HOW LOW CAN YOU GO
שתיים מהקבוצות שהפסידו אתמול בליגה המשיכו להסתבך בבית התחתון בטבלה, כשנקודות החולשה של קבוצה אחת - הן נקודות החוזק של הקבוצה השניה.
אשקלון שממשיכה להסתמן כיורדת הבטוחה העונה, התחילה את המשחק מול חיפה באנרגיות גבוהות והובילה במחצית הראשונה ב-12 הפרש. ברבע השלישי נזכרה הקבוצה מהצפון שהיא הקבוצה השנייה בטיבה בליגה וחזרה לשחק את המשחק שלה. 5 שלשות של פול סטול, דאבל דאבל של קלאת'ס עם 17 נקודות ו-10 ריבאונדים, ו-17 נקודות של קוז'יקרו, שתפר עונשין בדקות הסיום, היו מנת חלקם של הירוקים למרות יום חלש של גל מקל. כל זה היה יותר מדי עבור אשקלון, שאיבדה כיוון ברבע השלישי ונתנה לחיפה לרוץ. מחצית שניה של 26 נק' בלבד, כולל שלשה אחת באחוזים מזוויעים ואשקלון שוב מפסידה. אשקלון קלעה בסך הכל 69 נקודות במהלך המשחק שמתוכן רק 8 של הישראלים שלה. אחיעד בוקרא, דודו שמריז, עודד שעשוע וגור פורת לא תורמים לקבוצה שלהם והזרים המצויינים של אשקלון - מרקי פרי ומרכוס דאב - לא יספיקו להחזיק את הקבוצה הזו מירידה.
בני הרצליה שאירחה את אילת בבית זכורה כקבוצה שפתחה את העונה עם נצחונות טובים ברצף, אך נקלעה מאז להפסדים. אתמול הקבוצה של אריאל בית הלחמי הובסה בצורה שאינה משתמעת לשום כיוון כשכבר בתחילת הרבע השני ריצה של 8:37 יצרה הפרש של כמעט 30 עבור אילת. האילתים הגיעו מכווני מטרה וההגנה האגרסיבית שלהם לא נחה לרגע. טכנית, כל הקבוצה המקומית לא ממש הגיעה למשחק, אבל בעיקר הזרים. 40 נקודות של הישראלים מול 17 בלבד של הזרים ללא רומל בק (ששבר את היד השבוע) המחישה את החולשה מול הקבוצה הדרומית. הקבוצה של עודד קטש שומרת על איזון וחלוקה כמעט מושלמת של נקודות בין הזרים והישראלים, כשדווקא לישראלים יש את היד הטובה יותר לשלוש.
למי משתי הקבוצות יש סיכוי גבוה יותר להישאר בליגה: לקבוצה עם זרים חזקים או לקבוצה עם ישראלים חזקים?
צביקה שרף: אי אפשר להשוות בין 2 הקבוצות, כל אחת עומדת בפני עצמה. הרצליה התבטלה אתמול בפני אילת שהייתה מצויינת, כשרומל בק הוא רק סיבה חלקית. יש יותר מדי עומס בהרצליה וקבוצה כזאת עם מסורת מפוארת שבמהלך העונה הראתה סימני חזרה ואח"כ הידרדרה חזרה, נראית כשייכת לבית התחתון. מול מכבי בשבוע הבא זה משחק לפרוטוקול בלבד. היו ימים שהרצליה הייתה יכולה לאיים על מכבי. אשקלון שמתחילת העונה מתארגנת מאוחר, בעלת תקציב קטן, החתימה שחקנים מאוחר ולא מצליחה להחזיק קבוצה מפגינה חוסר של נשמה של מועדון. הקבוצה שהיא המועמדת הבולטת לירידה.
אלי סהר: הבעיה של אשקלון שהפער מהליגה הוא די גדול. יש לה עוד 6 מחזורים עד לסיום העונה וברגע שהם לא ניצחו את המשחקים הצמודים מול חולון, ראשון והפועל ת"א, נגזר גורלם לרדת. אין סיטואציה אחרת. הרצליה הייתה אתמול בלי רומל בק ששבר את היד, והקבוצה התפרקה לחלוטין בבית גם עם שלושה זרים שביום רגיל משחקים טוב.
גליל? עליון
נותר עוד מחזור אחד לסיום הסיבוב השני וכל קבוצה מנסה לגרד עוד ניצחון ולהתמקם כמה שיותר קרוב לצמרת. כמעט בלי לשים לב, הפועל גלבוע/גליל של ליאור ליובין עושה עלייה מהמקום האחרון למקום ה-7 (!) בטבלה כשהיא כבר עם מאזן של 9 ניצחונות (4 ניצחונות בחמשת המשחקים האחרונים שלה) מתחילת העונה. הניצחון אתמול היה על חשבון ירושלים שמאבדת גובה ועושה את הדרך ההפוכה בטבלה. ראקים סאנדרס עם קליעה בדאבל פיגרס כבר מחזור עשירי ברצף יחד עם 21 נק' של ג'מאר סמית' ותפוקה טובה מדגן יבזורי ויניב גרין שכמעט נשכח בתחילת העונה, מעלים הילוך ושומרים על הפרש משמעותי עד לסיום המשחק. אמנם לצמרת הטבלה גלבוע/גליל כבר לא תגיע, אבל למאבקי המיקום בבית התחתון היא מגיעה בתקופה מצויינת מבחינתה (גם בדיוק בזמן לפיינל פור של הליגה הבלקנית).
מנגד, למרות משחק טוב של דן גרונפלד בצד הירושלמי, החגיגות של גלבוע'/גליל בצבע של האורחת הזכירו שגם ג'וש דאנקן המוכשר (שהגיע אתמול ל-1,000 נקודות בליגת ווינר) מתקשה לבד בהגנה כסנטר היחיד של דרוקר ומתבזבז בקבוצה עם הכי הרבה פוטנציאל לא ממומש.
האם ההגעה של אותלו האנטר לירושלים יכולה לשפר במידת מה את מצב הקבוצה או שהעונה של ירושלים כבר גמורה?
צביקה: גלבוע/גליל שיחקה יוצא מן הכלל אתמול ובתקופה האחרונה. רק בשבוע שעבר ירושלים הייתה מרוצה מכושר העמידות שלה במשחק מול חיפה (שרובו נבע מהזלזול והיהירות של חיפה במהלך המשחק) אבל היא ממשיכה להידרדר. אי אפשר להחליף בחודש מרץ את 2 הזרים הכי טובים לך (סמית' ופולן) ולהאשים אותם במצב הקבוצה. עם כל הכבוד לרון סטיל הוא לא יכול להוביל את ירושלים למהפך, וירושלים ממשיכה לירות לעצמה ברגל במהלכים כאלה. עד שהשחקן החדש יגיע, שגם הוא לא עם רקורד מפואר, מאחר ומחתימים מה שיש ולא עושים סקאוטינג כמו שצריך, יכול להיות שיהיה כבר מאוחר מדי.
אלי: הריקבון בירושלים מגיע מלמעלה למטה. כל פרשת קרייג סמית' - ההשתלחות שלו בעיתון, מה שדרוקר אמר בעיתון ואסור שהיה שיגיד - יוצרים הרגשה שהעונה גמורה. למרות שאתמול אמרו שיש אווירה חדשה במגרש גם עם 3 זרים הפסד כזה בבית לא נראה טוב.
מחלקת אבדות
אחרי המאבק על הכרטיסים מול ברק נתניה השבוע הגיעה סוף סוף הפועל תל אביב לקופסל אחרי 2 נצחונות והרגשה שאפשר לעלות לבית העליון. ברבע הראשון 2 הקבוצות שיחקו רע - הרבה איבודים, החטאות, חוסר סדר וסקור נמוך במיוחד, כשכבר בדקה הרביעית של המשחק בריאן רנדל נפצע וירד מהפרקט ללא נקודות וללא יכולת לחזור.
הקבוצה של ארז אדלשטיין נהייתה תלויה מדי בבראיין רנדל, שבשבוע שעבר שיחק 40 דקות והיה המצטיין בניצחון מול חולון, ובלעדיו הפועל נראתה חסרת אונים מול ההפרש שהלך ותפח עם 16 איבודי כדור ו-39% בלבד ל-2. גם תצוגת שיא של הקפטן מתן נאור לא הצליחה להשאיר את הפועל במשחק למרות קליעה לעונשין באחוזים נמוכים במיוחד של המארחת. בסיום המשחק, ברק נתניה חגגה במגרש הביתי במה שנדמה מהצד כחגיגות אליפות. דני פרנקו דמע בהתרגשות מהידיעה שהקבוצה שלו (כרגע) במקום הרביעי בבית העליון, ולא צריכה להיאבק על מקומה בליגה בסיום העונה, כשממול הפועל תל אביב תלויה באוויר ומחכה לבירור חומרת הפציעה של רנדל.
האם בלי בראיין רנדל יש להפועל ת"א סיכוי לעלות לבית העליון ממקומות 8-7?
צביקה: נתחיל בכל הכבוד לנתניה על משחק בהרכב ותקציב צנוע. היא משחקת העונה עם שקט קבוצתי והשיגה מקום בפלייאוף העליון. מתחילת העונה בהפועל ת"א ראו ששני זרים לא מספיקים ועד שרנדל נקלט הוא נפצע. אנתוני גודס לא נחשב עדיין לחיזוק משמעותי. רנדל אחד הזרים החשובים שהגיע מאוחר מדי להפועל, אין לה תלות גבוהה בו אבל בלעדיו היא עדיין עם חסרון בצבע ונקודות. הפועל הרוויחה מרנדל נצחונות חשובים שהרחיקו אותה מהתחתית, אבל הייתה צריכה לקחת בחשבון שרנדל הוא שחקן שנוטה לפציעות גם בירושלים, גם בגליל וגם לפני שהגיע לארץ.
אלי: אני מאמין שרנדל יחזור, זו לא הייתה פציעה קשה. הפועל ת"א עם רנדל שווה פלייאוף אבל גם בלי רנדל הקבוצה הייתה צריכה להיראות יותר טוב. הייתה להם בעיה קשה עם שאר הזרים. סטיט נעלם מול בראדלי וקלי היה נורא בשני צידי המגרש - בהגנה מול קילינגסוורת', ובהתקפה הוא החטיא ואיבד כדורים. התלות של הפועל בקלי היא יותר גדולה מזו של רנדל.
כמו אוויר לנשימה
הפועל חולון הגיעה אתמול לבית מכבי בראשון עם ההפסד מול הפועל ת"א משבוע שעבר מהדהד בראש ורצון לנצח על חשבון התקופה הטובה של הכתומים. 2 הקבוצות שיחקו מהר וזרקו בעיקר מחצי מרחק או מהשלוש ומיעטו להיכנס למלחמות בצבע. המשחק היה צמוד ושקול והוכרע לבסוף, איך לא, בזריקות עונשין של חולון שהגיעה לקו 27 פעמים מול 19 בלבד של ראשון שקלעה גם ב-58% בלבד מהעונשין.
דן שמיר הוכיח שהאיכות של השחקנים שלו שווה לו יותר מרוטציה רחבה. פרנק האסל מסתמן כמצטיין העונה בנקודות ויעילות (ויש לציין שזו עונתו הראשונה בליגה) עם דאבל דאבל שביעי ברצף - אתמול עם 20 נק' ו-18 ריבאונדים. דומיניק ווטרס, ג'רום דייסון ולורנס היל גם עם דו ספרתי והחיזוק בדמותו של עומאר וותאד הישראלי מסתמן כמוצלח עם 11 נקודות שלו אתמול ויד לא רעה מהשלוש.
האם חולון יכולה לבנות שנה הבא קבוצה מסביב להאסל ושון דניאל וליצור המשכיות?
צביקה: ההיסטוריה מוכיחה ששחקנים שמשחקים טוב בליגה הישראלית ומצטיינים מקבלים שנה לאחר מכן הצעה לשדרוג במקומות אחרים. חולון עדיין לא סגורה מבחינת בעלות ואם היא לא תתעורר בזמן יחטפו אותו. הוא היה גורם מרכזי בעצירת התנופה של ראשון לציון ובהפסד בית החשוב שהנחילה לה חולון.
אלי: חולון באה אתמול מוכנה והשאירה את הגבוהים של ראשון על 22 נקודות. נתנו לווילי וורן להשתולל אבל כשלא נותנים לשחקני הפנים להשפיע ומנטרלים את הגבוהים ראשון לציון מפסידה. פרנק האסל הוא שחקן חשוב בחולון וצריכים לקחת אותו בחשבון לשנה הבאה. בחולון כל שנה יש פירוק והרכבה מחדש, צריכים לנסות לשמר משהו מהקבוצה העונה וליצור המשכיות. קשה להצליח כשכל שנה צריך לתת לקבוצה להתחבר לפחות חצי עונה.
חזרו לדרוס
רק בשבוע שעבר, רגע אחרי ההפסד לנתניה וכמה ימים לפני המשחק מול חימקי, דיבר דיוויד בלאט על הקרבת משחקים בליגה בשביל לנצח משחקים חשובים ביורוליג. ביום חמישי מכבי שוב ניצחה ביורוליג, והפעם את חימקי מוסקבה המצויינת והגיעה אתמול לאשדוד למשחק ליגה שהיה משמעותי בעיקר למארחת. אתמול כבר אפשר היה להרגיש שמכבי הגיעה מוכנה למשחק - שון ג'יימס שיחק 27 דקות והיה המצטיין בשורות האלופה, דווין סמית' מיעט לשחק כדי להתכונן היטב למשחק ביום שישי מול אולימפיאקוס אבל כל שחקני מכבי שיחקו ועשו נקודות מול אשדוד אתמול - אפילו איתי שגב עם שיא קריירה של 5 נקודות בשלוש דקות על המגרש.
המשחק של אתמול היה חשוב לדיוויד בלאט בעיקר בגלל ליאור אליהו, שחזר לעצמו עם דאבל דאבל ראשון (12 נק' ו-10 ריבאונדים) אחרי שחזר מהפציעה והתפקוד שלו יהיה קריטי במשחק ביוון בסוף השבוע בעיקר בגלל קיינר מדלי שאמנם היה מצויין בחמישי מול חימקי אבל לא שומר על יציבות ויכולת טובה העונה.
הקבוצה המארחת שחשבה להמשיך את גל ההפסדים של מכבי תל אביב נראתה רע כבר ברבע הראשון כשנעצרה על 9 נקודות בלבד וברבע השני כבר פיגרה ב-20 הפרש. למרות ההפסד בהפרש 19 בסיום, צריך לומר מילה טובה על עופר ברקוביץ' שלא נבהל מהתוצאה ושיתף גם את זאק גורדון וגלעד קרני הצעירים כדי לשפשף אותם להמשך העונה וכפי שמסתמן - למאבקים החשובים להגעה לפלייאוף העליון מהבית התחתון.
צביקה: עופר ברקוביץ' לא ציפה שהמשחק יהיה גמור ברבע הרביעי ולגארבג' טיים אבל הוא ניצל אותו לטובת השחקנים שלו.
אלי: מכבי פתחו חזק עם שון ג'יימס ובאו מוכנים לנצח את המשחק. הרוב תלוי במכבי ואיך היא באה מוכנה מנטלית למשחק. הבעיות של מכבי ידועות ויהיה מעניין לראות אותה בשלבים מתקדמים בעונה בסדרת בחצי הגמר ובגמר מול רוממה.