אומרים שאין תרופה יותר טובה מניצחון, ונראה שאין קבוצה בליגה שהייתה צריכה תרופה יותר מגלבוע/גליל החבולה. שלושה הפסדים ברצף וכוכבים שנפצעו גרמו למצב רוח שפוף בגן נר, אבל הצגות כמו הערב (ראשון) בהחלט יכולים להוציא את האדומים לדרך חדשה. גלבוע/גליל ניצחה 73:92 את נהריה, בדרך הכי מרשימה שיכולה להיות.
קלעו לגלבוע/גליל: טיילר סטון 36 ו-11 ריבאונדים, ג'ייקובן בראון 17, 7 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, אלייז'ה ג'ונסון וזאק לידיי 11 כ"א, חואקין שוכמן 9 ו-6 אסיסטים, בן אלטיט 5 וטל קרפלס 3. קלעו לנהריה: דנזל ליבינגסטון 23 ו-13 ריבאונדים, איגור נסטרנקו 10, אלכס יאנג 8, סטוארט דגלאס 7, יפתח זיו ועוסמאן דראמה 6 כ"א, יהונתן שולדבראנד 5 וקורי וובסטר וזיו בן צבי 4 כ"א.
זרים בליגת העל עושים את ההבדל בין הצלחה לכישלון, ואת זה גלבוע/גליל יודעת היטב. בצל מכת החיסורים, לבית הלחמי יש שני שחקנים שהם מניה בטוחה. 36 נקודות, 5 מ-7 מחוץ לקשת ו-11 ריבאונדים היו לטיילר סטון שהוכיח שכשהוא בזון, פשוט בלתי ניתן לעצור אותו. האמריקני היה בכל מקום בפרקט, בהגנה ובהתקפה, והוכיח שאפשר וצריך לבנות עליו. תצוגה יחיד כזו של זר או ישראלי, לא ראינו הרבה זמן בליגה, ואריאל בית הלחמי יכול לקוות שליכולת הזו תהיה המשכיות. גם ג'ייקובן בראון (17 נק') בלט כשהוסיף הרבה שקט וניווט את המשחק של האדומים.
יותר מהכל, אריאל בית הלחמי יכול לסמן וי על האופי הגדול שקבוצתו הוכיחו. אחרי שיתרון של 23 נקודות הפך ל-3 נקודות בלבד ונדמה היה שהמארחת קרובה לשבירה, שחקניו גילו הרבה אופי וידעו להתעלות פעם נוספת כדי להשיג בריחה נוספת שהבטיחה את הניצחון. מלבד התנודות ביכולת, סוגיה שצריכה להדאיג את בית הלחמי היא איבודי הכדור. 15 כאלה היו לאדומים במהלך המשחק, כשביום קליעות טוב יותר של האורחת, המשחק עלול היה להסתיים לגמרי אחרת. אז נכון, אומנם זה לא היה משחק מרשים או מלהיב, אבל בהחלט כזה שהתאפיין בהרבה לב והקרבה, ואברהמי רק יכול לקוות שיהיה לכך המשכיות.
מן העבר השני, אריק אלפסי שרק בתחילת המשחק קיבל את תואר מאמן החודש, ראה צד אחר בקבוצה שלו, הצד בו הכדורים פשוט לא נכנסו. 5 מ-17 מחוץ לקשת, ותרומה של 12 נק' בלבד מקורי וובסטר (4 נק') ואלכס יאנג (8 נק') הם לוקסוס שהסגולים לא יכולים להרשות לעצמם.
שני הכוכבים רשמו משחק פושר, כשגם תצוגת יחיד של ליווינגסטון לא מנעה הפסד. רק 23% מחוץ לקשת היו לאורחת, ולקבוצה שרגילה לסקוררים, בהחלט קשה לנצח באחוזים כאלה. אחרי שלושה ניצחונות, נהריה קיבלה שיעור חשוב בגן נר, ותסמכו על מאמן החודש, אריק אלפסי, שהוא יידע לאסוף את החניכים שלו כדי שיחזרו להיראות מאיימים כמו עד עכשיו.
איבדה גובה. נהריה (אלן שיבר)
שיחרר לחץ. בית הלחמי (אלן שיבר)
חומר למחשבה לקבוצה של אלפסי (מנהלתהליגה)
מהלך המשחק
אריאל בית הלחמי פתח עם ג'ייקובן בראון, אלייז'ה גונסון, חואקין שוכמן, טיילר סטון ובן אלטיט. מנגד, אלפסי עלה עם אלכס יאנג, זיו בן צבי, קורי וובסטר, יהונתן שולדרבראנד ועוסמאן דראמה. המארחת פתחה את המשחק בצורה טובה, כש-6 נקודות של סטון סידרו יתרון 4:13.
ג'ייקובן בראון הצטרף לחגיגה המקומית והוסיף 8 משלו כשקבע יתרון מבטיח של 7:24 לגלבוע/גליל, כשנותרו 3 דקות לסיום הרבע הראשון. המארחת שמרה על היתרון עד לסיום הרבע, 16:32 מרשים למארחת בתום 10 דקות.
האדומים המשיכו לחגוג גם ברבע השני, 7 נקודות שלסטון הגדילו את היתרון עד ל-22:45. נהריה חזרה למשחק, הרבה בזכות ליווינגסטון וצימק ל-35:47. היתרון נשמר עד תום הרבע שהסתיים ב-37:51 לגלבוע/גליל.
הסגולים יצאו למחצית השניה כמו מלוע של תותח, כשליווינגסטון צמצם את ההפרש ל-49:52 בלבד אחרי 4 דקות מפתיחת הרבע ה-3. אלא שאז, זאק לידיי לקח אחריות והוביל בריחה נוספת של האדומים כשקבע 50:61. שלשה של שוכמן הורידה את האדומים ליתרון מבטיח בתום הרבע השלישי, 61:74 לקבוצה של בית הלחמי. הרבע האחרון היה גארבג' טיים מתמשך, כשסטון הגדיל את המאזן שלו ל-36 נק' בדרך ל-73:92 בסיום.
יכול לחייך שוכמן (מנהלת הליגה)
מאמן ושחקן החודש יעשו חושבים (לילך וייס, מנהלת הליגה)
גלבוע גליל נתנה את הכל (לילך וייס, מנהלת הליגה)
.