פעם בחיים: לסטר זכתה באליפות אנגליה

לפני קצת יותר משנה, לסטר סיטי הסתכלה על כל הפרמייר-ליג מלמטה. עד ה-18 באפריל 2015, השועלים היו תקועים במקום האחרון בטבלה, ונראה שרק נס יציל אותם מירידה לצ'מפיונשיפ. מי שהיה מעיז להעלות על דעתו שהקבוצה הצנועה הזו תניף את תואר אלופת אנגליה כעבור שנה אחת בלבד, בוודאי היה נשלח להסתכלות פסיכיאטרית. אבל הערב (שני), בזכות ה-2:2 של טוטנהאם אצל צ'לסי, זה הפך למציאות מדהימה, היסטורית, היסטרית.

אז מה עבר על לסטר בשנה הזו? איך היא עברה מהפך מבשר התותחים של הפרמייר-ליג לסיפור הסינדרלה הכי גדול של הכדורגל המודרני? התחקנו אחר התחנות שהובילו את לסטר לאליפות.

21.3.2015: הפסד 4:3 לטוטנהאם ומסע ההישרדות שאחריו
זו נראתה כמו מכת המחץ שתדון את לסטר לירידת ליגה. ג'יימי וארדי ו-ווס מורגן כבר מחקו פיגור כפול מול הספרס, רק כדי לראות את טוטנהאם כובשת עוד שני שערים ובורחת ל-3:4 דרמטי. אותה הקבוצה שלימים תיאבק בשועלים על האליפות, הייתה זו שנעצה סכין בליבם של האוהדים ממרכז אנגליה.

אבל דווקא מהמקום הזה, מרחק 7 נקודות מחוף מבטחים, לסטר יצאה למסע הישארות מרשים במיוחד. המאמן דאז, נייג'ל פירסון, הוביל את הקבוצה ל-7 ניצחונות מתוך תשעת המשחקים האחרונים. בסוף, לא רק שלסטר נשארה בליגה, היא אפילו עשתה את זה די בקלות וסיימה במקום ה-14. אבל זה ממש לא היה רמז לבאות.

13.6.2015: מינוי קלאודיו ראניירי
למרות שהשאיר את לסטר בליגה, פירסון סיים את תפקידו בקיץ בנסיבות לא נעימות (פרשיית מין של בנו ששיחק בקבוצה, במילים מכובסות). במקומו הובא שם גדול, קלאודיו ראניירי, אבל כזה שגם הגיע עם מוניטין של לוזר תמידי. המנג'ר האיטלקי לא זכה באליפות בכל הקריירה, אבל גם כך אף אחד בקינג פאוור סטאדיום לא ציפה לתואר בעונה הזו. השועלים רק רצו לשרוד עונה נוספת, ואולי בלי דפיקות לב הפעם.

הביקורות חתכו את המועדון על מינויו של ראניירי, שבג'וב הקודם שלו כשל נחרצות עם נבחרת יוון, הפסיד לאיי פארו ולא הצליח להעלות אותה ליורו. למרות זאת, האיטלקי סחף את חדר ההלבשה של לסטר ובנה קבוצה יוצאת דופן - כזו שמאמינה בעצמה בצורה שמהצד נראית לא הגיונית בכלל, אבל בסופו של דבר התבררה כמוצדקת.

28.11.2015: ג'יימי וארדי קובע שיא
לסטר החלה את העונה בצורה נהדרת והשם החם היה ללא ספק ג'יימי וארדי. מי שהספיק לכדרר על מגרשים רעועים בליגות החובבניות של בריטניה, פתאום קרע רשתות בפרמיירליג. למשחק הביתי מול מנצ'סטר יונייטד הוא הגיע אחרי 10 משחקים ברצף בהם כבש לפחות שער אחד. גול נוסף מול השדים האדומים ייקבע שיא חדש באנגליה - 11 משחקים ברצף - דווקא מול הקבוצה בה רוד ואן ניסטלרוי קבע את השיא הישן.

וארדי סיפק את הסחורה, ועוד איך. כבר בדקה ה-24 הוא הרעיד את הרשת של דויד דה חאה, ובכך חרט את שמו על ספרי ההיסטוריה. אמנם לסטר לא הצליחה לנצח ונפרדה מיונייטד ב-1:1, אבל כולם כבר הבינו שמשהו מיוחד מתרחש בקבוצה הזו. משהו קסום.

6.2.2016: 1:3 ענק על מנצ'סטר סיטי בחוץ
על פניו, זה נראה כמו משחק העונה בין שתי הקבוצות שייאבקו על התואר. ניצחון של הסיטיזנס ימחק את פער 3 הנקודות של לסטר בפסגה, וישנה את כל המומנטום לקראת שלבי ההכרעה. הלחץ כולו היה על השועלים, שהגיעו לאתיחאד כשיש להם רק מה להפסיד.

אבל החבורה של ראניירי סיפקה הצגה ושלחה מסר ברור לשאר היריבות בצמרת. יהיו שיגידו שאת האליפות הם לקחו בערב הזה. צמד מפתיע של הבלם רוברט הות' ועוד שער בתווך של ריאד מאחרז, שחקן העונה, השתיקו את סיטי ושלחו את אוהדי לסטר לחגוג.

14:2.2016: הפסד בדקה ה-95 מול ארסנל
דווקא במחזור הבא אחרי אותו ניצחון גדול באתיחאד, פתאום נראה שהמעמד והלחץ מתחילים להשפיע על השחקנים חסרי הניסיון של לסטר. הם כבר הובילו באמירויות משער נוסף של מי-אם-לא וארדי, אבל כרטיס אדום של דני סימפסון הוביל להתפרקות במחצית השנייה.

תיאו וולקוט איזן 20 דקות לסיום, ואז, בדקה ה-95, דני וולבק הכניע את קספר שמייכל וקבע 1:2 סופר-דרמטי לזכות התותחנים. לפתע הפער של לסטר בפסגה צומק ל-2 נקודות בלבד כאשר טוטנהאם וארסנל נושפות בעורפה. החודשים האחרונים של העונה הולכים להיות קשים, והסקפטים המשיכו להאמין שהנפילה של השועלים בוא תבוא.

10.4.2016: ניצחון על סנדרלנד, ראניירי פורץ בבכי
אבל ההפסד הכואב בצפון לונדון לא הפיל את רוחה של לסטר. מתוך שבעת המחזורים הבאים, השועלים ניצחו בשישה משחקים, כשהאחרון הגיע באצטדיון האור. המשחק עצמו לא היה מיוחד - ג'יימי וארדי, ניחשתם נכון, הבקיע צמד שקבע 0:2 ללסטר.

אבל עם שריקת הסיום, קלאודיו ראניירי לא הצליח לעצור את ההתרגשות והדמעות זלגו מעיניו. גם המאמן האיטלקי, שבמשך כל העונה הקפיד להימנע מהצהרות על אליפות, החל לעכל את גודל ההישג. כלום כבר לא יימנע מהקבוצה שלו לזכות בתואר.

1.5.2016: משחק האליפות שלא היה
אחרי תיקו של טוטנהאם שהגדיל את הפער לשבע נקודות, כל העיניים הופנו לתיאטרון החלומות, אולד טראפורד. ניצחון של השועלים, והם יכולים לחגוג אליפות היסטורית. כל תוצאה אחרת והם יצטרכו לחכות. אלפי אוהדים נהרו למנצ'סטר, הכיכרות צוחצחו, אפילו אריק קאנטונה הגיע, אבל לואיס ואן חאל אילץ אותם לחכות עוד קצת.

שמונה דקות בלבד חלפו לפני שאנתוני מרסיאל העניק סידר יתרון לשדים האדומים ושוב עורר ספקות בלבבותיהם של אוהדי לסטר. אבל, כמו בכל העונה, לסטר הוכיחה שיש לה יכולת להתאושש ממפלות, השוותה ל-1:1 (ווס מורגן) ואמנם לא הצליחה להשיג את שער האליפות ולחגוג, אבל גרמה לכך שרק ניצחון של טוטנהאם על צ'לסי ישאיר את מאבק האליפות בחיים, וזה כל מה שהיא הייתה צריכה. הספרס כבר הובילו 0:2 מול החבורה של חוס הידינק, אבל גארי קייהיל ואדן הזאר הפכו ליקירי העיר לסטר עם שערי שוויון. האות לחגיגות ניתן. יש אלופה חדשה בממלכה.