קיץ ארוך ומורכב של בניית סגל הגיע לסיומו במכבי ת"א, עם ההחתמה האחרונה, לעת עתה, של טיילר דורסי שסגר את סגל האלופה לעונה הקרובה. הקיץ הזה היה מאופיין בשלוש נקודות עיקריות: ההמשכיות, עם לא פחות מ-7 שחקנים שממשיכים מהעונה שעברה, נושא הרכז המוביל, שהיווה סוגיה מורכבת במשך כל העונה שעברה, ונותר ככזה גם כשבועיים לפני פתיחת האימונים לעונת 2019/2020, וכמובן חזרתו של עמרי כספי אחרי עשור ב-NBA.
זה הזמן להעלות את מכבי ת"א החדשה לשולחן הניתוחים ולנסות לקבוע: האם הקבוצה התחזקה? מהם האתגרים שעומדים בפני יאניס ספרופולוס? כיצד תיראה ההיררכיה? והאם לראשונה בפורמט החדש, הצהובים יצליחו להעפיל לפלייאוף?
מי כאן בעל הבית?
נתחיל בסאגת הרכז המוביל שלא הגיע וההשלכות שלה. מייד עם החתמתו של נייט וולטרס בתחילת הקיץ, אנשי מכבי תידרכו והסבירו כי הוא מיועד למשבצת הרכז המחליף, והשאיפה היא להחתים רכז בכיר מהשורה הראשונה. ההמשך ידוע: קוסטאס סלוקאס נשאר בפנר, "המאמצים הקדחתניים" להחתים את בראד וונאמייקר לא צלחו והכי קרוב שמילוש תיאודוסיץ' יגיע לתל אביב זה בביקור הצפוי של וירטוס בולוניה אצל מכבי ראשל"צ ביורוקאפ.
מכבי נכנסה לחודש אוגוסט בלי רכז בכיר ועם היצע בעייתי לסכומים שהסכימו להשקיע, וכך נולד שינוי הקונספציה: לא יהיה רכז טבעי בכיר, אלא קומבו-גארד שיכול לשחק בשתי עמדות הגארד. בהקשר הזה, ייתכן שטיילר דורסי הוא הגארד הטוב ביותר שמכבי היתה יכולה להחתים. אבל האם הוא המתאים ביותר לסגל הקיים? עוד נגיע לזה.
על פי המסתמן, וולטרס יהיה הרכז הפותח ואת שאר הדקות בעמדה מס' 1 יכולים למלא כמה שחקנים, לפחות על הנייר: סקוטי ווילבקין, ג'ון דיברתולומיאו, אלייז'ה בריאנט וטיילר דורסי. גם דני אבדיה ויובל זוסמן יכולים לתפקד בעמדה הזו, ויש ליאניס ספרופולוס מבחר גדול של שחקנים שבתיאוריה יכולים לשחק בעמדה מס' 1, אבל הסגל הנוכחי הוליד שתי בעיות מהותיות: הראשונה, מיעוט שחקני הגנה מובהקים, והשנייה, כאמור, היעדרו של מנהל משחק אמיתי. הטבלה הבאה עשויה לשפוך מעט אור על התרומה הפונטנציאלית של הגארדים כמנהלי משחק.
נתחיל בהשוואה שטחית אבל בעלת משמעות מסוימת: הגארדים בעונה שעברה, זאת שעברה לה בלי שבאמת היה רכז אמיתי, ניפקו 14.5 אסיסטים למשחק. הגארדים שצוותו יחדיו לעונה הבאה, מסרו בעונה שעברה אפילו פחות מזה - 12.9 אסיסטים. נכון, בבקשה אל תתנפלו - כמובן שמדובר במסגרות שונות וברמות קושי שונות לחלוטין, אבל כן אפשר לקבל כאן אינדיקציה: גם השנה, על פי הסגל הנוכחי, לא יהיה למכבי ת"א מנהל משחק טבעי. בעל בית. רכז אמיתי.
נמשיך בבעיה השנייה בקו האחורי - ההגנה. מהיכרות ראשונית עם הגארדים בעונה הבאה, ישנה תחושה שלמעט יובל זוסמן, אין מי שבאמת ישמור בקו האחורי, ואין סטופר במקומו דיאנדרה קיין המושמץ. לצורך ההשוואה, הקו האחורי של מכבי בעונה שעברה הניב 4.9 חטיפות למשחק ביורוליג, וכזכור, זה היה מעט מדי. הגארדים הצהובים לעונה הבאה ניפקו בקבוצותיהם בעונה שעברה את ההספק הבא:
לצורך ההשוואה, הכללנו שחקנים ששיחקו ברמת יורוליג ומעלה, ולכן אלייז'ה בריאנט לא נכלל בטבלה (כמו גם דני אבדיה שכמעט ולא שיחק ביורוליג). ונכון, בבקשה שוב אל תתנפלו - ברור שחטיפות הן רק פרמטר אחד ולא תמיד הכי חשוב בהגנה, אבל גם כאן, אפשר לקבל אינדיקציה, שמראה לנו שבכל הנוגע להגנה של הקו האחורי, מכבי ת"א עלולה להיות בצרות.
פקק התנועה בעמדה מספר 2
כדי לבחון בצורה ויזואלית וטובה יותר את הסגל של מכבי בעונה הבאה, בואו נבחן את הרוטציה המוערכת על פי עמדות:
גם כאן, אפשר לראות את הרזון המדאיג בעמדה מס' 1, ולהעלות את השאלה החשובה ביותר: אם וולטרס הוא הרכז הפותח, מי הרכז המחליף? אם מישהו בונה על טיילר דורסי, רצוי שיקרא את דו"חות הסקאוט שבהן נטען כי אין לו את התכונות הדרושות לעמדת הרכז. האם ההצלחה המסחררת של דני אבדיה בנבחרת העתודה שיכנעה את ספרופולוס לתת לו את עמדת הרכז המחליף? או שאולי אלייז'ה בריאנט הוורסטילי, שיכול לשחק בעמדות 1-3 הוא האיש? כנראה שנצטרך להמתין למשחקים הראשונים כדי לראות.
הטבלה הזאת חושפת בעיקר את חוסר האיזון ההגנתי בין הקו הקדמי לאחורי. דיברנו על הבעייתיות בהגנה אצל הגארדים, אז בואו נדבר על כמה יהיה קשה לקלוע סל בצבע על מכבי ת"א החדשה. בלאק והאנטר מהווים מנייה הגנתית בטוחה בכל מה שקשור ליכולת החסימה, קווינסי אייסי מגיע על הטיקט של השחקן הקשוח שיעדיף לשתול שחקן בפרקט מאשר לראות אותו עושה עליו סל, ואת אנג'לו קלויארו אנחנו מכירים כשחקן שנלחם בצד ההגנתי, והוא גם ריבאונדר מוכח.
נדמה שמי שבנה את הקבוצה, ראה בעיני רוחו מצב שבו הגארדים היריבים אולי יעברו בקלות את אלו הצהובים, אבל אז תחכה להם מטרייה אווירית וביגמנים קשוחים שלא כדאי להתעסק איתם. זה אולי נחמד למשחקי הפנטזי, אבל במציאות אנחנו יודעים שזה לא עובד כך. וגם כאן, ספרופולוס יצטרך למצוא את האיזונים הנכונים, כמו למשל, מי ידאג שבחלק ההתקפי האיכויות של בלאק, האנטר ושות' יבואו לידי ביטוי? מי יידע להפעיל אותם? מי יוודא שכספי מקבל את הכדורים במקומות הנכונים?
חלקכם אולי יופתע לראות ששיבצנו את כספי בעמדה מס' 3. בעשר שנותיו ב-NBA, כספי שיחק כסמול פורוורד אבל בעיקר בעמדה מס' 4, מסיבות הגנתיות. מבדיקה עם אנשי מכבי עולה כי הם רואים בכספי כאיש העיקרי שיאייש את עמדה מס' 3. מבחינה התקפית, אין הרבה הבדל, מכיוון שסמול פורוורד, בדומה לשחקן שמתופקד כ"סטרץ' 4", משמש כשחקן שניזון בעיקר מהקליעה. אבל בהגנה, קשה לראות את כספי מצליח לעמוד בקצב של סווינגמנים זריזים ואתלטיים, וכאלה יש לא מעט ביורוליג. עוד אתגר שמאמנה היווני של מכבי יצטרך לפצח.
כספי עם ספרופולוס. המאמן למצוא פתרון להגנה של הפורוורד (האתר הרשמי)
בין כישרון לאיזונים
לפחות על הנייר, מכבי ת"א מודל 2019/2020 היא קבוצה מלאה בניגודים. היא מפוצצת בכישרון ועמוסה בפוטנציאל, היא עמוקה בצורה מרשימה בעמדות מסוימות ודלה באופן מדאיג בעמדות אחרות. היא מציגה קו קדמי קשוח שאפשר לסמוך עליו, לצד קו אחורי שזועק לסדר והיררכיה. היא מכילה 3 סקוררים שעל פניו דומים זה לזה (ווילבקין, דורסי, בריאנט) ומשוועת לסטופרים הגנתיים.
הזכרנו את עקרון ההמשכיות, וזאת עוד סיבה לאופטימיות עבור אוהדי מכבי. שבעה שחקנים שממשיכים מהעונה שעברה זה הרבה, וזה אמור לקצר משמעותית את אלמנט החיבור והכימיה הקבוצתית. אבל הדבר הכי חשוב לעונה הבאה, היא שההמשכיות נשארה גם בעמדת המאמן. סביר להניח שכאשר יאניס ספרופולוס עצם את עיניו ודמיין את הסגל שהוא רוצה לעונה הבאה - הוא לא התכוון לתוצאה הסופית שהתקבלה.
ייתכן שהוא חלם על אותו רכז בכיר, אבל לא קיבל; ייתכן שהוא לא כלל את כספי בתוכניות הראשוניות אך כשההזדמנות התאפשרה הוא זרם עם היתרונות האסטרטגיים שבהחתמתו; ייתכן שהוא לא חשב להביא טריו כמו דורסי-בריאנט-ווילבקין אבל נאלץ להסתדר עם מה שהשוק נתן. ומה שהשוק נתן זה יותר מדי שחקנים דומים זה לזה, וסגל שבשורה התחתונה נראה כלא מאוזן בצורה מטרידה.
ועם כל סימני השאלה, ספרופולוס יצטרך למצוא את הנוסחה הנכונה שבה הכישרון העצום יגבור על חוסר האיזון. אם הוא יצליח במשימה המורכבת הזאת, ייתכן שלראשונה מאז הפורמט החדש ביורוליג, מכבי ת"א סוף סוף תעפיל לפלייאוף. אם הוא לא יצליח - אי אפשר להתחמק מזה: יהיה מדובר בכישלון.
הצביעו בסקר>>>
בלאק ואבדיה. חצי סגל נשאר (אלן שיבר)