20 שנה עברו מאז הלילה ההוא בפאריס: הלילה שבו מכבי תל אביב החזירה לעצמה את גביע אירופה לאלופות (אז "הסופרוליג"), שני עשורים מאז הפעם האחרונה ב-1981. הצהובים של פיני גרשון הצליחו לנקום בפנאתינייקוס עם ניצחון 67:81, שהפך אותה למלכת היבשת. גרשון ודייויד בלאט הובילו אנסמבל מרתק של כוכבים - מהסנטר הקופצני נייט האפמן, דרך "שר ההגנה" נדב הנפלד, אנתוני פארקר (שיהפוך לאחד הזרים הטובים שנחתו אי פעם בכדורסל הישראלי, אולי הטוב שבהם) וגם ילד ושמו טל בורשטיין.
אבל האיש המרכזי, המנהיג והכוח המניע של המכבים בדרך להחזרת עטרה ליושנה, היה מס' 14 - אריאל מקדונלד. הגארד האמריקני, שהגיע בקיץ 1999 במטרה להיכנס לנעליו הגדולות של עודד קטש, היה שותף לניסיון הראשון ולהפסד מול קטש ופאו בסלוניקי, אבל הגיע לשיאו במשחק הגמר בבירת צרפת - עם לא פחות מ-21 נקודות וערב מושלם, שהסתיים בגביע האירופי הראשון בקריירה שלו.
לרגל המאורע, מקדונלד התראיין לאתר הרשמי של מכבי תל אביב וסיפר מעט על העונה הגדולה ההיא: "בעונה קודם לכן, בסלוניקי, היתה לי פציעה, אבל לא עשינו עניין כי לא רצינו שזה ייראה כתירוץ. קיבלתי זריקה והצלחתי לשחק, אך לא הייתי כשיר ב-100% ולא הרגשתי בנוח. שנה אחר כך, כשהגענו לפאריס הייתי 100% מוכן למשחק".
"זה היה כמו חלום". חגיגות הצהובים בסיום המשחק (getty)
"כולם בקבוצה היו מאוד ממוקדים: בריסקר, שארפ, נדב, אני, האפמן, פארקר. אני ונייט דיברנו בינינו על החשיבות של לשחק היטב כדי לקבל הזדמנות ב-NBA, יחד עם הזדמנות לעשות משהו גדול כאן בישראל. בקיץ אחרי, קיבלתי הצעות מה-NBA, אבל בחרתי להישאר במכבי כי היה לי טוב פה. אהבתי את האוהדים וזה מה שהכריע מבחינתי".
"הלכנו לכיכר רבין ומעולם לא ראיתי דבר כזה", נזכר מקדונלד, "זה היה כמו חלום. כל הילדות שלי חלמתי לשחק ב-NBA, לזכות באליפות וכמו שכולנו ראינו את מייקל ג'ורדן - עושה מצעד בפארק. זו היתה הפנטזיה שלי. עשינו את זה באירופה עם כל האוהדים. רק אחרי כמה ימים עיכלנו בכלל שזכינו בגביע אירופה".
בנוסף, מקדונלד גם האיר את מעשיו היום: "הבן שלי בן 16, ואני מאמן את הקבוצה שלו. זה משהו מאוד חשוב. יש הרבה אלימות כאן (בארה"ב) ולצערי גם נשק וכנופיות, אז יש חשיבות לאימון של צעירים אפרו-אמריקנים, להראות להם את הדרך הנכונה. ללא ספק אשמח לאמן בישראל או באירופה, זה משהו שאוכל ליהנות ממנו".