על הבר: הרגעים הגדולים של טימור בי-ם

״בכל מקום הוא נמצא ונותן ת׳נשמה, יאללה בר מלחמה״ (שיר שחקן בר טימור, אוהדי הפועל ירושלים. לחן: עממי)

לא הרבה שחקנים בספורט המקצועני סגרו שש שנים באותה קבוצה. ובלא מעט מקרים שבהם זה כבר קרה, לרוב העזיבה לוותה בטונים צורמים. המקרה של בר טימור שונה: כבר במהלך עונתו האחרונה בהפועל ירושלים היה ברור לשני הצדדים שמדובר בעונה האחרונה שלו באדום הירושלמי - שילוב של אי התאמה מקצועית מצד הצוות המקצועי יחד עם רצון של השחקן לשינוי ולרענון.

העזיבה עצמה לא נעשתה בטריקת דלת, והערב טימור ישוב לראשונה לארנה. טימור השאיר אחריו מורשת שמעטים יכולים להתפאר בה: שתי אליפויות ושני גביעים בשש שנים, והירושלמים הכינו לו קבלת פנים ששמורה רק לסמלים שחוזרים הביתה, ולרגל המאורע קיבצנו את חמשת הרגעים הגדולים של בר טימור בבירה.

5. מחזור 8, עונת 15/16: שיא קריירה בסטייל
30 דקות, 23 נקודות, 5 מ-6 לשתיים, 4 מ-8 לשלוש, 3 אסיסטים ו-3 חטיפות - זו הייתה השורה הסטטיסטית של טימור במשחק נגד הפועל אילת בארנה, שבו רשם את שיא הקריירה שלו עד כה. ירושלים ניצחה את האילתים בקלות, 73:99.

4. משחק מספר 5, פלייאוף 2016: איפון מנייט רובינסון
במשחק מספר 1 באותה סדרת רבע גמר בלתי נשכחת נגד הפועל תל אביב, נייט רובינסון רקד בארנה עם 46 נקודות. ברבע הראשון של משחק 5, טימור היה נחוש שלא לתת להצגה הזאת להימשך לעיני 10,600 אדומים משני הצדדים, ולא חשש להשתתף בעימות פיקנטי במיוחד עם אלוף ה-NBA בהטבעות לשעבר. טימור סגר את רובינסון לריבאונד, ונייט בתגובה הטיח אותו לפרקט בדרך לקטטה שאותה רק שבעה שחקנים הצליחו להפריד. רובינסון סיים את אותו משחק ״רק״ עם 22 נקודות, טימור מצידו תרם 8 לניצחון דרמטי במיוחד, 84:86.

צפו בתקציר >>

3. משחק מס׳ 3 בפלייאוף 2018: בליץ ברבע הראשון
14 נקודות ב-6 דקות: זה היה ההספק של טימור, שהחזיק את ירושלים בחיים נגד קבוצה בלתי נשכחת של גלבוע/גליל, עם ג׳ייקובן בראון, דיאנג׳לו הריסון וזאק לידיי. עד סוף אותו משחק טימור קלע רק עוד נקודה אחת, ההתמודדות הלכה להארכה אחרי שלשה משוגעת של מי אם לא ג׳ייקובן בראון, אבל לבסוף ירושלים ניצחה 105:107, כשטימור מתכבד להעיף את הכדור האחרון ליציעים החוגגים בארנה.

2. משחק מס׳ 4, פלייאוף 2017: חטיפה ששווה אליפות
הסדרה המפורסמת של ירושלים נגד עירוני נהריה, עם הקאמבק הנדיר מפיגור 2:0 כל הדרך אל הגמר והזכייה באליפות השנייה. כל זה לא היה קורה אם לא רגע הגנתי מבריק אחד של טימור: 7 שניות לסיום, ירושלים מובילה 73:72, יהונתן שולדברנד מקבל את הכדור. טימור מכריח אותו ללכת ימינה, לכיוון הפינה, שולדבראנד מנסה להרים זריקה אך טימור נצמד לו לגופייה וכופה איבוד כדור ששווה אליפות.

צפו בתקציר >>