לא זרים לו: מאיר טפירו בחר את חמשת הגדולים

לפני פחות משבוע, מאיר טפירו שבר שיא. הרכז הוותיק ערך הופעה מספר 470 בקריירה בליגה הבכירה, והשאיר מאחור את מיקי ברקוביץ'. נראה, שהקריירה של טפירו נעה בין שיא כזה לאחר, ושבמרוצת השנים הוא תמיד עלה עוד מדרגה, השאיר עוד שלב מאחוריו.

ביום שבת, טפירו יחגוג פעם נוספת. לא, הפעם לא מדובר בשיא נוסף, אלא ביום הולדת 40. הגיל אמנם לא משחק תפקיד אצל הרכז, שממשיך לשמור על יציבות עונה אחרי עונה, אך המספר העגול הוא הזדמנות מצוינת להביט לאחור. בשני העשורים האחרונים הספיק טפירו לשחק עם לפחות 200 זרים, טובים יותר וטובים פחות. לכבוד יום הולדתו, ניסה טפירו לבחור את חמשת הזרים הטובים ביותר ששיחק לצידם ("אילצו אותי לבחור רק 5, אחרת הייתי מכניס עוד הרבה שחקנים") והשפיעו עליו יותר מאחרים.

1: ג'ו דאוסן (הפועל אילת – 1996 עד 1998)
למה בחרתי בו? "ג'ו היה חיית משחק, כזה שיודע לקחת ריבאונדים גם בלי להיות גבו ומסוגל לייצר נקודות בכל דרך. הוא היה סקורר בנשמה, ולמרות זאת זה לא בא על חשבון הקבוצה".

מה אזכור ממנו? "אחד הדברים הייחודיים אצלו היה שלא היה משנה לו לאיפה אני מוסר לו. הוא היה אומר לי "תן לי לאיזור, אני כבר אתפוס". במשך כל העונה הוא הוכיח לי שאפשר לסמוך על המשפט הזה. היה לו מגנט בידיים".

2: ג'רוד סטיבנסון (בני השרון – עונת 2003/4)
למה בחרתי בו? "אחד השחקנים הטובים שהיו פה, שחקן שקט שמייצר נקודות בלי ששמים לב. הוא היה מסיים משחקים עם 25 נקודות בזרימה של המשחק, בלי לכפות את עצמו. שחקן קבוצתי והייתה לנו כימיה מושלמת. הוא סיים את הסיבוב הראשון עם 24 נקודות בממוצע ו-75 אחוז מהשתיים. זה מספרים שהוכיחו כמה הוא 'פינישר' מדהים. היה מסיים מתפרצות וקלעי שלשות בחסד".

מה אזכור ממנו? "הוא היה כל כך שקט, ולפעמים גם כשהיו לו 20 נקודות הייתי ממשיך למסור לאחרים. "הכל בסדר, אני כבר בסדר עם הנקודות שלי", הוא היה אומר לי. בסיום המשחק אמרתי לעצמי שפספסתי אותו ולא מסרתי לו מספיק, אבל אז הלכתי לדף הסטטיסטיקה וראיתי שיש לו כבר 28 נקודות".

3: באק ג'ונסון (הפועל ת"א – עונת 1994/5)
למה בחרתי בו? "שחקן חתולי, עם זריקה מוזרה שהצדיק את הכינוי 'הפנתר הוורוד'. שיחק בעמדה 4 והיה אתלט בלתי רגיל. היה קשה לעצור אותו בהתקפה, וקשה לעבור אותו בהגנה. שחקן גמיש שעשה דברים בצורה שונה ובדרך לא רגילה".

מה אזכור ממנו? "כשהייתי איתו בהפועל, יצאתי לחסום שחקן גבוה, את השחקן של באק, והוא נתן לי מרפק וזרק אותי לפרקט. באק בא אליי ואמר לי 'אל תדאג, אנחנו שומרים לך על הגב'. תמיד הוא דאג לי".

4: סינישה קלצ'ביץ' (הפועל ירושלים)
למה בחרתי בו? "עוד שחקן שהוזכר כטוני קוקוץ' הבא, ושיחק בעמדה 4. היו לו ידיים מדהימות, ידע לקלוע שלשות והיה 'פינישר' מדהים. הוא שחקן חכם במיוחד. לא חזק, אבל ידע תמיד איפה להיות בשני צידי המגרש. השתמש הרבה בראש שלו. למדתי ממנו שאם אתה מנתח משחק עם הראש, אתה יכול לנצח שחקנים אתלטים וחזקים ממך".

מה אזכור ממנו? "היינו שותפים לחדר, היינו חברים טובים וראינו משחקים יחד. הוא הכיר את כל השחקנים בכל ענפי הספורט, היה לו ידע מטורף בספורט. ניסיתי להתקיל אותו אבל אי אפשר היה – מטניס ועד כדורסל".

5: קורי גיינס (הפועל אילת, עונת 1998)
למה בחרתי בו? "הוא הגיע לאילת באמצע העונה והיה רכז אמיתי. בעל בית אמיתי, שמפעיל את כל הקבוצה. הוא לא חשב על עצמו, והתחיל לייצר נקודות רק אחרי שכבר כולם היו בתוך המשחק. בעצם, ממנו למדתי מה זה להיות רכז".

מה אזכור ממנו? "שיחקנו אחד על חשבון השני, ולמרות זאת הוא כיוון אותי והדריך אותי. למרות שהגיע במהלך העונה הוא השפיע עליי מאוד".