ספק אם מישהו במכבי ת"א, בקרב אוהדי הקבוצה או אפילו איתי שגב עצמו היו מאמינים שכבר העונה הוא ימונה לקפטן של הקבוצה - בחור בן 22, שעד כה לא באמת הותיר חותם, בטח כשמשווים אותו לאייקונים שענדו את הסרט בעבר, אבל את מכבי ת"א של 2017/18 קשה באמת להשוות לקבוצות העבר של המועדון.
"אחד מהתפקידים שלי הוא לדאוג שכולם בסדר ושכולם הבינו לאן הם הגיעו וכולם מרגישים טוב", הוא מספר, "אני השחקן שנמצא פה הכי הרבה שנים".
שזה גם סוג של אבסורד
"אתה קורא לזה אבסורד, זה פשוט קרה, לא יודע אם אבסורד, אבל זה מה שקרה".
מבחינת העובדות, שגב צודק. לא רק שהוא על תקן השחקן הוותיק העונה, עם 3 עונות ברזומה, הוא גם השחקן היחיד ששרד את הקיץ האחרון, אולי כסוג של מסר לקראת העתיד – הזרעים של מכבי ת"א יהיו שחקני הבית, במטרה לנער כמה שיותר את תדמית שכירי החרב שדבקה בשחקני המועדון בשנים האחרונות.
"לצערנו היו שנים פחות מוצלחות, זו עובדה, אי אפשר להתכחש לזה", שגב הודה, "ראינו בקיץ הזה שהחליפו 12 שחקנים חדשים, זה משהו שלא קורה הרבה, בלשון המעטה, וזה רק מראה בעצם על הנכונות והרצון של המועדון הזה כן להשתקם אחרי השנים הפחות טובות וכן לחזור למקום שהוא צריך להיות בו".
מתרגל למעמד החדש
זו שנת מבחן עבור מכבי ת"א. התחושה היא שניקוי האורוות הוא סוג של ניסיון אחרון להחזיר למועדון את המעמד שהיה לו ושנשחק בשנים האחרונות כמעט לחלוטין. שגב, כקפטן, אמור להיות הפנים של המהפכה הזאת: "אני לא אשקר, יש לחץ, אבל במכבי תל אביב אין דבר כזה שאתה נח על זרי הדפנה ושהכול בסדר, וזה משהו שאפשר להגיד כבר שאני רגיל אליו. אני חושב שאני מגיע למעמד מוכן למעמד הזה".
ביקום מקביל, שגב היה מגיע לעונה הזאת במעמד אחר. יכול להיות שזימון לנבחרת היה נותן לו לגיטימציה כישראלי מוביל, ומצד שני, אולי כתם הכישלון היה נדבק גם בו. את הצ'אנס לברר הוא בכלל לא קיבל, כי בעקבות סוגיית הביטוח המתוקשרת, את משחקי היורובאסקט הוא ראה מהבית.
"הייתה צביטה בלב לראות את ההיכל מלא וגועש ושחקנים ישראלים משחקים. אבל שוב, זה לא משהו שחכם להתעסק בו, כי לשבת מול הטלוויזיה ולחשוב על כמה נחמץ הלב זה לא עושה טוב", הוא מסביר, "דיברתי עם האיגוד ויישרנו את ההדורים. אני תמיד זמין לנבחרת, תמיד רוצה להיות בנבחרת וזהו, הפנים קדימה".
אם נמשיך במשחקי היקום המקביל, אז גם ג'ייק כהן וכרם משעור היו אמורים לייצג את המועדון הצהוב בנבחרת, אבל כהן סירב לקחת חלק כמתאזרח גיבוי, משעור הצהיר על פציעה ומשם נפתחה סאגה סבוכה ומסועפת מול האיגוד, ולראשונה לא היה אף נציג בנבחרת ישראל למי שכונתה בעבר "הקבוצה של המדינה". כל זה רק הוסיף שמן למדורת היעדר הצביון הישראלי שמלווה את הקבוצה כבר שנים.
הפך למבוגר האחראי. שגב (מנהלת הליגה)
כמה עברית שומעים בחדר ההלבשה שלכם?
"יש לי הרבה אנשים בחיים לדבר איתם עברית, יש פה גם דוברי עברית, זה לא שאין, אבל שוב, שפה בשבילי זה פרט שולי, יש פה חבר'ה מאוד טובים. מאוד כיף לדבר איתם, בעברית או באנגלית, ככה שאני לא מרגיש שזה משפיע".
כששגב מדבר על דוברי עברית, הוא מדבר גם על יובל זוסמן. רק בן 19, וכבר משתייך לסגל הבוגרת, במטרה מוצהרת שיקבל דקות משמעותיות כבר העונה, אולי סממן לא פחות גדול מקפטן שגב למהפכה הצהובה: "יובל ילד חמוד, הוא היה פה בשנה שחזרתי מגליל, והוא היה הילד שלנו. הוא היה מאוד תמים וחמוד ועכשיו הוא חזר אחרי שנת השאלה ועונה מאוד יפה. אני רואה כמה הוא התבגר".
שגב בן ה-22 על תקן הישראלי הוותיק, מדבר על זוסמן בן ה-19 כילד שהתבגר. שמות מפוצצים אאוט, צ'אנס לצעירים אין. ברוכים הבאים למכבי ת"א החדשה. יכול להיות שבעל כורחו, שגב יהפוך לסמל של מהפכה אחרת.
כבר עשרות שנים אומרים כאן שרק בישראל שחקן בן 22 הוא ילד, שבאירופה זה כבר גיל של שחקן מוכח. לקפטן החדש יש צ'אנס נדיר לשנות את הקונספציה הזאת, והוא לא מתכוון לבזבז אותו: "אלו השנים הכי כיפיות שהיו לי בחיים, וזה משהו שאני רוצה להמשיך ולמנף. אני מאמין שאשאר פה עוד הרבה זמן".
חי בחלום (אלן שיבר)
רוצה להישאר בצהוב עוד הרבה שנים (אלן שיבר)