשחק הראשון, עם שקט נפשי, עיניים פתוחות בהגנה כל הזמן ואל תפחד לזרוק אם אתה פנוי. דייויד (בלו), גם אותך אני רוצה קצת יותר אסרטיבי. וליאור - תמשיך לעשות את מה שאתה עושה. הכדורים שלך ייכנסו".
"בנוגע להגנה, תקשיבו: עם כל הכבוד לבאראץ ובאטיסטה הם לא שאקיל אוניל ומוזס מאלון. במשחק הראשון הם קיפלו את ההגנה שלנו ולכן לוגאן, טלטוביץ', סן אמטריו וריבאס תפרו אותנו מבחוץ בלי סוף, זה מביך. הגארדים האלה לא מסוגלים לעבור אתכם בכדרור, אז למה נתתם להם כל כך הרבה ספייס? אין מצב בעולם שהחבר'ה האלה קולעים עליכם שוב 50% מהשלוש. אין פאקינג מצב כזה. עלו למגרש ותנצחו".