האיש המתאים: החיבור בין טוטנהאם לקונטה

לא כל מאמן מתאים לכל קבוצה. גם האיכותיים שבהם. אנטוניו קונטה, למשל, היה מבכירי המאמנים הפנויים בקיץ האחרון. ובכל זאת, הוא לא היה האיש הנכון עבור ריאל מדריד, שבדיוק חיפשה מאמן. גם לא עבור יריבתה המרה ברצלונה. אין זה מעיד על איכותו של קונטה כמאמן. 5 אליפויות ב-9 השנים עם שלוש קבוצות שונות בליגות הבכירות מהוות הישג בלתי נתפס. הוא לוקח שחקנים בשלים להצלחה, ובאמצעות שיטה ספציפית מצליח להפיק מהם את המיטב. מעטים המאמנים כיום, או בכלל, היכולים להבטיח הצלחה כמוהו. ועדיין, הוא אינו המאמן המתאים עבור הענקיות הספרדיות. לפחות לא כיום. סגנון ושיטת המשחק שלו אינן מתאימות למה שמצופה מאותם מועדונים, וסגל השחקנים שלהם אינו נמצא בשלב הנכון בקריירה למה שזקוק קונטה.

אלא שעבור קבוצתו החדשה, טוטנהאם, ועבור שחקניה ואוהדיה – אין מאמן מתאים ממנו. גם לא פפ גווארדיולה או יורגן קלופ. כדי להביא הצלחה לצפון לונדון, שני הענקים הללו צריכים להתאים את הסגל אליהם ולהביא שחקנים טכניים וחכמים, או יותר דינמים וחזקים. הדרכים של שניהם כדאיות ונכונות, אך עבור התרנגולים הן יגזלו משאבים וזמן. עבור החומר הקיים בטוטנהאם, אין אדם עם סט כישורים המתאים יותר כדי להישג הצלחה מיידית מקונטה. הרי מיידיות היא שמו השני בעשור האחרון, ועל הנייר – הבסיס לו הוא זקוק כתנאי עבודה כבר קיים.

בתפקיד צמד החלוצים אותם הוא צריך, כמו טבז ויורנטה, קוסטה והאזר או לוקאקו ולאוטרו – נמצא צמד לא פחות מוצלח, סון וקיין. על הקווים יתזזו רגילון ואמרסון או דוהרטי, כפי שתיזזו לפניהם אסמואה וליכטשטיינר, ויקטור מוזס ואלונסו, ו-חכימי ודרמיאן, כשבעמוד השדרה של הקבוצה, מהשער עד הקישור, יורכבו שחקני פריימירליג מוצלחים – מהוגו לוריס, כריסטיאן רומרו ועד פייר הויברג, ובין הספסל להרכב ישנם שחקנים מוכשרים שניתן להוציא מהם יותר, דוגמת לוקאס מורה, דלה עלי, טנגי אנדומבלה, ראיין ססניון, סטיבן ברחווין וג'ובאני לו-סלסו. אין ספק שהסגל של טוטנהאם משופע איכות שלא מנוצלת כראוי, ומכיוון שישנה התאמה לשיטה בה קונטה רוצה לשחק – קשה לחשוב על מאמן שיפיק מהקבוצה יותר ממנו.

ברור לכל כי הקבוצה זקוקה לחיזוק מיידי. גם בהגנה, כדי להשלים למאמנה שלישיית בלמים איכותית כפי שהוא אוהב, אך גם למשחק התקפה. במישור ההתקפי הקבוצה מדורגת רביעית מהסוף בליגה במספר הפעולות ההתקפיות המובילות לבעיטה (16.2 פעולות ל-90 דקות). רק נוריץ' כבשה פחות ממנה (9 שערים ב-11 משחקים) ועל-פי מדד xG, המודד כמה שערים הייתה צריכה לכבוש קבוצה ביחס לאיכות ההתקפות שלה, טוטנהאם כבשה 2.43 שערים פחות ממה שהייתה אמורה לכבוש – ואת זה קל להשליך על חולשת בכיר שחקניה, החלוץ הארי קיין. היא מתקשה להגיע למצבים, ומתקשה לנצל אותם.

אלא שגם ההגנה לא מככבת, וכמובן מושפעת מהעקרות התקפית. הקבוצה לא שומרת מספיק את הכדור ברגליים שלה (8 קבוצות נוגעות יותר בכדור ומקדמות אותו קדימה), לא מנסה ללחוץ גבוה (28.8 ניסיונות הפעלת לחץ ל-90 דקות, רביעית מהסוף מסך קבוצות הליגה) ולא מצליחה לעשות זאת באופן יעיל (מצליחה לזכות בכדור ב-27.1 אחוז מהפעמים, כשרק ארסנל ונוריץ' לוחצות פחות טוב ממנה), בניגוד לימי פוצ'טינו. היא מזמינה את היריבות לחצי שלה, אך לא מתקלת מספיק טוב כדי להתגונן היטב (זוכה ב-10.8 תיקולים ל-90 דקות, כש-9 קבוצות מתקלות טוב ממנה). בסה"כ, 11 קבוצות ספגו פחות ממנה (ספגה 16 שערים עד כה).

המאמן היוצא נונו אספיריטו הוכיח בעברו כי מדובר באיש מקצוע מוצלח, אך בסופו של דבר הנסיבות הקשו עליו להצליח. לכולם היה ברור כי הובא כברירת מחדל, ועצם העובדה שנקודת השיא שלו כמאמן התרחשה בקבוצת מרכז טבלה, סימנה לשחקני הקבוצה לאן המועדון שואף להגיע, מה שלא תרם למצב הרוח הירוד מהשנים האחרונות. בסיטואציה שכזו, קשה למצות מהשחקנים את המיטב, ולכוכבים כקיין או סון אין סיבה לרצות להישאר.

אלא שקונטה מסמל בדיוק את ההיפך. הוא מזוהה עם תארים, מה שטוטנהאם כמהה לו יותר מכל. כשאיש מקצוע ברמתו מגיע למועדון, ובהתחשב בדרישותיו ממנהלי המועדונים הקודמים בהם עבד, סביר להניח כי הובטח לו כסף רב לרכש (175 מיליון אירו, על פי הפרסומים), ושמו יספיק כדי להביא שחקנים שנונו לא יכול היה לחלום עליהם. מכאלה מבוקשים דוגמת דושאן ולאחוביץ' (פיורנטינה), חוליאן אלברס (ריבר פלייט) וסטפן דה פריי (אינטר), עד כאלו מנוסים ומוצלחים שעתידים לסיים בקיץ הקרוב את חוזיהם, כניקלס זולה (באיירן מינכן), מרסלו ברוזוביץ' (אינטר) וג'יימס טרקובסקי (ברנלי). וחשוב מכל – הוא יגרום לשחקנים הנוכחיים, ובעיקר לבכירים שביניהם, להאמין בקבוצה בה הם משחקים. שלא מדובר בתחנת מעבר, אלא מקום אליו שואפים להגיע.

יובנטוס, אליה קונטה הגיע לראשונה כמאמן, הייתה קבוצה משעממת שסיימה קודם לכן במקום השביעי. צ'לסי, אליה הגיע לאחר מכן, סיימה לפני כן במקום העשירי. אינטר התקשה לפצח את ההגמוניה של יובנטוס במשך עשור, עד שמונה למאמנה. את שלוש הקבוצות הללו הוא הוביל לאליפויות תוך עונה או שניים בתפקיד, כנגד כל הציפיות. מה שנראה כעת בלתי אפשרי, יכול להתהפך מהר.

אשתקד, למשל, צ'לסי של המאמן פרנק למפארד – קבוצה שהייתה בנויה על שחקני בית ושחקני רכש צעירים – דישדשה בסוף ינואר במקום התשיעי. תומאס טוכל הגיע לבלוז כמאמן עם רזומה דל משל קונטה כיום, רגע לפני לוח משחקים קל – בדיוק כפי שמצופה למאמנה החדש של התרנגולים כעת. מאז, מצבה ומעמדה של צ'לסי השתנה לאין שיעור בכמה חודשים בודדים. "אם טוטנהאם לא תזכה בתואר, זו לא טרגדיה", אמר בעבר קונטה על קבוצתו הנוכחית, והמשפט הזה נכון גם לגבי העונה. ישנן הרבה קבוצות חזקות, ונקודת הפתיחה שלו קשה. אבל המאבק על מקום בליגת האלופות עוד פתוח, ועם כמה פעולות חכמות – ניתן לבנות קבוצה חזקה לעונה הבאה.