זה לא סוד שהפועל חולון התנגדה לחידוש העונה, ולאחר פגרת הקורונה העמידה סגל רזה יחסית - בטח ובטח לסגלים שהעמידה בשנים האחרונות. אבל בכל זאת, היא מסיימת את עונת 2019/20 בתחושת החמצה, כי למרות הכל היא היתה ממש קרובה - ורק הפסד מתסכל 87:82 לגלבוע/גליל הותיר אותה מחוץ למעמד השיא של הכדורסל הישראלי.
"חזרנו קבוצה שונה לחלוטין אחרי הפגרה והציפיות היו אחרות", הודה יוגב אוחיון. "אבל הגענו עד לפה וכמעט עשינו את זה. כולנו רוצים להגיע לפיינל פור ולהמשיך את הדרך, רצינו להיות הסינדרלה, וזה מבאס שאנחנו לא שם. אני שמח בשביל גליל/גלבוע ובשביל כמה אנשים שאני מאוד אוהב שם, אבל עצוב בשבילי ובשביל הפועל חולון".
בניגוד לשני המשחקים הקודמים בסדרה, חולון היתה במשחק הזה מהרגע הראשון, וגם הובילה למשך דקות רבות, אלא שלקראת הסיום, טריות הרגליים של גלבוע ובעיקר של יפתח זיו - מנעו ממנה ניצחון שהיה שווה פיינל פור. "די שלטנו במשחק, אבל לקראת הסוף הפסקנו לעשות את הדברים שעשינו", הסביר אוחיון, והתייחס לעונה הזו בכלליות: "עברנו הרבה השנה. בסופו של דבר, לפני הפגרה התייצבנו ומיקמנו את עצמנו במקום הרביעי. הקורונה קטעה לנו את התקופה הטובה, כשהתחלנו לשחק כדורסל טוב".
החל מהיום, חולון תתחיל את מלאכת הרכבת הסגל לעונה הבאה - מלאכה שלא תהיה פשוטה כלל וכלל. קודם כל, השאלה המשמעותית היא שאלת התקציב, לאור העובדה שעדיין לא ברור מה יהיה היקף התמיכה (אם בכלל) של שלמה אייזיק, האם תוקם קבוצת ניהול והאם יהיה קהל ויימכרו מנויים וכרטיסים.
בתוך חוסר הוודאות הזו, עדיין ישנם מספר עוגנים. סטאפנוס דדאס, שלא חזר לחידוש העונה, חתום לעונה הבאה ואמור לחזור לתפקיד המאמן. עמית שרף, שאימן את הקבוצה בהיעדרו של היווני, ישוב להיות העוזר.
מבחינת השחקנים, לשלושת הוותיקים - גיא פניני, יוגב אוחיון ושלומי הרוש - יש חוזים לעונה הבאה, אך לאו דווקא בטוח שכולם יישארו. אוריאל טרוצקי חתם על חוזה לשלוש שנים. רועי הובר לא צפוי להמשיך, כאשר גם שלושת הזרים שסיימו את העונה - שאבון קולמן, ג'רמיין לאב וג'ימי הול - לא יישארו.
חולון לא תהיה סינדרלה (לירון מולדובן)