קריסטלים, ג'קסון והמשטרה: מעללי אורי גלר בכדורגל האנגלי

ההיסטוריה של מועדוני כדורגל, מריאל מדריד דרך מכבי חיפה ועד עירוני מודיעין, היא סיפור. בכל סיפור יש את הדמויות שלו, ובכל סיפור יש דמויות מפתח טובות או רעות. חלקן לא יישכחו לעולם. במקרה של אקסטר סיטי, קבוצת האוהדים האנגלית שכמעט הדיחה את נוטינגהאם פורסט מהגביע, הסיפור כולל את אורי גלר.

אי אפשר להישאר אדישים לאמן החושים הישראלי. האיש והכפית הפך לאחד האנשים הבולטים בנוף הישראלי ב-50 השנה האחרונות, עם שורה ארוכה של פלאים טלוויזיונים וטענות לעל-טבעי מחד והאשמות מהצד השני. מעבר למעלליו בעולם הטלוויזיה הבריטי והאמריקאי, גלר זכה לתהילה מסוג בלתי צפוי בתקופתו הקצרה באקסטר.

גלר, למעשה, היה היו"ר האחרון של אקסטר סיטי לפני שהיא הפכה לקבוצת אוהדים. הוא אמנם לא היה בעלים שנאבק פומבית בקהל, בדומה לשמות אחרים שהובילו לצמיחתם של מועדוני אוהדים כאן בישראל (מהפועל אושיסקין, דרך הפועל קטמון ועד כפר סבא 1928), ולא היה בעלים בכלל, אבל הספיק לשמש כיושב ראש שותף במשך שנה אחת, שכללה כמה תקריות יוצאות דופן, בלשון המעטה.

אקסטר סיטי, הקבוצה שגידלה את כוכב אסטון וילה ונבחרת אנגליה אולי ווטקינס, היא אחד ממועדוני הכדורגל הגדולים בעולם והקבוצה הראשונה אי פעם ששיחקה מול נבחרת ברזיל. הם נעים במשך שנים בין הליגה השלישית והרביעית בכדורגל האנגלי, כשאמנם לא מדובר באחת הקבוצות הגדולות או החשובות בממלכה, אבל בקבוצה עם קהל חם שבהמשך השתלט על הקבוצה, מה שיצר קהל קטן ונאמן שנשאר איתה גם בלי הישגים של ממש, גם בשנות ה-90'.

באותה התקופה גלר התמודד עם האשמות בבריטניה על כך שאינו באמת קוסם על טבעי, מה שלא מנע ממנו לטעון שהוא אחראי לסיום רצף של 29 משחקים בהם ניוקאסל לא ניצחה בלונדון, אירוע אחריו האוהדים הפכו אותו ל-Geordie של כבוד וקיבל אלפי הודעות מאוהדים שמודים לו על כך שהוא הקיף את המגרש 11 פעמים, או כי גארי מקאליסטר החטיא פנדל קריטי ביורו 1996 כי הוא הצליח לגרום לכדור לזוז ממסלולו המקורי.

ג'קסון הסכים לעזור לגלר, חברו הטוב, בתנאי שסכום משמעותי מהרווחים יגיע לילדים שחלו באיידס ושהוא יופיע מול מספר ילדים מבתי חולים אחרים. ג'קסון הופיע מול 10,000 אוהדים, הבטיח לעשות ככל שביכולתו כדי לרפא את האיידס, באחד הרגעים התרבותיים הגדולים ביותר בתולדות עיר קטנה בקנה מידה אנגלי. גלר שחזר: "הוא עלה על מטוס, לקחתי אותו לאקסטר ולפרלמנט בלונדון. שאלו אותו אם הוא אוהב כדורגל, הוא אמר שהוא לא יודע כלום על כדורגל. הוא ממש נהנה שם. האצטדיון היה מלא עד אפס מקום. השגנו את קרון המלוכה. כל המעריצים ישבו בקרונות האחרים, כולם רצו לגעת בו".

בתקשורת האנגלית מיהרו לדווח על כך שג'קסון הפך לדירקטור בקבוצה ויהיה בעל זכות הצבעה בהחלטות על מכירת שחקנים, וכך גם בליין. גלר נבחר למנכ"ל המועדון, אך לפי המסמכים הרשמיים של ההתאחדות האנגלית מעולם לא נרשם בשום תפקיד במועדון, וכך גם לא מייקל או בליין. גלר אכן תועד במספר מקרים שונים עם חולצות של אקסטר סיטי, כשהוא משמש יותר כאיש יחסי ציבור ממנכ"ל, לפחות כלפי חוץ.

הבעלים החדשים לואיס וראסל הבטיחו לכסות חוב בגובה 4.5 מיליון ליש"ט, אך לא הצליחו לעשות את זה ו-2002/03 הפכה לאחת העונות הכי גרועות בתולדות המועדון. מונו לא פחות משלושה מאמנים שונים, כאשר פול גאסקוין (שלא אימן מעולם קודם לפני כן, ולא החזיק יותר מחודשיים בקבוצה כמאמן במשך מספר ניסיונות שונים לאחר מכן), כמעט קיבל את התפקיד.

המשבר הכלכלי סביב המועדון התעצם, וכך גם השמועות על מעורבתו של גלר. אוהדים סיפרו שהוא לא שש לכסות חוב בגובה 10,000 ליש"ט על החלוץ שון דיוויין שהגיע מוויקומב, מה שהעלה לטענתם סימני שאלה בקשר לסכומים אשר גלר טען שיש ברשותו. במאי 2003, כמעט שנה לאחר שמונה לתפקיד המנכ"ל (לפחות על הנייר), האינדיפנדנט דיווח על פגישת חירום של גלר, ראסל ולואיס, בה המועדון התחייב לסדר מסוים של אותם התשלומים.

שורת הנושים, בינתיים, התארכה. לי הארדינג, שניהל את החברה שהפיקה את הקונצרט של ג'קסון-בליין-גלר, אמר ש"זה לא הוגן שהדירקטורים של הקבוצה, כולל גלר, מכרו את התוכן שלנו ואז לא שילמו לנו". האינדיפנדנט פנה לראסל שהפנה את השאלה על רישומו של גלר חזרה אליו. הקוסם הישראלי הפנה את השאלה חזרה לראסל, ואמר שהוא "אוהב את המועדון, אבל שהוא לא קשור לפיננסים בשום צורה". גלר, יש לציין, היה יושב ראש שותף ולכן, לטענתו, לא היה מעורב כלל בהנהלת המועדון. "אנשים היו בשוק שאורי גלר מגיע כל שבוע לראות משחק. עזרתי לקבוצה כמה שאני יכול, נהנתי מכל דקה", אמר לנו.

חוסר הוודאות הזה הוביל בסופו של דבר למעצרם של ראסל ולואיס בשל אי-סדרים כלכליים, כאשר הסופר האנגלי ניק ספנסר אף טען שגלר היה מי שהתקשר למשטרה. הוא התפטר מתפקידו במועדון ושנים לאחר מכן השניים הורשעו בהונאה, ככל הנראה בין היתר בזכות גלר. הקוסם הישראלי, למרות הכל, הפך לאחד המושיעים הלא צפויים של המועדון.

אקסטר סיטי המשיכה מאז לדרך חדשה, הפכה לקבוצת האוהדים המוצלחת באנגליה, גידלה את ווטקינס וכיום במקום ה-18 בליגה האנגלית השלישית, כשהישג השיא שלה העונה היה הפנדלים מול נוטינגהאם פורסט מהמקום השלישי בפרמייר ליג.

גלר, היום בן 78, מעביר סיורים בכל שבוע במוזיאון אורי גלר ביפו ועדיין בכדורגל. "יש לי קבוצת כדורגל משלי. קניתי אי בסקוטלנד, הוא נקרא לאמב איילנד ונמצא ליד אדינבורו. יש שם מעל 13,000 אזרחים, כל הכסף משם מגיע לעמותה שנקראת 'הצל ליבו של ילד'. כל פרוטה שם, כשאתה הופך לאזרח תמורת דולר אחד, מגיעה להציל לב של ילד בבית החולים וולפסון. חיפשתי קבוצת כדורגל. מצאתי קבוצת חובבים (North Berwick Amatuers FC) ואנחנו מנצחים בלי סוף".