לפני שתי עונות היא היתה אלופה, בעונה שעברה היא הגיעה לפיינל פור. יכול להיות שגם העונה מכבי ראשון לציון עוד תפתיע את כולם, על אחת כמה וכמה כשקית' לנגפורד כבר ארז מזוודה - אבל לפחות נכון לעכשיו, הכתומים מעיר היין עומדים עם מאזן 12:8. המאמן, שמוליק ברנר, נאלץ להתמודד יותר מפעם אחת עם שאלות על עתידו, ונכון לעכשיו, בשורה התחתונה, ראשון היא מאכזבות העונה. איך זה קרה לה?
1. שלח לי שקט
במסיבת העיתונאים בפתיחת העונה, ברנר אמר ש"ראשון לציון זה לא מקום קל לאמן בו", בעיקר לנוכח העובדה שמאמנים רבים וטובים לפניו לא הצליחו לשרוד בו. אז אולי בצעד בונה אמון, אחרי 40 שנה, יצחק פרי עלה ליציע בטענה שהוא "סומך על הצוות המקצועי".
אלא שכמה הפסדים הספיקו ופרי חזר לספסל בצעד שבוודאי לא הוסיף בטחון לברנר ולצוות המקצועי. זה המשיך בפגישה עם עודד קטש, גישושים עם צביקה שרף וגם אמירות על חוסר ניסיון של ברנר בראיון ב"חמישיות". ככה לא מייצרים שקט.
2. תפוקה מקומית דלה
ראשון לציון מובילה את הליגה בנקודות שהיא מקבלת מהשחקנים הזרים - 57.6 נקודות למשחק. יותר מחולון, יותר ממכבי תל אביב. העניין הוא שהיא במקום הלפני אחרון בנקודות שהיא מקבלת מהישראלים: 28. בעונה שעברה, אגב, היא היתה במקום השלישי בליגה בקטגוריה הזו. לכן, מספרית, הבעיה לא טמונה בזרים של ראשון לציון, מה שאומר שככל הנראה, הקאדר הישראלי חייב להשתפר.
ראשון לציון שיחררה שני ישראלים משמעותיים בקיץ: שון דוסון ואלישי כדיר, להם לא הובא תחליף. ניצן חנוכי, אחד מעמודי התווך של המועדון, סבל מפציעה במהלך העונה ועושה רושם שהוא מתקשה להתאושש ממנה כשבשבעת המשחקים מאז שחזר הוא קולע 3.4 נקודות. בסך הכל, העונה, הוא קולע 5.2 נקודות ב-23 דקות על הפרקט.
עידן זלמנסון, ישראלי בכיר נוסף, אמנם תורם 8.7 נקודות, אך קבוצות מסמנות אותו לעיתים כ"מטרה" בפיק אנד רול, אילת לדוגמה תקפה אותו פעם אחר פעם, עם אריק גריפין ודמיטריוס טרידוול. אייל שולמן צורף מלכתחילה כשחקן משלים, יניב סולומון מקבל דקות מועטות יחסית (12.9) ורק אבי בן שימול שומר על יציבות.
דווקא עודד ברנדוויין נמחק מהרוטציה, עם אפס דקות בשלושת המשחקים האחרונים. בעונה שעברה, ראשון לציון הגיעה במשחק החמישי בפלייאוף מול אילת, שסיימה את העונה הסדירה במקום השני ונחשבה לפייבוריטית ברורה. אחד השחקנים שעשה את ההבדל היה ברנדווין, שנבחר למצטיין במשחק ההוא עם 12 נקודות ב-18 דקות. העונה ברנר ממעט להשתמש ברכז, שהיה אחד הברגים החשובים בסיום העונה הקודמת המוצלחת.
נתנו לברנר גב, אבל ברקע חיפשו לו מחליף (מנהלת הליגה)
רק אבי בן שימול שומר על יציבות (מנהלת הליגה)
3. צמוד לא יפה לה
לראשון היו 8 משחקים צמודים השנה שנגמרו בהפרש של פחות משש נקודות. היא ניצחה באחד בלבד, בשבעה הפסידה. בולטים במיוחד שלושת ההפסדים האחרונים, לחולון, הפועל תל אביב ואילת - משחקים שהיו לה "בידיים". אז נכון, מול חולון היו טעויות של מרפי הולוואי ומול הפועל ת"א היה סל גדול של מקניל, אבל בסופו של יום - מדובר כאן בדפוס חוזר, של תפקוד בעייתי תחת לחץ - של השחקנים, ובעיקר של ברנר.
4. פציעות
ניצן חנוכי, אבי בן שימול, מארק טולפסן, דרו קרופורד, עידן זלמנסון, עוד ברנדוויין, אייל שולמן. כל אחד מהם החמיץ לפחות משחק אחד העונה בשל פציעות שונות - מי לזמן קצר ומי לזמן ארוך יותר. למעשה, ברוב המכריע של המשחקים, לברנר לא היה סגל מלא, כאשר גם האימונים היו רחוקים מלהיות אופטימליים עם פחות מעשרה שחקנים כשירים בחלק נכבד מהזמן. ברנר אמנם מיעט להשתמש בנושא הזה כתירוץ, אבל אין ספק - זה הפריע מאוד למכבי ראשון לציון.
מפסידה במשחקים צמודים (מנהלת הליגה)
5. ריבוי גארדים
לראשון לציון יש שני סנטרים שהם 5 קלאסי: עידן זלמנסון ומרפי הולוואי. מארק טולפסן הוא למעשה ה-"4" הטבעי היחידי בסגל. לפני שהוא נפצע, קרופורד היה מקבל דקות בעמדה הזו, כשלפעמים ברנר השתמש בהרכב של זלמנסון והולוואי ביחד. מהרגע שבו נפצע טולפסן, נפער בור של ממש בעמדה הזו, כשראשון מפסידה שלושה מתוך ארבעת המשחקים בהיעדרו.
ברנר נאלץ לאלתר עם הרכבים נמוכים, כשקרופורד וגם חנוכי בעמדה 4, כשהחסרון של טולפסן בלט במיוחד מול הפועל תל אביב, שלקחה 15 ריבאונדים בהתקפה בניצחון בבית מכבי. בתקופה האחרונה, ראשון לציון מחפשת פאוור פורוורד זר, אך מאז, החתימה דווקא שני גארדים - פול דייליני וקית' לנגפורד. מדובר בשני שחקנים טובים ומוכחים, אחד אפילו היה מלך הסלים של היורוליג, אבל לא בפתרון לבעיה.
6. נגזרת של ציפיות
התקציב של מכבי ראשון לציון הוא עדיין בחצי העליון של קבוצות הליגה, בטח ובטח אחרי העסקה היקרה של קית' לנגפורד, אבל אסור לשכוח - בקיץ התקציב קוצץ בכמיליון שקלים וחצי. בשל כך, לא הובאו אותם מחליפים "בכירים" לדוסון ולכדיר, כשגם שני זרים (טולפסן וג'ראלד בברלי) הוחתמו בכסף קטן. הראשון הרשים ונשאר, אך השני נחתך ובמקומו נחת מרפי הולוואי.
הסגל של ראשון לציון הוא אמנם מוכשר, אבל האם יכול להיות שהציפיות מהקבוצה הזו מוגזמות? נכון, מאזן 12:8 זה מאכזב בכל קנה מידה, אבל האם אחרי קיץ שכלל קיצוץ תקציבי (כולל ויתור על אירופה), הגיוני לצפות שהקבוצה תמשיך להיות בצמרת ותתמודד על מקום בפיינל פור? בראשון טוענים שכן. וזו, אחת הסיבות המרכזיות ללחץ.
יכול להיות שבכלל הציפיות מוגזמות? (מנהלת הליגה)