1. לפעמים, יש משחקים שנכנסים להיסטוריה ללא הכנה מוקדמת. זה לא גמר מונדיאל, לא שלב נוקאאוט בליגת האלופות, אפילו לא משחק עונה אמיתי על אליפות. זה היה, על הנייר, עוד משחק ליגה בין שתי היריבות הכי גדולות בכדורגל האנגלי. 235 משחקים היו כאלה בעבר. הראשון התקיים ב-28.4.1894. אבל הערב הזה ייכנס להיסטוריה בוודאי כמשחק הכי חד צדדי מאז כינון הפרמיירליג, וככזה שאף אחד לא ישכח הרבה מאוד שנים קדימה. עבור כל אחד מאוהדי ליברפול שגדלו בשנות ה-90, זה מעבר לניצחון. זו נקמה מושלמת על שנים של אכזבה. 90 דקות קסומות בהן הכל התחבר. התוצאה, פסילת השער של רונאלדו, תמונות הקהל מחוץ לאולד טראפורד בדקה ה-60, והפרצוף של אלכס פרגוסון אחרי השער החמישי. עבור אוהדי ליברפול, מדובר בהרבה יותר מניצחון. מדובר בכפרה.
2. ליברפול באה להוכיח. היא לא באה להוכיח רק הפעם. היא באה להוכיח מאז תחילת העונה הזאת. בכתבה שפורסמה ב"גרדיאן" לפני המשחק נגד מנצ'סטר סיטי, נכתב כי פפ גווארדיולה וכל צוות האימון של האלופה לא מצליח להבין מדוע מבטלים את החבורה של קלופ העונה. נדמה כי פרשנים ואוהדים שכחו שמדובר באותו סגל שרשם שתיים מהעונות הטובות בתולדות הפרמיירליג. קבוצה שסבלה בעונה שעברה מכמות חסרת תקדים של שחקנים פצועים. קבוצה שחיה על הקהל שלה ומקבלת אותו בחזרה. ליברפול של קלופ נראית מאז תחילת העונה הזאת כמו אריה שהשתחרר מכלוב. מול יונייטד זה הגיע לשיא.
איך אפשר לא לספור את ליברפול? (Getty)
הפרצוף של פרגי אומר הכל
3. מול ליברפול עמדה יריבה חסרת אונים. רונאלדו שוב גנב את ההצגה עם המהפך נגד אטאלנטה, אבל מי שבאמת הביט על התמונה הכוללת, ידע שיונייטד בצרות. פול סקולס, אחד שמכיר "קצת" את המועדון הזה, היה מודאג מאוד לאחר ההתמודדות. ההרכב איתו עלתה היום מנצ'סטר יונייטד שערורייתי. מרכז ההגנה שלה הוא חרפה ועל מרכז השדה שלה אין סיבה להרחיב את המילים. דומה שמאז הגלאקטיקוס בתחילת שנות ה-2000, לא נבנתה קבוצה כל כך לא מאוזנת, וניתנה בידיו של מאמן שפשוט לא יכול להתמודד איתה.
4. כאוהד ליברפול, האינטרס שלי הוא שאולה גונאר סולשיאר יישאר. אבל הוא צריך ללכת הביתה. הוא היה צריך לעשות זאת אתמול. הוא כלל לא היה צריך לפתוח את העונה הנוכחית בתפקיד הזה. הוא עשה שנים יפות ומפתיעות כמאמן הקבוצה והרים אותה ממצב קשה. אבל בליגה שבה הוא צריך להתמודד נגד קלופ, פפ וטוכל, זה פשוט לא כוחות. הוא נראה אובד עצות מתחילת העונה הזאת, וחסר אונים ב-5:0. למנצ'סטר יונייטד קישור והתקפה יוצאי דופן מבחינת האיכות והמגוון שלהם. את ההגנה והקישור האחורי אפשר לייצב ובינואר להביא חיזוק מתאים. הנורבגי החביב לא יכול להיות אמון על מערכת כזאת.
5. מוחמד סלאח. משום מה, היו מי שהתעקשו להטיל ספק. המצרי מוכיח שבוע אחרי שבוע שמדובר בגדול שחקני ליברפול בעידן הפרמיירליג. באחד מגדולי שחקני הכדורגל ששיחקו באנגליה. שחקן היסטורי. הסופרלטיבים באמת כבר נגמרים. עבור המצרי, מדובר בסגירת מעגל אחרי אותו גמר נגד ריאל מדריד ורונאלדו ב-2018, אליו הגיע בעונת שיא, אבל סיים עם פציעה ודמעות. אם זה לא היה ברור עד כה, מוחמד סלאח הוא השחקן הטוב באנגליה. השחקן הטוב בעולם כרגע. תשאלו את אלכס פרגוסון, אחרי שהוא חזה בכך מהיציע, הוא יודה בזה בעצמו.
סולשיאר. האיש הלא נכון (Getty)
סלאח מול רונאלדו. עוד הוכחה שהוא הגדול ביותר (Getty)