אפשר לצחוק על בצורת האליפויות שלה, אתם יכולים להתבדח על כך שבכל עונה היא משריינת את המקום השלישי או הרביעי. אבל בשנתיים האחרונות, ארסנל חוזרת לקצור תארים. התותחנים זכו הערב (שבת) בגביע האנגלי בפעם השנייה ברציפות, ושברה את שיא הזכיות (12), לאחר 0:4 ענק על אסטון וילה בגמר הגדול בוומבלי.
ארסן ונגר שמע הרבה ביקורות בשנים האחרונות, אבל עכשיו הוא יכול לצחוק על כולם. זו הייתה שעתה היפה ביותר של ארסנל מזה הרבה מאוד זמן, תצוגה התקפית נהדרת שהזכירה את הימים בהם התותחנים גם לקחו תארים וגם שיחקו כדורגל משוחרר. אם הגביע בשנה שעברה היה התואר הראשון של ארסנל אחרי 8 שנים שחונות, עכשיו אפשר כבר להגיד בפה מלא שהמועדון חזר לטופ.
כאמור, זו הזכייה ה-12 של ארסנל במפעל העתיק ביותר בעולם הכדורגל, יותר מכל מועדון אחר. מבחינה אישית, מדובר בגביע השישי של ונגר באנגליה. לעיני עשרות אלפי אוהדים שסיפקו תפאורה מרהיבה בוומבלי, הלונדונים השלימו עוד עונה שהתחילה בצורה מבטיחה ואיבדה כיוון בהמשך, עם אושר גדול. ה-0:4 הזה הוא הניצחון הגדול ביותר בגמר הגביע האנגלי מזה 21 שנים, וכנראה שייקח זמן רב עד שתהיה הופעה שכזו במעמד הזה.
מנגד, אפשר לחוש את האכזבה הגדולה. הווילאנס ואלפי אוהדיהם עשו את הדרך מבירמינגהאם עם תקווה גדולה להניף את הגביע בפעם השמינית ולהשכיח עונה קשה בתחתית. אבל בסופו של דבר, גם טים שרווד יודע שהבדלי הרמות היו ברורים על כר הדשא הערב, ושארסנל הייתה גדולה עליו.
אלכסיס. כמו בימים הגדולים (getty)
שרווד. המציאות טפחה על פניו (getty)
איזה אושר (getty)
הצגה של התותחנים (getty)
קוסיילני. מי אמר שהם לא זוכים בתארים? (getty)
מהלך המשחק:
כבר בפתיחה המשחק קיבל קצב נהדר, ובדקה ה-15 כמעט שארסנל עלתה ליתרון - קוסיילני התרומם לנגיחה מסוכנת, אבל שיי גיבן מתח את היד והצליח להציל שער בטוח. עוד 2 דקות עברו וראמזי ניסה לדחוק מקרוב, אך הכדור הלך לרשת החיצונית. התותחנים המשיכו להחטיא מצבים נוחים, כאשר בדקה ה-24 וולקוט נבלם בגופו של ריצ'רדסון מ-7 מטרים. אבל בסופו של דבר התותחנים הצליחו לנצל מצב, וזה היה תיאו וולקוט, שהגיע לכדור שנגח לעברו אלכסיס, ועם רגל שמאל הכניע את גיבן. 0:1 לארסנל בדקה ה-40.
5 דקות בלבד בתוך המחצית השנייה, ארסנל השיגה את השני. סאנצ'ס לקח את הכדור ומ-25 מטרים שיחרר פצצה ששינתה כיוון באוויר, הטעתה את גיבן, נשקה למשקוף ופגשה את הרשת. 0:2 ענק לוונגר. החגיגה של התותחנים המשיכה בדקה ה-63, והפעם זה היה התור של פר מרטסאקר דווקא - הבלם עלה לכדור קרן ונגח לפינה של גיבן חסר האונים. 0:3. כשכבר נראה שתוצאת הסיום נקבעה, בדקה ה-93 אוקסלייד-צ'מברליין בישל למחליף אחר, אוליבייה ז'ירו, את המסמר האחרון בארון של הווילאנס. 0:4 מרשים לארסנל בסיום.
הרכבים:
ארסנל: ווייצ'ך שצ'סני; הקטור ביירין, פר מרטסאקר, לורן קוסיילני, נאצ'ו מונריאל; פרנסיס קוקלאן, סנטי קאסורלה, ארון ראמזי, מסוט אוזיל (ג'ק ווילשר /77); אלכסיס סאנצ'ס (אלכס אוקסלייד-צ'מברליין /90), תיאו וולקוט (אוליבייה ז'ירו /77).
אסטון וילה: שיי גיבן; אלן האטון, רון פלאר, ג'ורס אוקורה, קירן ריצ'רדסון (לאנדרו באקונה /68); אשלי ווסטווד (כריסטיאן סאנצ'ס /71), פביאן דלף, טום קלברלי, שארל אנזוגביה (גבריאל אגבונלהור /53), ג'ק גריליש; כריסטיאן בנטקה.
וולקוט. היה הראשון להבקיע (getty)
ונגר. מה יגידו המקטרגים? (getty)
מראות צבעוניים בוומבלי (getty)
החלום ושברו (getty)