ריצ'רד מולר נילסן אמר פעם שתיקו, כשאתה מוביל בדקה ה-89, הוא תוצאה רעה. זה בדיוק הסיפור של לידס, שהובילה 1:3 היום (שבת) על האל אך נפרדה ממנה ב-3:3 בסיום משחקי חג המולד בצ'מפיונשיפ.
כל האירועים, דקה אחרי דקה
אין משחקים קלים בליגה האנגלית השנייה. כל קבוצה באה להרביץ, לנסות לנצח דרך פיזיות ופשוט להוציא את החשק לקבוצה השנייה. האל סיטי עשתה בדיוק את זה במחצית הראשונה, אחרי שאבו קמארה (6) ניצל טעות קשה של אילן מסלייה והבקיע לקבוצת התחתית מול המוליכה.
ראינו את לידס ואת מנור סולומון מנסים ומנסים, אבל ראינו גם מעט מאוד מצבים של ממש במחצית הראשונה. אחרי התיקו מול בלקבורן בו הישראלי עלה מהספסל היה אפשר להכנס לפאניקה, אבל לידס הראתה שיש לה שניים משלושת הדברים בשביל לעלות ליגה באנגליה - אופי, וקצת מזל. סנקה, פילוסוף רומי שלא ידוע בתור קבלן עליות, אמר פעם ש"צריך לסחוב את כל הסבל שהעולם כופה עלינו כהוכחה לחוזק של נפשנו". לא מעט מאמנים, וגם שחקני לידס, כנראה היו מסכימים איתו.
בתחילת המחצית השנייה מנור מסר לאיו טנאקה (46), שבעט כדור אדיר מחוץ לרחבה ישר לחיבורים של האל סיטי והעיר את לידס. אחריו התחלנו לקבל את הקבוצה שאנחנו רגילים לראות, עם חילופי מקומות בהתקפה ושחקנים שמעורבים בכל מהלך. כמה דקות לאחר מכן (62) סולומון הכניס כדור לרחבה, ומכונת הפינבול שהיא ההתקפה של לידס יונייטד סיימה אותו ברגליים של דניאל ג'יימס. הוא סיים ברשת. בהמשך ראינו שער של ג'ואל פיירו.
המשחק נגמר? לא כל כך מהר. צריך אופי, צריך מזל וצריך שוער. אילן מלייה, שוער לידס, רשם שתי טעויות קשות מאוד שהפכו לשערים של ז'ואאו פדרו (81) וקמארה (89) שנותר חופשי לחלוטין ברחבה.
סולומון זכה למחמאות על תפקידו מצד אוהדי לידס, ובאמת היה מי שהביא את אותו ניצוץ. ברגעים חסרי השראה הוא דחף וניסה לשבור את הלחץ, ובסופו של דבר לא מקרי שהוא חתום על הבישול הראשון של הערב. הישראלי מסיר חלודה בהדרגה ונראה טוב ממשחק למשחק, והיום עשה מה ששחקן התקפה לפעמים צריך לעשות - הכל בשביל לנצח. זה אמנם לא הספיק, אך מגיע לו קרדיט לאחר שבישל את השער הראשון.
כעת לידס יכולה לנוח באופן יחסי, כשיש לה בשבת הבאה את הארוגייט החלשה בגביע ואז עוד שמונה ימים לפני שפילד וונסדיי. מוליכת הצ'מפיונשיפ עם 53 נקודות ומקום ראשון בליגה, כשהאל במקום ה-22 עם 23 נקודות.