לגמרי לבד: כך גלבוע מקשה על מכבי ת"א

אומרים שכדורסל זה משחק של מספרים, ואם המספרים לבד היו מנצחים משחקי כדורסל, סדרת הגמר בין מכבי ת״א להפועל גלבוע/גליל כבר היתה צריכה להיות מוכרעת מזמן. כפי שתכף תראו הצהובים מפגינים עליונות כמעט בכל פרמטר סטטיסטי אפשרי, אבל מה שהפך את הצפוניים ליריבים כל כך קשים ועיקשים, הוא העובדה שהם הצליחו להוריד את התפוקה של האלופה כמעט בכל קטגוריה מספרית אפשרית.

שימו לב לירידה הדרמטית במספרים של מכבי ת״א נגד גלבוע, לעומת התפוקה בעונה כולה: האלופה קלעה השנה 89 נקודות למשחק בממוצע, אך נגד גלבוע 75 בלבד; האחוזים ל-2 צנחו מ-57% ל-44% ומחוץ לקשת מ-37% ל-35%. נגד גלבוע, מכבי מוסרת פחות אסיסטים (15 לעומת 21), הולכת פחות לקו (18 לעומת 21) וחוטפת פחות כדורים (5 לעומת 8).

ברזולוציות גבוהות יותר ההבדל הופך רק יותר עמוק: אחוזי הצלחה פחות טובים במשחק המעבר (56% לעומת 63%), נטרול מוחלט של משחק הפוסט אפ (36% לעומת 51%) ואפילו אחוזים פחות טובים בזריקות ללא שמירה (37% לעומת 45%).

אז מה מכבי עושה טוב יותר נגד גלבוע? ניחשתם נכון, תרגילי בידוד. במשחקי הליגה העונה, מכבי הגיעה ל-5 זריקות בממוצע במצב האייסוליישן האהוב כל כך על יאניס ספרופלוס וסקוטי ווילבקין, אך נגד גלבוע, כנראה בהיעדר פתרונות התקפיים, כמות הזריקות זינקה ל-8. גם אחוזי הקליעה טיפסו מעט, מ-41% נגד שאר הליגה ל-43% נגד הקבוצה של אבישי גורדון וגיא קפלן. מכבי גם חודרת יותר לסל במשחקים הללו (10 חדירות לעומת 8 נגד שאר הליגה) ומדייקת יותר באותן חדירות (53% לעומת 48%).

מה אפשר ללמוד מכך? שגלבוע כופה על מכבי משחק סוליסטי יותר, שאולי מבליט את יכולותיו של סקוטי ווילבקין למשל, אך מעלים ומבטל כמעט לגמרי את שלל היתרונות היחסיים שלמכבי יש, כפי שהם באו לידי ביטוי נגד שאר קבוצות הליגה. הערב (21:00, יד אליהו), במשחק מספר 3, הצהובים ינסו להידמות יותר לקבוצה שהפגינה דומיננטיות מרשימה נגד כמעט כל קבוצה העונה, וגלבוע תנסה, במאמץ אחד אחרון, לגרום למכבי להיראות פחות כמו קבוצה ויותר כמו אוסף שחקנים. מי שתצליח לנצח בצביון הזה - כנראה תניף צלחת בסוף הערב.