כשנתיים אחרי שפוטר ממנצ'סטר יונייטד ו"ירד למחתרת", אולה גונאר סולשיאר שובר שתיקה, בראיון ל'אתלטיק'. השדים האדומים, למרות שסיימו את העונה שעברה במקום השלישי, עוברים פתיחת עונה מסויטת, עם תוצאות רעות על המגרש ופרשות שכל הזמן מלוות את הקבוצה ומטילות צל על מה שמתרחש אצל אחד המועדונים המפוארים בעולם.
סולשיאר סיפר על החיים מאז שפוטר מתפקידו: "אני מבלה עם המשפחה, יש לי פריבילגיה עכשיו לדחות הצעות שאני לא שלם איתן ב-100%. אתה מוותר על הרבה דברים כדי לעבוד במנצ'סטר יונייטד. אני עובד 4 פעמים בשבוע עם קבוצות ילדים בנורבגיה, אני נהנה מזה והם נהנים מזה. אתה רואה את הברק בעיניים שלהם, את התשוקה ללמוד, אבל בשלב מסוים אתה מתחיל להתגעגע לכדורגל מקצועני, גם כשאתה רואה את זה בטלוויזיה וגם כשאני נוסע למגרשים".
על עתידו כמאמן: "כן, אני רוצה לחזור. היו לי שתי הצעות לאחרונה מערב הסעודית, אבל אני אוהב את אנגליה והפרמיירליג, אפילו הצ'מפיונשיפ נראית חזקה מאי פעם, אבל אני לא מחויב לעבוד רק באנגליה. אולי אתגר אחר ותרבות אחרת יעניינו אותי יותר. חשוב לי ה-DNA של המועדון, מקום שבו אוכל להיות הגירסא הכי טובה שלי".
הזמן שבו אימן את מנצ'סטר יונייטד: "קודם כל, חסר לי תואר. פנדל אחד היה יכול לשנות את זה בגמר הליגה האירופית. זה היה משנה לחלוטין את הצורה שבה היו מסתכלים על הקדנציה שלי. במשך זמן רב הצלחנו להניח את היסודות שאפשרו לנו להציג משחקים טובים. זה לא הספיק בסוף, אבל הייתה לי תחושה שהחזרתי לאוהדים את החיוך כשהדברים הלכו לנו. היינו צריכים לעשות את קפיצת המדרגה ולהתחרות על התואר. לצערי, זה לא קרה".
הנורבגי התייחס לנושא הכי בוער בתקופתו, חזרתו של כריסטיאנו רונאלדו וההשפעה שלו על הקבוצה: "היה קשה מאוד לסרב לאפשרות שהוא יחתום, והרגשתי שאני צריך ללכת על זה, אבל זה התברר כטעות. הרגשתי כל כך טוב כשהוא חתם, האוהדים הרגישו ככה אחרי הצמד נגד ניוקאסל במשחק הבכורה. האצטדיון רעד. הוא עדיין היה אחד הסקוררים הטובים בעולם כשהוא חזר, אבל אז דברים התחילו ללכת נגדנו, וכשאתה בקבוצה, אתה צריך שכולם ימשכו באותו כיוון, ויכולת לראות שבשלב הזה, האגו של חלק מהשחקנים התחיל לבוא יותר לידי ביטוי".
על המשחק האחרון שלו: "אף אחד לא דיבר איתי לפני, אבל ידעתי כבר במחצית נגד ווטפורד (הפסד 4:1). לא נראינו כמו מנצ'סטר יונייטד, השחקנים לא עבדו אחד בשביל השני. במחצית אמרתי להם שזה כנראה יהיה המשחק האחרון שלי איתם, ושישחקו בגאווה במחצית השנייה. בבוקר לאחר מכן קיבלתי הודעת טקסט מאד וודוורד שקרא לי להגיע למשרדים. זה היה רגע קשה עבורי, במועדון בו ביליתי 18 שנה. זה היה מאוד אמוציונלי עבורי, כמו להיפרד מהמשפחה".
האם הרגיש כעס: "לא, לא כעס, אלא אכזבה. לא הצלחתי לבצע את עבודת החלומות שלי בדרך שבה קיוויתי. היו כמה רגעים גדולים, הניצחון על פ.ס.ז' 1:3, הניצחונות בדרבי על מנצ'סטר סיטי, 29 משחקי חוץ בליגה ללא הפסד, זה לא דבר פשוט. התמודדנו נגד הקבוצות הכי טובות שאי פעם היו לליברפול וסיטי, עם מאמנים אדירים".
התבוסה 5:0 לליברפול: "הרגשתי שהשחקנים מוכנים למשחק הזה כמו שהרגשתי שהם הגיעו מוכנים למשחקים בהם ניצחנו את סיטי. היינו יכולים לשבת מאחורה ולתת להם לתקוף, אבל החלטתי שנצא קדימה. זה היה משחק של 50/50, גם באחזקת כדור וגם במצבים במחצית הראשונה, ואיכשהו סיימנו אותה בפיגור 4:0. זאת הייתה הנקודה הנמוכה ביותר שלי כמאמן יונייטד. השחקן שעשה לי הכי הרבה צרות במהלך התקופה שלי? כנראה רוברטו פירמינו".
האם העבודה במנצ'סטר יונייטד בלתי אפשרית: "לא, אבל היא קשה, במיוחד כשיש השוואה לאחד המאמנים הטובים בכל הזמנים. הציפיות גבוהות מאוד, אבל זה עידן שונה מהעידן שבו שיחקתי. בזמנו היו לנו את ארסנל וצ'לסי כיריבות, היום, כמעט לכל הקבוצות יש כסף והן לא צריכות למכור שחקנים. בזמנו, כשרצינו את השחקנים הצעירים הכי טובים, כמו ויין רוני וכריסטיאנו רונאלדו, פשוט החתמנו אותם. היום, יונייטד לא יכולה אפילו ללכת ולהחתים שחקן כמו אוון פרגוסון מברייטון. לא הצלחנו להחתים שחקנים שרציתי".
"שמות כמו ארלינג הולאנד, עוד לפני שהוא עשה את הבכורה שלו בזלבורג, דקלאן רייס שלא היה עולה בזמנו מה שהוא עלה הקיץ לארסנל. דיברנו על מויסס קאייסדו, אבל הרגשנו שאנחנו צריכים שחקנים יותר מוכנים. היינו נואשים לצרף את ג'וד בלינגהאם, אבל כיבדתי את הבחירה שלו בדורטמונד. רציתי את הארי קיין והבנתי שהוא רצתה להצטרף, אבל למועדון לא הייתה את האפשרות בזמן הקורונה להשלים את העסקה".
האווירה החדר ההלבשה: "חלק מהשחקנים הרגישו שהם צריכים לשחק יותר ולא תרמו לאווירה, זה חטא גדול עבורי. כשאני לא פתחתי בהרכב בתור שחקן, לקחתי את זה בתור אתגר להוכיח למאמן שהוא טעה. זה שונה כיום, סוכנים ובני משפחה נכנסים להם לראש, ואומרים להם שלא מעריכים אותם מספיק. זה חלק מהמחלה של הכדורגל המודרני".
ההחתמות הכי טובות שלו: "ברונו פרננדש הגיע, השתלב מיד והרים את הקבוצה. הארי מגווייר, היחס שהוא זוכה לו מביש, הוא מקבל כל כך הרבה שנאה, אני מרגיש רע עבורו, אבל הוא בחור חזק ואני מקווה שזה יסתובב עבורו. הוא שדרג את ההגנה שלו כשהוא הגיע ושיפר את מצב הרוח של כולם בקבוצה".
האם הוא הרגיש שהיו שחקנים ש"זרקו אותו מתחת לגלגלים": "לא, לא באמת, אבל הרגשתי שיש שחקנים שלא נמצאים ברמה שהם חושבים. לא אציין שמות, אבל התאכזבתי מאוד כאשר חלק מהם סירבו להיות קפטנים, והתאכזבתי כאשר היו שחקנים שאמרו שהם לא ישחקו או יתאמנו כי הם רצו לכפות מעבר. פורסמו דברים שקריים בתקשורת על הדרך שבה התייחסתי לשחקנים. עם רובם היו לי יחסים טובים ויציבים".
הצרות איתן מתמודד טן האח: "אני יודע מה עובר עליו.זאת עבודת חלומות, אבל היא קשה. אתה מתמודד עם אנשים ועם הבעיות שלהם, זה לא משחק מחשב, אבל רוב האנשים הם מקצועניים שרוצים להצליח. בכל השיחות שלי עם הגלייזרים, הבעלים, הם היו כנים איתי וישירים. הם גם נתונים גיבוי למאמן עכשיו. זכותם של האוהדים למחות נגד הבעלים. אני מקווה שאריק יצליח לצאת מהתקופה הרעה עכשיו, ושישבור את המעגל הזה. קשה למועדונים להתאושש אחרי עזיבה של מנג'רים גדולים. אחרי 5-6 מאמנים שניסו, זה יקרה בסוף".