הפועל אילת שוב עם הפנים למטה. סגנית האלופה הובסה אתמול (ראשון) 79:61 על ידי מכבי חיפה ברוממה, והיא וכעת במקום השמיני בטבלה, עם 8 הפסדים ו-5 נצחונות בלבד - וזה עוד לפני שהמחזור ה-13 בליגת ווינר הושלם. אילת הגיעה לחיפה אחרי שני ניצחונות - על מכבי ראשל"צ החסרה ועירוני נס ציונה - ועם תחושה מסוימת של התאוששות, אבל אמש חזרה לסורה.
הנסיעה מחיפה לנתניה, שם לנה הקבוצה, היתה ארוכה ועד הערב כל השחקנים צריכים לחזור לאילת בטיסות שונות שפזורות על פני כל היום. אלישי כדיר אמנם שוב לא שיחק, ויחזור רק בעוד שבועיים, אבל הציפייה מאילת היתה למשחק צמוד יותר. אז מה קורה שם בדרום, האם מדובר בכשלון ניהולי? נראה כי חילופי מאמנים הם לא בהכרח הפתרון לבעיה, וגם חודש וחצי של חיפושים אחר שחקני חיזוק לא הבשיל.
אילת חזרה לסורה (עודד קרני)
"מה שונה המשחק אתמול לעומת תחילת העונה?", אמר שלומי הרוש לאתר ערוץ הספורט, וניסה להסביר "אנחנו צריכים להרים את עצמנו, את ההגנה, את הביחד. מה לא עובד? צריך אולי לשאול מה כן עובד. זה לא התפקיד שלי לומר מה הבעיות, אבל מבחינתי מדובר ברמת האנרגיה, ההקרבה, המלחמה במשחק. גם אם יש פחות יכולת, אתה תמיד יכול להראות שאתה רוצה יותר. ישראלים וזרים, כולם. ניצחנו פעמיים בבית וחשבנו שיש שינוי, אבל הפסדנו בגביע לראשון לציון אחרי שניצחנו אותם בליגה, והגיע ההפסד אתמול והכל חוזר על עצמו שוב".
"צריך עקביות והמשכיות למה שאנחנו מראים פה ושם", הוסיף הרוש, "סף השבירה שלנו מאוד נמוך. מובילים מולנו 10:12 הפרש ואנחנו נשברים, וכל משחק אתה מגיע לפיגור הזה, לבור הזה. הבעיה היא שכל הפסד הוא גם 20 הפרש. גם בגביע, והתוצאה משקרת, היינו בפיגור גדול. משהו צריך להשתנות".
בסיום המשחק עודד קטש ניסה לגרום לשחקנים להתבטא. הוא נכנס לחדר ההלבשה ושאל: "יש למישהו משהו להגיד על המשחק?", אף אחד לא באמת אמר משהו. אחד השחקנים אמר אחר כך: "חדר ההלבשה שלנו יותר מדי טוב, זו הבעיה. כולם נחמדים וטובים מדי, מתייפיפים מדי ולא באים 'לפרק', זו הבעיה. בחדר ההלבשה כולם חברים. אין ריבים ואין צעקות, ולפעמים זה טוב ובריא ולפעמים אולי צריך את זה. אף אחד לא רוצה לשבור את הכלים, אז שוב אמרו 'צריך להיות ביחד, ולשחק יותר טוב, בואו נתרומם'. קשה להרים לשחקנים שלא רעבים להרים את עצמם".