שישה משחקים בלי ניצחון הם ממש לא תסריט שבצ'לסי רגילים אליו, אבל שבעה בלי זה כבר יותר מדי מסתבר. אמש (רביעי) הצליחה הדאבליסטית האנגלית לעצור את הסחף, וכמה שזה היה קשה, ואפילו מכוער לפרקים, ה-0:1 על בולטון היה מתוק. מאוד מאוד מתוק.
"היינו חייבים לשנות את האווירה ואת המומנטום. מעמסה כבדה ירדה מהכתפיים שלנו בזכות הניצחון הזה", הודה מאמן הבלוז, קרלו אנצ'לוטי. "נצטרך לחכות ולראות האם זה מה שיעשה את השינוי עבורנו כי אנחנו עדיין לא בשיא הבטחון שלנו. בכל מקרה, זה צעד חשוב, בזה אין ספק"
"אם נראינו מפוחדים זה נורמלי בגלל הלחץ העצום שהיה עלינו. מצד שני, לפעמים כשאתה מתוח יש לך אקסטרה מוטיבציה", הוסיף האיטלקי. "אנחנו יכולים וצריכים להשתפר, ואני מקווה ש-2011 תהיה טובה עבורנו בדיוק כמו 2010. הגול מנבדל? לא יודע וזה לא מעניין אותי".
"השחקנים עשו שנה גדולה ויהיו להם זכרונות פנטסטיים", פנה אנצ'לוטי לסכם את 2010, בה זכה בדאבל עם הבלוז, אבל גם אמר שלום לליגת האלופות מוקדם יחסית כשהודח על ידי האלופה הנכנסת אינטר. "היה חשוב מאוד לסיים את השנה עם ניצחון".
והיתה גם קבוצה לונדונית שדווקא לא חייכה אמש. ארסנל כבר היתה בטוחה ששברה את הנאחס מול הגדולות עם ה-1:3 מול צ'לסי, אבל אמש, במאני טיים, כשהם יודעים שניצחון היה מצמיד אותם ליונייטד בראשות הטבלה, התותחנים שבקו וסיימו רק ב-2:2 מאכזב מול וויגאן, תוך שהם סופגים בדקה ה-81 משער עצמי של סקילאצ'י.
"המצב מדאיג כי נראה שאף אחד לא לוקח אחריות", זעם ארסן ונגר. "אין אף אחד שמרים קול כאשר רמת הריכוז יורדת, אין תחושה של מישהו שמנהיג, והדרך שבה ספגנו מאכזבת מאוד. רכש? אנחנו מתרכזים רק בסגל שיש לנו, יש לנו מספיק איכות".