ריבוי המאמנים הזרים בליגת העל, על חשבונם של המאמנים הישראלים, התחיל אולי כטרנד, אבל בשנתיים האחרונות הפך למגמה ברורה, כאשר היום, בתחילת 2021, כמחצית ממאמני הליגה הם זרים. מבט על מפת המאמנים בליגה בעשור האחרון חושף תמונה ברורה: ישנו ואקום עצום בין המאמנים הבכירים האחרון שגדל כאן, שכולל שמות כמו שרון דרוקר, דני פרנקו ודן שמיר, לבין ההווה, שבו מאמנים צעירים פשוט לא מצליחים לפרוץ, לא מצליחים לקבל את הצ׳אנס.
כיום, ישנם רק 2 מאמנים פעילים שהתחילו את העשור הקודם בליגה, ומאמנים גם בהווה: אריאל בית הלחמי וגיא גודס. אז, ב-2010, אריק אלפסי התחיל את דרכו בברק נתניה, פיני גרשון עוד אימן במכבי ת״א, אבי אשכנזי במכבי חיפה, עודד קטש בגלבוע/גליל, דן שמיר היה בבני השרון, יעקב ג׳ינו היה הבטחה גדולה ואימן אז את נהריה, דני גוט ויניב בורגר החליפו תפקידים בעירוני ר״ג, מיקי דורסמן החליף את עמיר עוזי בהפועל חולון, אפי בירנבוים התרוצץ על הקווים במכבי ראשל״צ, ואלי רבי לקח פסק זמן מכדורסל הנשים וניסה את מזלו בהפועל עפולה. כל אלה - כל אחת עם הסיבות שלו - כבר לא מאמנים בליגת העל של 2021.
מאז 2010, ישנו רק שני מאמנים ש״פרצו״ באותו עשור ועדיין מאמנים פעילים היום - רמי הדר, ודני פרנקו, על אף שהוא כרגע ללא קבוצה. מאמנים שהיו אמורים להיות חלק מנוף המאמנים של היום, פשוט נשרו במרוצת השנים: עמי נאווי לא הצליח במכבי חיפה, מיקי גורקה לא באמת הצליח לתקוע יתד בליגת העל, עופר רחימי נע בין משרת העוזר לליגה הלאומית למרות עונה בלתי נשכחת עם מכבי חיפה ב-2017, רועי חגאי בנה לעצמו שם רק בליגה הלאומית, מתן חרוש לא באמת לא הצליח לפרוץ.
מהיחידים ששרדו בליגה. פרנקו (צילום: מאור אלקסלסי)
ויש עוד: נתי כהן הבליח רק לרגע, יניב בורגר רשם הצלחה בלאומית אבל לא קיבל את הקרדיט בליגת העל, שמוליק ברנר התווסף לרשימת המפוטרים ממכבי ראשל״צ ומאז לא קיבל עוד הזדמנות, שרון אברהמי חזר ללאומית אחרי הקדנציה הלא מוצלחת בהפועל ת״א, מאיר טפירו החליף את חליפת המאמן בכיסא המנכ״ל, ברק פלג עדיין לא הצליח לפרוץ, אלון שטיין נחשב לעוזר מוערך של מאמנים גדולים אבל לא הצליח לבנות לעצמו שם של מאמן ראשי, מודי מאור נדד לאוסטרליה אחרי ההתנסות הקצרה בירושלים, ונדב זילברשטיין קיבל מנדט ארוך שנים רק מנס ציונה, והיום הוא ללא קבוצה. לסיכום: 16 מאמנים שעשו את צעדיהם הראשונים בליגת העל, ורק שניים הצליחו לשרוד עד היום.
עד תחילת הגל הנוכחי, שהתחיל ב-2016, היה רק מאמן זר אחד בליגה בעשור הקודם - בראד גרינברג. הטלטלה החלה בקבוצה הכי גדולה בליגה, מכבי ת״א, שאחרי שפיטרה את גיא גודס, ניסתה את ז׳אן טבק שלא הצליח, ואז הלכה על ארז אדלשטיין, רק כדי להיפרד ממנו באישון ליל, למנות את רמי הדר, לפטר גם אותו, ואז הימרה על איינרס בגאצקיס (שאותו החליף אריק שיבק), הלכה עם נבן ספאחיה, עד שהתייצבה על יאניס ספרופולוס.
הפועל ירושלים שינתה את הקונספט שלה ב-2017 עם סימונה פיאניג׳אני, ואחריו ניסתה את מזלה עם פוטיס קציקאריס, וכעת אחרי קטש הולכת שוב עם מאמן זר, דאיניוס אדומייטיס. הסחף נמשך עם ההחלטה של מכבי חיפה להמשיך עם דניאל סאואנה, ועם מינויים של סטפנוס דדאס להפועל חולון ויאניס קאסטריטיס בהפועל ת״א. בסך הכל, מאז 2016 אימנו ומאמנים כאן לא פחות מ-10 מאמנים זרים.
גם הוא היה כאן - והצליח. פיאניג'אני (צילום: אלן שיבר)