"הייתה לי הרגשה כזאת, קשה להסביר אותה. אני לא אוהד של מנצ'סטר יונייטד, אבל ברגע שלבשתי את החולצה, הרגשתי בלתי ניתן לעצירה. מעולם לא הרגשתי משהו כזה קודם, הרגשתי שאי אפשר יהיה לנצח אותי, שאני אעבור כל מי שיבוא מולי. כל התחושות האלו, רק בגלל שלבשתי חולצה".
הדובר - אנדי קלט, כיום שחקנה של בארי מהליגה התשיעית באנגליה, שבגיל 30 מתחזק קריירה חצי מקצוענית ביחד עם עובדה נוספת, אבל רק לפני 8 שנים, הגשים חלום שהוא אפילו לא העז לדמיין, וחתם במנצ'סטר יונייטד, במה שנחשב גם בזמן אמת לאחת ההעברות המוזרות של השדים האדומים.
בראיון מרתק ל'אתלטיק', סיפר קלט על התחושות כשהגיע למועדון הפאר, החוויה יוצאת הדופן שעבר, והחרטות סביב מה שלא הצליח. "אני זוכר את היום הראשון שלי בקבוצה. הייתי מוקף בכל השחקנים המדהימים האלו, אנחל די מריה הציג עצמו בפניי והעביר לי בין הרגליים במהלך הראשון באימון. כולם צחקו, גם אני. זה שבר את הקרח, ומאותו הרגע הרגשתי שייך".
קלט, מגן שמאלי, תוצר האקדמיה של בולטון, עבר ליונייטד בגיל 21 כמושאל מפליימות' מהליגה הרביעית באנגליה. ניל לנון, המאמן של בולטון בזמנו, סיפר שצריך היה לשכנע את קלט שלא מדובר במתיחה אכזרית. "אני זוכר שבדרך למשרדים, הסוכן שלי התקשר אלי והזהיר אותי לא להסכים לשום דבר. 'משהו קורה פה, אל תחתום על כלום'. חשבתי שמשהו מוזר, נכנסתי לראות את ניל לנון, והוא שאל אותי מה דעתי לשחק במנצ'סטר יונייטד".
המגן המשיך וסיפר: "ידעתי שזאת חתיכת קפיצה מהליגה הרביעית למנצ'סטר יונייטד, אבל לא הרגשתי שזאת בדיחה. שיחקתי ממש טוב באותה תקופה, ידעתי שזאת הזדמנות שאני לא יכול לפספס. אני עוד זוכר את ההודעה על ההחתמה שלי בטלוויזיה, בשידור מהדדליין דיי. הטלפון שלי התחיל להשתגע, חברים ששלחו לי הודעות ולא הבינו מאיפה זה הגיע, חשבתי ששמרתי את זה בסוד".
קלט במשחק אימון (Getty)
תחילת הדרך: "שיחקתי במשחק הכנה עם הקבוצה עד גיל 23, ביחד עם רדמאל פלקאו ורובין ואן פרסי, ושחקנים צעירים כמו אנדאן ינוזאי ואנדראס פריירה. זה היה שונה מכל מה שאי פעם הכרתי". קלט מודה שלאורך כל התקופה שלו, הוא לא דיבר יותר מדי עם המאמן, לואיס ואן חאל: "הוא טיפוס", תיאר אותו בקצרה.
מי שרצה להשאיר את קלט ביונייטד היה מאמן הקבוצה עד גיל 23, אך בגלל חוקי השחקנים באנגליה, זה היה מאלץ את השדים האדומים לשלם פיצויים של 13 שנה לבולטון, אצלה הוא גדל. "אני לא יודע באיזה סכומים היה מדובר, אבל נהגנו לצחוק על זה באימונים. שחקנים אמרו לי שהם ישלמו את זה, אהבו אותי מאוד ונתנן לי ביטחון". לצערו של המגן, הוא חזר בסופו של דבר למועדון נעוריו ללא אף הופעה בקבוצה הבוגרת של יונייטד, ובהמשך נמכר לוויגאן.
כשהוא מביט אחורה על הקריירה המקצוענית שלמעשה נגמרה, מודה קלט: "זה יכול להיות קשה, כי כשאני מסתכל על תחילת הדרך שלי והעובדה שהגעתי למנצ'סטר יונייטד בגיל צעיר, הייתי יכול להיות במקום אחר. בעונה אחרי שעזבתי, לוק שואו נפצע, מרקוס רוחו נעדר להרבה זמן, פתאום היה חור למלא בקבוצה הבוגרת. ואן חאל העלה את קמרון ברותוויק-ג'ונסון מקבוצת הנוער ונתן לו מקום, אז כן, לפעמים אני מביט אחורה ותוהה אם פספסתי את ההזדמנות שלי".
"הדבר היחידי שאני מצטער עליו, זה שלא ניסיתי לבלוט יותר. שלא ביקשתי זמן משחק, כי על הדשא באימונים נתתי הכל, 100% בכל אימון. שמרתי על עצמי, ובכל פעם שלבשתי את החולצה של מנצ'סטר יונייטד, ידעתי שאני נותן כל מה שיש לי".