הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בשיא שלהם: הדמיון בין סולומון לברקוביץ'

הירידה לצ'מפיונשיפ, קצב הכיבוש המשוגע והשיא שמרחף. על הגורל המשותף של שני כוכבי הכדורגל מישראל

רועי ויינברג
רועי ויינברג   17.02.25 - 15:12
Getting your Trinity Audio player ready...
הצ'מפיונשיפ, הליגה השנייה באנגליה, היא לא מקום לחלשים. מדובר בליגה בת 46 מחזורים, שמשלבת בין קבוצות שלא ציפו למצוא את עצמן מחוץ לליגת הכדורגל הטובה בעולם, בלמים שלא חשבו שהם יגיעו כל כך רחוק וערב רב של שחקנים שרוצים למצוא את עצמם בפרמייר ליג. לא מעט שחקנים ששיחקו בצ'מפיונשיפ כינו אותה בתור "הליגה הקשה בעולם". האזינו לפודקאסט שלושת האריות >>>>>>>>>>

אין הרבה שחקנים, בטח ישראלים, שחולמים על לשחק בצ'מפיונשיפ. למרות זאת, היו לא מעט ישראלים שעברו בה לאורך השנים. הצ'מפיונשיפ הייתה התחנה האחרונה בקריירה של רוני רוזנטל שהעלה את ווטפורד לליגה הבכירה יחד עם אלון חזן ודקל קינן שיחק בה במדי קרדיף סיטי לפני שחזר למכבי חיפה. זאת ליגה פיזית, עיקשת, בה משחקים כמעט תמיד פעמיים בשבוע ויש לחץ מצד המון אוהדים.

לא חסרים כדורגלנים שהתמודדו עם משבר בפרמייר ליג או בכדורגל הבכיר, ירדו לצ'מפיונשיפ ויצאו מחוזקים. זה נכון גם בהקשר הישראלי, וקיבל טוויסט מעניין בעונה הנוכחית, בה לידס יונייטד של מנור סולומון מאיימת על השיאים של מנצ'סטר סיטי של אייל ברקוביץ'. שנתיים לפני המעבר לסיטי, ברקו עבר מווסטהאם לסלטיק תמורת הסכום הגבוה ביותר (באופן יחסי) ששולם עבור ישראלי. אבל קשה להגיד שהוא הסתדר שם. הוא נמכר בהפסד של כ-70% לליגה השנייה באנגליה, לקבוצה של קווין קיגן, שהבקיעה 108 שערים והייתה אחת העולות הדומיננטיות בתולדות הכדורגל.

סולומון, לעומתו, הושאל משחטאר דונייצק לפולהאם בהשפעת המלחמה באוקראינה, היה מועמד לשחקן החודש אחרי דקות נפלאות, עבר בהעברה חופשית לטוטנהאם וגמר את העונה בשלב מוקדם. אחרי זה הוא עבר ללידס ועד עכשיו ומעורב ב-11 שערים בעשרת המשחקים האחרונים. לידס בקצב של 94 שערים אם מסתכלים על כל העונה, ובהתחשב בפתיחת העונה, יכולה גם לאיים על ה-108. שני ישראלים בדרך לעליית ליגה, שני סיפורים דומים מאוד. ההיסטוריה חוזרת על עצמה.

העונה של ברקוביץ': רגעי קסם, מחסום שפתי וריב עם המאמן
הקוסם הגיע למנצ'סטר סיטי בגיל 29, כשחקן מוכח, אחרי מספר עונות ורגעי קסם בפרמייר ליג במדי סאות'המפטון ו-ווסטהאם. הוא עבר לסלטיק, אז מועדון משמעותי יותר באירופה מאשר היום, אבל בשנתיים שם בעיקר הסתכסך עם האוהדים ולא הציג מספרים יוצאי דופן (12 שערים ובישול ב-42 הופעות) הגרדיאן אף טען שהוא "אחד מבזבוזי הכסף הגדולים בתולדות הכדורגל". למרות זאת, סיטי ששאפה לעלות החליטה להמר עליו תמורת 1.5 מיליון ליש"ט ו-25 אלף ליש"ט בשבוע.

שון גואטר, חברו לקבוצה, אמר זמן קצר לאחר החתימה ש"אם הוא לא יצליח, זה הדבר הראשון שידברו עליו. זה סכום גבוה, אבל זה מראה כמה סיטי חושבת שהוא שחקן איכותי. אין לי בעיה עם זה ששחקנים שמשחקים איתי מקבלים הרבה כסף. כחלוץ, טוב מאוד עבורי שהוא כאן, למרות שהוא לא כל כך מבין את האנגלית שלי בגלל המבטא. נסתדר". במדינה עצמה היו סקפטיים יותר, כאשר ה-BBC טען ש"הוא לא שחקן רע, אבל הגישה שלו 'רעה'. זה היה ככה באימונים, על הדשא ובחדר ההלבשה. הוא מרשים מאוד ברמה הטכנית ומסוגל לגרום לדברים לקרות על המגרש ומחוצה לו. הוא שחצן, וכולנו זוכרים את הבעיטה שהוא קיבל מג'ון הארטסון בווסטהאם".
ברקוביץ' עצמו התקבל בעיר כמושיע. הוא סיפר בפודקאסט "הזירה הלאומית" של הפודיום על כך שנואל גלאגר הזמין אותו להופעה של אואזיס והציג אותו בפני הקהל רק כי הוא חתם בסיטי, אז בליגה השנייה, והקבוצה ציפתה שהוא יעלה אותה חזרה לליגה הראשונה. ברקו אמנם הבקיע בבכורה, ב-0:3 על ווטפורד, אך נפצע והתקשה לתרום מבחינת מספרים.

ב-26 המחזורים הראשונים של העונה היו לו שער אחד ובישול אחד. הוא היה שחקן הרכב בלי מספרים של ממש, כשסיטי אמנם ניצחה ברוב משחקיה אך התקשתה עד דצמבר, כולל 0:0 מול מילוול ממנו זכורות בעיקר קריאות אנטישמיות לעברו של ברקוביץ'. אז היא הגיעה למשחק מול ברנלי, קרב בין המקום השני לראשון. ברקו סיפק את אחד המשחקים הגדולים בקריירה, עם שער ושני בישולים.

"ברקוביץ' ועלי ברנביה הניעו את הקישור. יש לסיטי הגנה חלשה והתקפה מוכשרת בצורה לא סבירה, אבל היום הם היו במיטבם והורידו את ההפרש לנקודה אחת", נכתב באתר ה-BBC. "הוא היה מסוכן, הבקיע שער חשוב ובישל פעמיים. ברקוביץ' שחקן חכם שהופך את סיטי לקבוצה לא צפויה". המשחק הזה פתח את ברקו, שהבקיע מול שפילד ואז הכניס צמד מול נוריץ'. "הוא גנב את ההצגה", המשיכו בתקשורת הבריטית.

ברקו עצמו לא תרם יותר מדי מספרים עד סוף העונה, אותה סיים עם שישה שערים ושישה בישולים ב-25 משחקי הצ'מפיונשיפ בהם שותף. זה נגמר ב-108 שערים ועליית ליגה. אחרי אותה עונה מוצלחת, שוב הוא חזר למעלליו. הקוסם נקלע לעימות עם קווין קיגן, טען שהוא תינוק גדול וקרא לפיטוריו. את העונה הראשונה בפרמייר ליג הוא סיים עם שער אחד ובישול אחד.  2001/02, אם כן, הייתה אולי העונה הגדולה האחרונה בקריירה של השחקן הישראלי המוכשר ביותר אי פעם. עונה בה הקריירה שלו הייתה בירידה, אך הוא הגיע וקיבל את החופש לשחק את הכדורגל שלו. 

פציעה, "בקבוק קטשופ" ומספרים: העונה של סולומון
הסיפור של סולומון שונה. הבעיה שלו אף פעם לא הייתה קשורה לגישה או ליחסי אנוש, בשונה לסיפורים שיצאו מחדרי ההלבשה של ברקו לאורך הקריירה, אלא הפציעות. הוא התקשה להישאר בריא לאורך זמן והראה ניצוצות, גם בפולהאם וגם בטוטנהאם בה בישל פעמיים לפני שנפצע. הוא הושאל ללידס שבשנה שעברה סיימה עם 90 נקודות ולא עלתה ליגה בעקבות הפסד בפלייאוף, עונה שהכניסה אותה לצד חסר המזל של ההיסטוריה.

אוהדי לידס קיבלו בהתחלה את סולומון כמושיע. הוא בישל במשחק הראשון מול האל סיטי ונתפס בעיניהם כשחקן "טוב מדי לצ'מפיונשיפ". הוא אף קיבל תמיכה חזקה מצד הקהילה היהודית והאוהדים המסורים של אחד המועדונים הגדולים בתולדות הכדורגל האנגלי. סולומון שיחק בהמשך מול ברנלי, אך נפצע בהמסטרינג, חזר לאחר חודש והתקשה להפוך לשחקן הרכב קבוע. מאמנו דניאל פארקה אמר בציטוט אחד בלתי נשכח שהוא לחוץ מדי ומזכיר לו בקבוק קטשופ, ובהמשך סולומון השתחרר.
זה לקח זמן. ראינו המון דקות של הססנות או של חוסר ביטחון בתחילת העונה של מנור בלידס, ובהדרגה זה ירד. הוא בריא בחודשים האחרונים והצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב חרף עומס המשחקים. בסופו של דבר האמון מצד פארקה השתלם והשערים הגיעו והרגיעו. סולומון הצליח להשתלב בצורה טובה יותר בהתקפה הדינמית ומבוססת החלפת המקומות, כשהיה אפשר לראות איך משבוע אחרי שבוע הוא הוסיף מימד חדש למשחק שלו.

זה התחיל מתנועת עומק טובה עם הבקעת שני שערים אחרי הצטרפות טובה לרחבה, עבר דרך מסירות עומק וכימיה שהשתפרה מאוד עם אקס ברצלונה ג'וניור פירפו והסתיים בהרמות. סולומון כדורגלן שלם יותר ממה שהוא היה בפולהאם ובטוטנהאם ומשחק אולי את הכדורגל הטוב בקריירה, כשלידס שלו חולמת על שיא השערים של סיטי. הקבוצה של סולומון צריכה 42 שערים ב-14 משחקים, שלושה למשחק, כשהיא הבקיעה שלושה שערים לפחות ב-4 מ-7 המשחקים האחרונים שלה והגיעה בהם ל-21 שערים.

סולומון בן ה-25 צעיר משמעותית ממה שברקוביץ' היה במנצ'סטר סיטי, אך מבוגר בשנה מהגיל בו אגדת מכבי חיפה היה כשהגיע לפרמייר ליג. יכול להיות שהקריירה שלו באנגליה עוד תיזכר בתור גדולה יותר מזאת של ברקוביץ', אחד השגרירים הגדולים ביותר של הכדורגל הישראלי בחו"ל, גם אם רגעי הקסם הבודדים של ברקו גדולים יותר ממה שראינו מסולומון עד עכשיו.

שניהם לקחו הימור מסוים על הקריירה אחרי שהגיעו בתור שחקני פרמייר ליג עם קבלות, כשסולומון אף דחה הצעות מליגות בכירות אחרות ביבשת בשביל לרדת לצ'מפיונשיפ. שניהם ידעו שעונה רעה שם עלולה להוביל אותם למטה בתהומות הנשייה, אבל אחד הוביל את קבוצתו לעליית ליגה והשני בדרך הבטוחה לשם. נדיר לראות הימור מצליח פעמיים, ונדיר יותר לראות את ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל זה חלק מהסיפור בקריירה המרתקת שעברה על ברקוביץ'. הקריירה של סולומון עשויה להיות מרתקת לא פחות. החלק הטוב באמת שלה, נקווה, עוד לפנינו.