איזה מזל יש ללוס אנג'לס שנפל עליה מהשמיים שחקן כמו טוד גרלי. אחרי 20 שנה ללא קבוצת פוטבול בעיר, זה היה הכרחי שיגיע מישהו כמוהו- מלא כריזמה, עם חיוך כובש והיכולת להפוך לפנים של עיר, שמשוועת לכוכבים.
בגיל 22 מונחת על הרץ האחורי של לוס אנג'לס ראמס משקולת של ציפיות. בעונת הרוקי שלו הוא השיג 566 יארד בארבעת המשחקים הראשונים בהם פתח- הכי הרבה בליגה ב-50 השנים האחרונות. אבל זה קרה בסיינט לואיס, עיר חביבה שאומרת תודה כשמתייחסים אליה, רחוק שנות אור מהשוק השני בגודלו בארה"ב.
הדרך של טוד גרלי להפיכה לאחד הרצים הטובים באנ אפ אל הייתה רצופה מהמורות. בשנה השלישית שלו באוניברסיטת ג'ורג'יה הוא הושעה לארבעה משחקים לאחר שקיבל כסף עבור חתימות.
הקארמה השלילית פגעה בו מיד. במשחקו הראשון לאחר ההשעיה הוא קרע את הרצועה הצולבת בברך ולמעשה סיים את קריירת המכללות שלו. למזלו, הראמס הימרו עליו כשבחרו בו במקום העשירי בדראפט, בגלל הפוטנציאל העצום שיש לו.
כשהגיע המחזור הרביעי גרלי פתח לראשונה, ומיד, היה ברור שהיה שווה לחכות.
אוהדי הראמס לא יכולים לחכות (gettyimages)
גרלי שבנעוריו נחשב לאחד הטובים במדינה בריצת משוכות, הפגין את האתלטיות הנדירה שלו ולרגע לא נראה כמו רוקי. למרות שהוא משחק באחת העמדות התובעניות בליגה, הוא הצליח לייצר לעצמו שם של רץ שלא מפחד מכלום וזוכה להערכה מהרץ הטוב בדור הנוכחי.
את העונה הראשונה שלו בליגה גרלי סיים עם יותר מ-1000 יארד ועשרה טאצ'דאונים- מספרים שמזכירים את עונת הרוקי של אריק דיקרסון, הרץ הגדול האחרון של לוס אנג'לס ראמס אי שם בשנות ה-80. דיקרסון, שעדיין מחזיק בשיא הליגה ביארדים לעונה, רואה בגרלי יורש ראוי.
עם כל הצער על הפרידה מסיינט לואיס, מועדון שאפילו זכה באליפות בתחילת המילניום, היה ברור לכולם שלטווח הרחוק, הליגה צריכה קבוצה ב - LA. עד שהאיצטדיון החדש ייפתח ב-2019 גרלי יצטרך למלא את החלל בעיר שהותיר קובי ברייאנט, ועושה רושם שהוא האיש הנכון בזמן הנכון במקום הנכון.