הקלאסיקו הראשון לעונה יפגיש הערב (21:00, 5SPORT) שתי קבוצות שיש הרבה קווי דימיון ביניהן: שתיהן מגיעות במומנטום שלילי, אחרי הפסדים, שתיהן מפתחות העונה תלות מוגזמת בכוכבים שלהן, אבל בתמונה הגדולה יותר, מדובר אולי בשני מועדוני הספורט שנפגעו הכי הרבה מהקורונה, הן ברמה הכלכלית אך בעיקר ברמה המקצועית. בעונה שעברה, מכבי ת״א כבר הבטיחה את מקומה בפלייאוף היורוליג ואחרי הרבה שנים נראתה כמו קונטנדרית אמיתית לתואר. לפני הקורונה, הפועל ירושלים הספיקה לזכות בגביע המדינה, דהרה לעבר הפיינל פור בליגת האלופות, ויש שיגידו שהקבוצה ההיא היתה הטובה ביותר בתולדות המועדון.
שנה אחת אחר כך, וקווי הדימיון העיקריים בין שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי נשמרו. שתיהן שמרו על כמות גדולה של שחקנים מהעונה שעברה, ושתיהן המשיכו עם אותו צוות אימון (בשינויים קלים). אך הצל של העונה הקודמת עדיין מרחף מעל הארנה ומעל יד אליהו, והתחושה היא שהקבוצות של העונה שעברה, בצהוב ובאדום, אלו ששטפו את המגרשים לפני הקורונה, טובות בהרבה מאלו של העונה.
אבל מה אומרים המספרים? בואו נבדוק, אך לפני כן נספר שההשוואות נעשו בין משחקי הליגה בעונה שעברה, לפני פרוץ הקורונה (21 משחקים) לבין מחזורי הליגה ששוחקו עד כה העונה (8 משחקים לירושלים, 6 למכבי), כך שלא מדובר באותו היקף משחקים.
תומאס ובראון. ירושלים הצליחה לשמור על הבסיס (אלן שיבר)
מכבי ת״א: קולעת פחות, חודרת פחות, חוטפת יותר
ההבדל העיקרי אצל האלופה בין העונה שעברה לעונה הנוכחית ניכר בעיקר בהתקפה. מכבי של העונה קולעת פחות (83 נק׳ העונה לעומת 90 לפני הקורונה), אבל מה שמעניין הוא שמספר הפוזשנים שלה לא השתנה, למרות שיש הבדל של 7 נקודות. ירידה חדה נוספת אפשר לראות באחוזים ל-3: 31% בלבד לעומת 38% אשתקד.
נתון בולט נוסף הוא תדירות הפעמים שבהן הצהובים חודרים לסל: בעונה שעברה נרשמו 12.9 נסיונות זריקה תוך כדי חדירה, והעונה רק 6.8. במקום זה, השחקנים של יאניס ספרופולוס מרבים בתרגילי בידוד ומנסים לרוץ מתי שרק אפשר. בטור האסיסטים, החסימות, האיבודים וסחיטת העבירות לא נרשמו שינויים קיצוניים, אך מכבי של העונה קוטפת פחות כדורים חוזרים (34 לעומת 39.4) וחוטפת יותר (8.3 לעומת 6.9).
הפועל ירושלים: טובה יותר מאשר לפני הקורונה?
נכון, השאלה שבכותרת נשמעת קצת רטורית, אבל המספרים מציירים תמונה מפתיעה מאוד: בהרבה מאוד פרמטרים, הפועל ירושלים מודל 20/21 טובה יותר לעומת הקבוצה המלהיבה ההיא מלפני הקורונה, או לכל הפחות לא נופלת ממנה. כך למשל, הקבוצה של השנה קולעת יותר (91.7 לעומת 90) והיא עושה זאת בכפוזשן אחד פחות למשחק. היא מדייקת באחוזים דומים ל-2, ל-3 ובאחוזים זהים מהקו (75%), ובזמן שהיא אמנם מלקטת פחות כדורים חוזרים (33.8 לעומת 36) היא מוסרת יותר אסיסטים, חוטפת יותר ומאבדת פחות.
ירושלים של העונה יעילה יותר במשחק המעבר (72% הצלחה לעומת 63%), ובניגוד לתפיסה הכללית של הכדורסל תוצרת עודד קטש, הולכת העונה ליותר מהלכי פוסט אפ, וגם מדייקת יותר במהלכים הללו. מנגד, ישנה דווקא ירידה באחוזי ההצלחה של מהלכי פיקנרול, ושל חדירות לסל.