זה ספרינט או מרתון? שאלת טד בוהלי בצ'לסי

זמן קצר לאחר שרכש את צ'לסי בסכום מטורף של למעלה מ-4 מיליארד פאונד, מידי רומן אברמוביץ', הבעלים החדש טוד בוהלי התחיל לסמן את הטריטוריה. איש העסקים האמריקאי, שהוא גם בעלים שותף בלוס אנג'לס דוג'רס מהבייסבול, שלף את פנקס הצ'קים וירה לכל עבר. למעלה מ-270 מיליון פאונד שילמו הבלוז על שחקני רכש חדשים כבר בחלון ההעברות בקיץ - שיא כל הזמנים לקבוצת כדורגל. במרחק של מספר חודשים הדבר מעלה חיוך, בעיקר אצל אוהדי היריבות.

כידוע, שפיכת הכספים המוגזמת לא הולידה, לפחות בינתיים, תוצאות מספקות בלשון המעטה. בסוף השבוע האחרון צ'לסי סיימה ב-1:1 מאכזב מול נוטינגהאם פורסט הצנועה והדרדרה למקום העשירי העגום, כשהיא עם ניצחון אחד משבעה משחקים בפרמיירליג. הבלוז השיגו עד כה 25 נקודות בלבד מ-16 מחזורים - קצב צבירת הנקודות הנמוך ביותר של המועדון מאז עונת 2016. על הפער מהפסגה (19 נקודות מארסנל!), חבל בכלל לדבר, אז רק נזכיר שההפרש ממנצ'סטר יונייטד המדורגת רביעית עומד כבר על 10 נקודות. ועכשיו מחכים לה צמד משחקים מול מנצ'סטר סיטי (ליגה וגביע) שעלול לרסק אותה לגמרי.

ההחלטה המקצועית המשמעותית הראשונה של בוהלי היתה לפטר את המאמן הפופולרי תומאס טוכל, שהוביל את הקבוצה לזכיה מפתיעה בליגת האלופות רק לפני שנה וחצי. אפשר כמובן להתווכח אם זה הצעד הנחוץ, אבל העובדה שהדבר נעשה מספר ימים בלבד לאחר סגירת חלון ההעברות - מעורר תהיות. שכן בוהלי התרצה בפני טוכל והביא לו מכל הבא ליד (ואפילו לא כפה עליו את כריסטיאנו רונאלדו, למרות הרצון העז מצד הבעלים) ואז הוריד עליו את הגרזן (ככל הנראה שהשניים לא באמת ראו עין בעין) והחליט למנות את גרהאם פוטר מחזורים ספורים לאחר פתיחת הליגה.

כמובן שעוד מוקדם לחרוץ את דינו של פוטר. על פניו, המאמן האנגלי המבטיח נבחר כדי להוביל את הפרויקט החדש של בוהלי ואפילו קיבל חוזה לחמש שנים לאחר שהמועדון שילם לברייטון פיצוי ענק (20 מיליון פאונד) תמורתו - כך שזעזוע לא באמת נראה באופק וצ'לסי מאמינה שפוטר מתאים לחזון ההישגי שרואה בוהלי לנגד עיניו (והוא להחזיר את האליפות למועדון ולקצור הצלחה באירופה). אך ככל שהזמן נוקף, המאמן מתקשה לייצב את הספינה הכחולה. להגנתו צריך לומר שירש סגל שנבנה בצורה רעה וללא כל טעם, שכן בצ'לסי הנוכחית יש עומס של שחקני הגנה ומעט מאוד חלוצים ושחקנים שצריכים להכניס את הכדור לרשת.

למעלה ממחצית הסכום שהשקיעה צ'לסי בקיץ הושקע בשחקני הגנה - קלידו קוליבאלי אולי השחקן הבכיר ביותר לא ממש מצליח להזכיר את הימים היפים שלו בנאפולי. על מארק קוקורייה, שאפילו לא משתייך לסגל הרחב של נבחרת ספרד, שולמו 63 מיליון פאונד ועל ווסלי פופאנה, בלם לסטר שהסתבך בפציעות קשות (גם בצ'לסי), השכיבה צ'לסי 75 מיליון פאונד. השלושה לא בדיוק הפכו את סטמפורד ברידג' למבצר ובטח שלא נכנסו לנעליים של אנטוניו רודיגר ואנדראס כריסטיאנסן שעזבו בחינם (!), ואפילו לא של מרקוס אלונסו שגם עליו צ'לסי לא ראתה פני בקיץ. אולי שני השחקנים הטובים ביותר שלה - ריס ג'יימס ובן צ'ילוול - פצועים - מה שמשליך על התפקוד בשני צדי המגרש.

זה משאיר אותנו עם ההתקפה וגם כאן אין באמת בשורה: כבר בעונה שעברה זעקה לשמיים העובדה שצ'לסי זקוקה לחלוץ אמיתי בעל חוש להבקעות. ההחלטה לשחרר את רומלו לוקאקו (בהשאלה) ולמכור את טימו ורנר, שהתקשו להשתלב במערב לונדון, היתה מובנת אבל התחליף לא בדיוק שידרג אותם. ראחים סטרלינג עדיין לא מצליח להיכנס לזון ונראה לעיתים אבוד בהתקפה הכחולה חסרת המעוף, ופייר אמריק אובמיאנג, החלוץ הטבעי היחיד שהגיע, כבר בן 33 והרבה מעבר לשיאו. צ'לסי כבשה רק 20 שערים העונה, ומדורגת במקום ה-13 מבין התקפות הפרמיירליג.

התפוקה הדלה של צ'לסי על הדשא מסבירה למה בוהלי, שהספיק סוף סוף למנות מנהל טכני (כריסטופר פיפל שהגיע מלייפציג), נכנס בצורה אגרסיבית לחלון של ינואר בתקווה לשדרג את הקבוצה בכל מחיר (תרתי משמע). לפי הדיווחים האחרונים (על חלקם צריך להתייחס בערבון מוגבל), העסקה עם בנפיקה בנוגע קשר נבחרת ארגנטינה המחוזר אנסו פרננדס כנראה נפלה (צ'לסי כנראה הסכימה לשלם 'רק' 80 מיליון פאונד על אלוף העולם), ובמקביל צ'לסי מנסה לבצע מחטף לארסנל ולהנחית את הקיצוני מיחאילו מודריק הכישרון של שחטאר. בקיץ הבא כל הסימנים מעידים שכריסטופר אנקונקו המצויין יצטרף מלייפציג, כאשר גם בלם נבחרת קרואטיה יושקו גברדיול על הכוונת לעונה הבאה. איפה כל עניין הפיירפליי נכנס? שאלה טובה.

בינתיים מי שהגיע הוא בנואה בדיאשיל - עוד שחקן הגנה (!) ממונאקו שנחשב לכישרון צעיר (בן 21) אבל מועד לפורענות וכבר חתם בקבוצה תמורת 34 מיליון פאונד. דויד דטרו פופאנה בן ה-20 מחוף השנהב נרכש זה עתה ממולדה הנורבגית והברזילאי אנדרי סנטוס בן ה-18 מווסקו דה גאמה יצטרף אליו בקרוב. מדובר בשני חלוצים צעירים שהם חלק מפרויקט ארוך הטווח של המועדון, שנוקט בקו של רכישת שחקנים צעירים (עד גיל 25) והחתמתם על חוזים ארוכי טווח של 5 עד 7 שנים - מדיניות שבוהלי מביא מהספורט האמריקאי. במקביל צריך לזכור שצ'לסי נפרדה מרודיגר, כריסטיאנסן ואלונסו, ועלולה לאבד את אנגולו קאנטה וז'ורז'יניו בקיץ הבא - חמישה שחקנים ותיקים, מנוסים ומעוטרים.

בוהלי מתואר בתקשורת האנגלית ובמידה רבה של צדק כבעלים נאיבי שנשאב בחודשים הראשונים בתפקיד לתוך משחק של פנטזי פוטבול מתוך אמונה שהשקעות גדולות יבטיחו לו הצלחה. זה אולי נכון לגבי ענפי ספורט אחרים, אבל זה לא תמיד עולה בקנה אחד עם המשחק הפופולארי בעולם. בזירה התחרותית של הפרמיירליג וליגת האלופות, אוהדי צ'לסי מצפים להצלחות מהירות בטווח זמן קצר - מה שהבעלים הקודם רומן אברמוביץ' הרגיל אותם. בוהלי נוקט בשיטה פזרנית אולי בדומה לאוליגרך הרוסי, אבל לא ממש בטוח שהוא יודע לגמרי מה שהוא עושה בניגוד לבוס המצליח הקודם