$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

גם כאן ג'רארד לא זכה: דירוג המאוכזבים

הגדולים של אנגליה שלא זכו באליפות. ה-25 של סקיי ספורטס

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   09.05.20 - 22:12
Getting your Trinity Audio player ready...

עפ"י רבים וטובים הפרמייר ליג נחשבת לליגה הטובה בעולם. החל מהאווירה היוצאת דופן, דרך התחרותיות הבלתי מתפשרת ובעיקר הכוכבים שמתקבצים בליגה מדי שנה והופכים אותה למוצר הספורט הטוב ביותר שיש לאירופה להציע. בימים אלו, שהכדורגל עדיין לא חזר באופן שוטף ה'סקיי ספורטס' הבריטי בחרו לדרג את הכדורגלנים הטובים ביותר שלא הצליחו לזכות באליפות אנגליה. למרות קריירה משובחת ויכולת שהנציחה את שמם לעד, את תואר הפרמייר ליג הם לא הצליחו להשיג דבר שגרם לכוכבית קטנה לצד שמם. האתר הבריטי בחר ב-25 הגדולים אך אנו נתמקד בעשרת הראשונים.

10. מתיו לה טיסייה
הפנטזיסט שיחק במשך רוב חייו בסאות'המפטון הקטנה ובשל זאת לא זכה בתארים ויזכר לנצח בתור פספוס כי בלי צל של ספק היה יכול להגיע למקומות גבוהים יותר בקריירה. רבים העריצו את הקשר ואפילו צ'אבי הכריז כי עבורו הוא היה ונשאר אחד האלילים הגדולים: "היה לו כישרון יוצא דופן. הוא היה מסוגל לעבור שבעה שחקנים בלי לרוץ. נדהמתי מהיכולות האלה, הוא היה עבורי מודל לחיקוי".

 9. ג'אנפרנקו זולה
אחד השחקנים המשפיעים בתולדות הבלוז שגם נבחר בשנת 2003 לשחקן צ'לסי הטוב בכל הזמנים שיחק במועדון בתקופה פחות זוהרת ובשל כך זכה רק בשישה תארים אך האליפות לא הייתה אחת מהן. בעונת 98/99, השנה בה מנצ'סטר יונייטד זכתה בטרבל, הלונדונים היו קרובים מאוד לעשות זאת אך למרות שלושה הפסדים בלבד, פספסו את התואר כשצברו ארבע נקודות פחות מהשדים האדומים.

8. ג'יימי קראגר
קראגר הינו סקאוזר מבטן ומלידה ובשל כך העביר את 17 שנות הקריירה בליברפול למרות שיכל לפתוח בכל אחת מהגדולות של אנגליה, ששלטו בליגה באותה תקופה. בעונת 08/09 הבלם היה קרוב לעשות את זה אך המייטי רדס של רפא בניטס סיימו את העונה במקום השני במרחק ארבע נקודות ממנצ'סטר יונייטד. על אף הפספוסים בליגה קראגר רשם קריירה לא רעה בכלל כשגולת הכותרת הינה הזכייה הבלית נשכחת בליגת באיסטנבול.

7. גלן הודל
אחד השחקנים המוכשרים ביותר שאנגליה ייצרה ויש גם האומרים שהודל היה הכישרוני ביותר. בשנות ה-70 וה-80 הקשר המחונן היה השחקן שכל הילדים רצו להיות. הייתה לו ראיית משחק יוצאת דופן וסגננו האלגנטי גרם לו לנצוץ מעל כולם. למרות שהקשר שיחק בליגה הבכירה של אנגליה במשך 13 שנים, הוא לא הצליח לזכות בתואר הנכסף ורק שעזב לליגה הצרפתית הצליח להניף את צלחת האליפות עם מונאקו.

6. ג'ימי גריבס
החלוץ היה ידוע בעולם הכדורגל עוד לפני שעלה להופעת הבכורה שלו בצ'לסי מכיוון ששבר שיאים בקבוצות הצעירות של המועדון. גריבס החל את הקריירה כאילו יצא מלוע של תותח וכבש 100 שערי ליגה עוד לפני שהיה בן 20. האנגלי זכור בעיקר מימיו בטוטנהאם עימה זכה בשני תארי גביע אך את התואר החשוב ביותר איננו הצליח להשיג.

5. גארי ליניקר
רק סר בובי צ'רלטון וויין רוני כבשו יותר שערים עבור נבחרת אנגליה מאשר גארי לינקר. צ'רלטון ורוני זכו בשמונה תארי אליפות ביניהם, ואילו לינקר לא זכה אפילו באחד. גם כששיחק בברצלונה. בעונת 85/86 החלוץ היה קרוב לעשות זאת כששיחק במדי אברטון אך למרות 30 שערי ליגה הטופיס סיימו במקום השני אחרי היריבה המרה, ליברפול לה היו שתי נקודות יותר.

4. ג'ף הרסט
מי צריך תואר אליפות אחרי שהשגת שלושער עבור נבחרת אנגליה בגמר המונדיאל בוומבלי? סר ג'וף הרסט נחשב לאגדה במולדתו וברמת המועדון מזוהה בעיקר עם ווסטהאם עימה זכה בגביע האנגלי ב-1964 ובגביע אירופה למחזיקות גביע שנה לאחר מכן. 

3. פול גאסקוין
אם היה עובר למועדון הנכון, פול גאסקוין היה זוכה בלא מעט תארים. אומנם, גאזה זכה בשני תארי אליפות בסקוטלנד עם ריינג'רס, אך התואר היחידי שהשיג באנגליה היה הגביע האנגלי ב-1991. כזכור, גאסקואין דחה את המעבר למנצ'סטר יונייטד בשנת 1988 וחתם בטוטנהאם במקום. גאסקוין אמר יותר מפעם אחת כי זו אחת החרטות הגדולות בקריירה שלו.

2. סטיבן ג'רארד
ליברפול העבירה כמעט עשור מבלי לזכות בתואר האליפות כאשר סטיבן ג'רארד ערך את הופעת הבכורה שלו בשנת 1998. הקפטן הנצחי של המייטי רדס יכול היה לזכות בתואר במקום אחר, אך בחר לדחות פעמיים את ניסיונות הרכישה של צ'לסי. הקשר היה קרוב מאוד לעשות זאת בשנת 2009 ובשנת 2014 אך בסופו של דבר ליברפול פישלה ברגעים האחרונים כאשר הרגע הזכור ביותר היה ההחלקה שאפשרה לדמבה בא לכבוש.

1. בובי מור
פלה תיאר אותו כבלם הטוב ביותר העולם שראה. מור היה ידוע באיכויות המנהיגות שלו וביכולת התזמון וקריאת המשחק. הוא אייקון לאומי שהוביל את אנגליה לתהילה בגביע העולם בשנת 1966 והפסל שלו ניצב בגאווה מחוץ לאצטדיון וומבלי. למרות זאת, לא הצליח לזכות באליפות וזכור בעיקר מהמדים של ווסטהאם איתה זכה בגביע האנגלי וגביע אירופה למחזיקות גביע.

את יתר רשימת ה-25 משלימים על פי הסדר הבא: סטיב מקמנמן, פט ג'נינגס, כריס וודל, גורדון בנקס, צ'אבי אלונסו, טום פיני, פול מקגראת', אוסבלדו ארדילס, דויד ז'ינולה, רובי פאולר, ליאם בריידי, פאולו די קאניו, סטנלי מתיוס, סטיוארט פירס וטרבור ברוקינג.