מי זוכר היום, שבקיץ קבוצת הכדורסל של גלבוע/גליל עמדה בסכנה קיומית אמיתית בשל בעיות כלכליות קשות ונאלצה לגייס תרומות מאוהדים. אבל אתמול (חמישי), במרחק של פחות משנה מאותו קיץ, היא הגיעה להישג עצום כשעלתה לפיינל פור הראשון שלה מזה תשע שנים. 82:87 קשה על הפועל חולון באולם באשדוד היה שווה 1:2 בסדרת וסידר את הכרטיס היוקרתי לחצי הגמר, שם כבר מחכה מכבי תל אביב.
וגלבוע, יש לציין, עשתה את זה בדרך שלה. כבר שנים רבות שחיים אוחיון ואנשי המועדון מאמינים בקידום ופיתוח השחקן הישראלי, ואתמול היא הוכיחה שאפשר להצליח גם ככה. זרים איכותיים, ישראלים צעירים ויפתח זיו אחד - זה כל מה שהיה צריך כדי להגיע למעמד השיא של הכדורסל הישראלי. "זה הישג מדהים, אני זוכר מה כולם חזו לנו בתחילת העונה", אמר ליאור ליובין המאושר. "היום זה היום שלנו ואני מאוד גאה. זו קבוצה מרגשת, הכי ישראלית והכי צעירה, ואם הקהל היה איתנו אז גם היינו שוברים שיאים במכירת מנויים ובהזדהות עם הקבוצה. עשינו דרך יוצאת דופן שעדיין לא נגמרה, אבל זה ציון דרך גדול להגיע לפיינל פור".
גם עבור ליובין עצמו מדובר בהישג גדול. אחרי קדנציות פחות מוצלחות לפני חמש ושש שנים אצל הפועל חולון ומכבי אשדוד, הוא קצת נדחק הצידה ולא קיבל את ההזדמנות להיות מאמן ראשי. בקיץ גלבוע פנתה אליו שוב - וההימור השתלם. למעשה, ליובין היה קשור לכל ההצלחות של הקבוצה הזו בגלגולה הנוכחי: הוא היה עוזרו של עודד קטש בעונת האליפות ב-2010, ובשנה שלאחר מכן הוביל אותה כמאמן ראשי לפיינל פור האחרון שלה, עד אתמול.
"גם כשלא אימנתי הרגשתי שאני שייך לצמרת של הכדורסל הישראלי, אף פעם לא היו לי ספקות לגבי עצמי", אמר ליובין. "מאמן בסופו של דבר צריך הנהלה טובה, גב וקצת מזל, ואני מרגיש התברכתי בכל אלה השנה. אני מרשה לעצמי ליהנות מהדרך שעשינו, אבל זה לא רק אני - כולם שותפים לה. החיבור של כולם כאן מדהים, ואני שמח שעפנו למקומות שרק חלמנו להגיע אליהם".
ליובין ידע מה הוא שווה (דני מרון)
למרות שהרוח הקבוצתית ניצחה, זה ללא ספק היה הערב של יפתח זיו. אחד הישראלים הטובים בליגה (אם לא הטוב שבהם) מאז שחודשה העונה סיפק אתמול את אחד ממשחקיו הטובים בקריירה (אם לא הטוב שבהם) כשניצח על ההצגה עם 24 נקודות (שיא קריירה), 6 אסיסטים ו-6 ריבאונדים. "זה ללא ספק המשחק עם התוצאה הכי גדולה בקריירה שלי", אמר הרכז בסיום. "היו לי כמה ערבים מרגשים, זה ללא ספק אחד מהם".
זיו התרגש בסיום. הניצחון אתמול היה חותמת שהוא מסוגל להוביל קבוצה להישגים, ולא רק להיות שחקן של קבוצות תחתית. אחרי שנתיים של מאבקי הישרדות בנהריה, הוא קיבל את המפתחות מליובין ומגלבוע/גליל, והחזיר בענק. "אני מרגשים שהתבגרתי בגישה שלי ובהתנהלות, והבגרות הזו משתלמת כי אני מרגיש יותר טוב", הוסיף זיו. "עבדתי קשה בתקופת הקורונה, כי למען האמת לא היה הרבה מה לעשות, אז התאמנתי והתאמנתי... אני זוקף את השיפור שלי לכל האנשים במועדון הזה שאני עובד איתם, לליאור ליובין ולגיא קפלן שנותנים לי להיות מי שאני".
עכשיו, מחכה לזיו וגלבוע/גליל משוכה גבוהה יותר, עם כל הכבוד להפועל חולון - מכבי תל אביב - אותה הצליחו כבר למתוח פעם אחת בשלב מוקדם יותר העונה. ואם מסתכלים על העובדות היבשות, הרי שגלבוע נמצאת בסך הכל שני משחקים מהנפת צלחת. "הכי חשוב זה שנישאר צנועים, לא נדבר עכשיו על אליפות", סיכם זיו. "אנחנו נלך צעד צעד. המטרה הראשונה שלנו היתה לסיים במקום החמישי, והצלחנו. אחר כך שמנו את העליה לפיינל פור כמטרה, והצלחנו. עכשיו המטרה להגיע לגמר".
זיו לא מדבר על אליפות (אלן שיבר)