ימים ספורים עברו מאז שהחלו להתפרסם "טיזרים" לראיון של כריסטיאנו רונאלדו אצל פירס מורגן, סרטונים שהפכו את עולם הכדורגל וגרמו לתדהמה גדולה. עכשיו, אחרי שהראיון הלוהט כבר פורסם (או לפחות החלק הראשון שלו), אלה הדברים שאמר כוכב יונייטד בראיון שלו:
רונאלדו התייחס תחילה לביקורת שספג
כמו שאמרתי הרבה, אני תמיד משחק עבור הקהל, אני מרגיש את זה כל ]עם כשאני הולך ברחוב והאוהדים מעריכים את מה שעשיתי. הקהל שווה הכל עבורי"
על העובדה שכמעט עבר למנצ'סטר סיטי
"האמת, זה היה קרוב. זה היה משהו שדיברנו עליו הרבה וגווארדיולה אמר לפני שבועיים שהם ניסו להשיג אותי, אבל ההיסטוריה שלי ביונייטד, הרגש, האהבה, כל מה שעשיתי לפני השפיע ולכן הגעתי ליונייטד. הייתי מופתע, אבל זו הייתה החלטה שלי, כי הלב דיבר. אני חושב שלקחתי בחירה מודעת שאני לא מתחרט עליה וכפי שציינת, סר אלכס פרגוסון היה המפתח לחזרה שלי. דיברתי איתו לפני. הוא אמר שזה בלתי אפשרי שאגיע לסיטי. אמרתי 'אוקיי בוס'. הקשבתי לו וחזרתי".
איך הרגיש לחזור?
"מדהים, גם לפני, הרגשתי שהכל השתנה. כולם דיברו עליי, 'כריסטיאנו חזר הביתה', אז זה היה מיוחד. כמובן שלהבקיע שני שערים במשחק החזרה היה מדהים, זה היה יום נהדר".
שברת שיא למכירות חולצה של מסי
"כמובן שאני שמח על זה. אני לא מחפש את השיאים, השיאים מוצאים אותי. אף אחד לא ציפה שאחזור, כי הרבה דברים השתנו ב-72 שעות"
אחרי כמה שבועות הדברים לא הסתדרו וסולשיאר פוטר
"האמת, כשחתמתי ביונייטד חשבתי שהכל השתנה. 13 שנים זה הרבה זמן, הייתי בריאל וביובנטוס וכשחזרתי חשבתי שהכל יהיה שונה. הטכנולוגיה, התשתיות. אבל הייתי מופתע לרעה. ראיתי שהכל היה אותו דבר. היה הרבה חוסר יציבות בקבוצה, זה היה נראה כאילו השעון עצר".
אחרי פרגוסון, יונייטד לא משיגה שחקנים גדולים
"כשחתמתי הגיע גם וראן וחשבתי שהדברים ילכו כמו שהם צריכים ללכת למנצ'סטר. כשפרגוסון ודיוויד גיל עזבו, ידעתי שיונייטד לא תהיה אותו דבר, אבל לא האמנתי שהפער בין המציאות לציפיות היה כל כך גדול, זה הפתיע אותי".
כמעט עבר לצד הכחול של העיר (Photo by Clive Brunskill/Getty Images)
היית בריאל ויובה. שם כל הזמן התקדמו
"כן. יונייטד מאחורה מהבחינה של הפיתוחים הטכנולוגיים והשיפורים באימונים. הם לא ברמה הזו, אבל אני מקווה שבשנים הקרובות הם יצליחו להתקרב לקבוצות אחרות באירופה".
כל המאמנים נכשלו אחרי פרגוסון, בגלל חוסר הפיתוחים?
"אני לא יודע מה קורה, אבל מאז שפרגוסון עזב ראיתי אפס התקדמות בקבוצה. כשפיטרו את סולשיאר הביאו את ראנגניק. אף אחד לא הבין את זה. הוא אפילו לא מאמן, למה הם הביאו אותו? זו הייתה החלטה מגוכחת, ברור. אם אתה לא מאמן, איך תהיה המאמן של יונייטד? יונייטד צעד מאחורי ליברפול, סיטי צ'לסי. הם צריכים להשתפר ולשפר את הצוות, או את הבכירים, אני לא יודע מי הבעיה. לא אני ולא אף אחד שמע על ראנגניק. כמובן שכיבדתי אותו, כי הוא המאמן, קראתי לו בוס כמו לכל המאמנים שלי, אבל בתו תוכי אף פעם לא ראיתי אותו כמאמן. היו דברים שלא הסכמתי איתו. זה הפתיע אותי, אבל מצד שני לא, כי אני רואה את התשתית של הקבוצה"
"אני מכבד דעות וגישות שונות של מאמנים, אבל יש נקודה שבה אתה כבר לא מסכים. אני תמיד הייתי בקריירה שלי ליד מאמנים מהגדולים בהיסטוריה ואז ראיתי את המאמנים שבאו לכאן ורוצים לעשות מהפכה בכדורגל שלנו וזה לא נכון. אהבתי את סולשיאר, כי הוא אדם מדהים בעיני. כמאמן? הוא לא ידע מה הוא רוצה. הוא עשה עבודה טובה, הוא היה צריך עוד זמן, אבל אין לי ספק שהוא יהיה מאמן טוב בעתיד. שמחתי לעבוד איתו".
בקדנציה הקודמת היה לך כבוד לשחקנים מבוגרים. אתה מרגיש ככה עם הצעירים היום?
"אני לא חושב שהם לא מכבדים את המבוגרים, אבל הם חיים בעידן אחר. המנטליות שונה. אני חושב שאין רעב היום, הכל בא בקלות, ה לא סובלים. אני לא מתכוון לחלק מהשחקנים, אני מדבר על כולם. אבל אי אפשר להאשים אותם, זה חלק מהחיים, אבל זה גם חבל. אם יש לך את הדוגמא הטובה ביותר מול העיניים ואתה לא לומד ממנה זה קצת מוזר. אני למדתי מהשחקנים המבוגרים שהיו איתי ולכן הפכתי למה שאני"
עצה לצעירים
"אני מעדיף להיות דוגמא מאשר לתת עצות. אני בא כל בוקר, עושה אותם דברים, אחד מהראשונים להגיע והאחרונים ללכת. חלק פועלים כמוני וחלק לא. לא אכפת להם. לחלק אכפת, אבל לרוב לא. זה לא מפתיע אותי. לא יהיה לצעירים היום קריירות ארוכות. הדור הזה יהיה א]פשר לספור על יד אחת שחקנים שישארו ברמה גבוהה עד גיל מאוחר".
שחקנים כיום שהוא מעריך
"שאלה קשה. ביונייטד אני יכול לציין את דאלוט כדוגמא לשחקן מקצועי ואין לי ספק שהוא יגיע רחוק. הוא צעיר, חכם ומקצועני. יש עוד, אולי מרטינס, אבל אני חושב שדאלוט".
טרגדיית המוות של הבן שלו
"זה היה הרגע הכי גרוע שעברתי בחיי, מאז שאבי מת. כשיש לך ילד שאתה מצפה לו ושהכל יהיה רגיל, זה קשה. כבן אדם היה לי קשה, כי לא הבנתי למה זה קרה לנו. לא הבנו מה קורה באותו זמן. כידוע, הכדורגל המשיך, הרבה תחרויות, הכדורגל לא עצר. אני מנסה להסביר לפעמים לאנשים, מעולם לא הרגשתי מאושר ועצוב כל כך באותו הזמן. אתה לא יודע אם אתה בוכה או מחייך, כי אתה לא יודע איך להגיב למצב כזה. אני מודה לאל שלפחות היה לנו את בלה ושלא שניהם מתו".
איך הסברת לשאר הילדים שלך
"כשחזרנו הילדים שאלו, 'איפה התינוק?'. עם כריסטיאנו ג'וניור הסברנו לו הכל, בכינו יחד והוא הבין, אבל היה מבולבל. הילדים האחרים ששאלו, בהתחלה הסתרנו את זה מהם, אבל אז אמרתי שעדיף שנגיד את האמת. אני חושב שזה חיבר אותנו יותר עם הילדים ועם ג'ורג'יניה. לפעמים דבר כזה מרחיק זוגות, אצלנו זה קירב. התחלתי לראות את החיים בפרספקטיבה שונה. הפרק הזה היה הקשה ביותר שהיה לי מאז שאבא שלי מת. אני בטוח שהוא איתי, כמו אבא שלי, הם איתי בלב. זה משהו שאני אנצור איתי לכל החיים".
על התמיכה מכל הקהל האנגלי ומאוהדי ליברפול
"אני תמיד אעריך את זה. אני מודה לכל הקהילה האנגלית על התמיכה שלהם. קיבלתי מכתב ממשפחת המלוכה שהפתיע אותי מאוד. מדהים, לכן אמרתי שאני מעריך מאוד את האנגלים, הם היו מאוד נחמדים אליי וברגע הקשה הזה בחיי הם עזרו לי מאוד. אני אומר ישר למצלמה, תודה לכל האנגלים".
על הילדה הקטנה שלו
"עוד חבר במשפחה, אנחנו כל כך גאים. כל הילדים שלי מאוד גאים. ילדה יפה ואנחנו כל כך שמחים. אם אנחנו מתכננים עוד? לא כרגע, אבל אין לדעת מה יהיה בעתיד. כרגע, אנחנו רוצים הפסקה כדי להנות מהילדים שלנו".
לשחק אחרי טרגדיה כזו
"קשה לשחק אחרי דבר כזה, אבל תמיד יש לי תמיכה מהמשפחה. ג'ורג'יניה אמרה לי ללכת לשחק, כדי לשכוח מהסיטואציה קצת. באותה נשימה אני חושב שזה עוזר לא לחשוב הרבה על זה, גם באימונים. הכדורגל מתקדם כל כך מהר, אין זמן לשבת ולחשוב, אבל קיבלתי עזרה. ג'ורג'יניה חזקה מאוד. היא צעירה, אבל עברה הרבה. היא בוגרת מאוד לגילה, אנחנו עוזרים אחד לשני תמיד, אני מאוד שמח שהיא איתי. חתונה? לא חושב על זה כרגע, אולי בעתיד".
על הביקורות בעונה שעברה למרות היכולת הטובה
"אני חושב שקל להצביע עליי כשמנסים להסתיר דברים אחרים. התקשורת שמה אותי בשער כי הם יודעים שזה ימכור ואני רגיל לזה, כי אני בן 37 ולמדתי הרבה. כשאתה על הגל, אתה לא רואה דברים שאתה רואה כשאתה למטה. הרגשתי בארבעה-חמישה החודשים האחרונים שהתקשורת ביקרה אותי אפילו יותר, אני לא מבין למה. אפילו בפורטוגל ביקרו אותי הרבה. זה קנאה. אני 21 שנים בפסגה, אז עבורי זה לא בעיה. זה קשה, כשאתה למטה, להקשי לביקורות. אני לא אוהב לקרוא את הביקורות, כי אני יודע ש-90% מהזמן התקשורת היא זבל. לא כולם, אבל רובם. הם כל הזמן משקרים ותוקפים אותי ואת משפחתי. למה שאני אקרא אם אני יודע שהם יציגו אותי בצורה רעה? קשה להתמודד עם זה, אבלבסופו של דבר אני מבין".
המחווה של אוהדי ליברפול (Photo by Nick Taylor/Liverpool FC/Liverpool FC via Getty Images)
יש לך כמעט חצי מיליארד עוקבים באינסטגרם
"זה טוב. אני גאה בזה, זה משמעותי עבורי כי אנשים אוהבים אותי. אני חושב שזה לא רק בגלל שאני משחק כדורגל טוב, אלא זה גם כריזמה, חיבור שאנשים מרגישים אליי. להיראות טוב גם עוזר לי. אני לא יודע מה הסיבה באמת, אבל אני כמו פרי שאנשים רוצים לנגוס בו".
אכפת לך מאלה שלא אוהבים אותך?
"אכפת לי ממי שאוהב אותי, לא ממי שלא. אני לא מבזבז זמן על ביקורות, כמו שחקנים לשעבר. וויין רוני לדוגמא. אני לא מבין מה הוא רוצה. אולי הוא מקנא בי. רק לפני חצי שנה הוא היה אצלי בבית. אני חושב שכנראה הוא מקנא בזה שאני עוד ברמה הגבוהה והוא כבר פרש, אני גם נראה יותר טוב. קשה להקשיב לביקורת מאנשים ששיחקו איתך. אני חושב שקל לבקר, אבל צריך לשמוע גם את הצד השני. הם לא חברים שלי, הם קולגות. שיחקנו בעבר ביחד. אבל זה חלק מהמסע שלי, הביקורות. אני אמשיך במסע שלי".
(Photo by Stu Forster/Getty Images)