"יש שני דברים שלעולם אינך רוצה להראות לאנשים כיצד אתה עושה אותם: חוקים ונקניקיות" (אהרן סורקין)
אתמול בערב התייצב גיא גודס לאימון הבכורה שלו בהפועל חולון. הוא נהנה מסגל מלא, למעט אחד משחקני הנוער, שנמצא מאומת לקורונה ונאחל לו רפואה שלמה. אותו נער לא שיחק העונה ולו שנייה אחת בליגת העל, אבל זה לא הפריע להפועל חולון להשתמש ב"סעיף 5" שמאפשר לכל קבוצה בליגה לדחות אוטומטית משחק באופן חד פעמי במקרה של מאומת בודד. אז אני חוזר: חולון ערכה אימון בסגל מלא, אבל המשחק הערב בינה לבין הפועל ת"א לא יתקיים. למה? מאותה סיבה שכלב מלקק לעצמו את אזור החלציים - כי הוא יכול.
ישבו חברי ה"אקזקיוטיבה" של מנהלת ליגת העל והביאו הברקה. בואו נארגן לעצמנו "צ'אלנג'", כמו בטניס. בואו נאפשר לעצמנו זכות חד פעמית לדחות איזה משחק שבא לנו, מתי שבא לנו, במידה שלאחד מאיתנו יהיה בקבוצה מאומת אחד. אחד! אתם מבינים? בכל העולם נאבקים כדי לשמור על כל הליגות משוחקות; ביורוליג משנים ומתאימים את פרוטוקול הקורונה כדי לשמור את הליגה בחיים; משרד הספורט, בראשותו של השר חילי טרופר וראש המטה גיא גוטמן, נלחמים בגופם כדי שלא תהיינה מגבלות על כמות הקהל; אבל הם, ה"אקזקיוטיבה", החליטו לחלק אחד לשני פסילות כמו ב"קנדי קראש".
באיגוד הכדורסל, שם מרגישים צורך קיומי לתת קונטרה לכל מהלך של המנהלת, באו בהמצאה עוד יותר מביכה. שימו לב למזכר הבא שנשלח לקבוצות שמשתתפות ברבע גמר גביע המדינה: "על פי החלטת ועדת הליגה והגביע, כל מקרה קורונה באחת מהקבוצות שאמורות להשתתף במשחקי רבע גמר הגביע ייבחן לגופו וההחלטה בנושא תהיה של ועדת ליגה וגביע לגופו של עניין". במילים אחרות: פרוטוקול? קריטריון? נוהל אחיד? זה לחלשים. אם יהיה קורונה, נסתדר. גולשים שיודעים מה זה "ועדת הגביע והליגה" ומי חבר בוועדה הזו, יזכו בפרס מתנת...
בעקבות ההתפתחויות האחרונות, נולד בטוויטר דיון בין כמה מראשי הקבוצות סביב ההתפתחויות האחרונות. יו"ר עירוני נס ציונה, יניב מזרחי, צייץ: "הקש על ה-5 ביטוח ישיר… לא יכול שלא להצטער על הדרך שבחרו לנצל את הסעיף. מתנצל בפני כל אוהדי הכדורסל שהייתי חלק מהפארסה הזאת". מנכ"ל מכבי ת"א, עדלי מרכוס, הגיב: "הקש על ה-0... כחבר הוועד המנהל את המנהלת, זהו מספר הבדיקות שאתם מחייבים את הקבוצות. למה לא לקחת אחריות ולדרוש בדיקות בפרוטוקול הקורונה של הליגה? אם לא נבדוק לא יהיו חולים! אחלה פיתרון. תתנצל גם על זה". מנכ"ל הפועל ירושלים, גיא הראל, צייץ: "יש לנו אחריות לכלל ציבור הכדורסל. אולי הגיע הזמן שנקבל החלטה שהדיונים ישודרו ביו-טיוב והציבור ייחשף לקבלת ההחלטות? לי אין מה להסתיר, אני חושב, מקווה ומאמין שזה נכון לכל חברי הדירקטוריון. זה לא עסק פרטי של אף אחד מאיתנו".
ערך אימון בסגל מלא, אבל המשחק לא יתקיים. גודס
ואולי זה באמת הפתרון: שקיפות. כי לאוהדי הכדורסל נמאס, פשוט נמאס, לשמוע בכל יום על תקנה הזויה חדשה, חוק חדש, מריבות בין האיגוד למנהלת. וכל זה נובע מעובדה אחת פשוטה: לכדורסל הישראלי אין מנהיג. אין אף אדם או גוף, שהאוהדים, השחקנים או כל חובבי הכדורסל יכולים לסמוך עליו שיקבל החלטות נקיות לטובת הענף. יו"ר המנהלת, שמואל פרנקל, שבדרך כלל מתמקד בלהסביר איך מאז שהוא הגיע למנהלת הוא הביא עוד כמה שקלים והצליח לגייס את חברת דלויט שתייצר כמה דו"חות עם הרבה גרפים מרשימים - הוא לא המנהיג שהכדורסל הישראלי צריך. יו"ר האיגוד, עמירם הלוי, שמאז ההחלטה המגוכחת שלא תיושם לעולם להשתלט מחדש על ליגת העל, מתרכז בלברוח מראיונות ולא טרח להסביר לאוהדים למה זה הצעד הנכון לכדורסל הישראלי ואיך האיגוד הולך לקדם את ליגת העל - אולי הוא לא המנהיג שהענף משווע לו.
לכדורסל הישראלי דרוש מנהיג. בולדוזר. מנהל "רע" במובן הטוב, כזה ש"לא יראה בעיניים", אחד שיוכל לעמוד מול ראשי הקבוצות ויגיד להם "כך יהיה כי ככה החלטתי". כזה שיוכל להוביל מהלכים, להטיל וטו על הצעות לסעיפים מביכים או על רגולציות מיותרות. לא צריך ללכת רחוק מדי: מעבר לכביש, בכדורגל, ישנו את ארז כלפון, שמאז בואו למנהלת הליגות הצליח למתג את הכדורגל הישראלי בצורה מוצלחת למרות שהמוצר עצמו מלא בבעיות, וניווט בהצלחה את המאמצים להשאיר את הליגה בחיים בתקופת הקורונה.
לא חסרים במשק מנהלים מוכשרים וחרוצים, חלקם אף בעלי זיקה לכדורסל. לא חסרים שחקני עבר שעזבו את הענף וחווים קריירות מוצלחות בביטוח או בהייטק. לא חסרים מאמני עבר שיכולים לשמש כיועצים מקצועיים לגופים שמנהלים את הכדורסל. בצד האופטימי, יש לציין שרוב ראשי הקבוצות כיום רוצים בטובת הכדורסל - אבל הם צריכים מישהו שיוביל, שינהיג, שיידע מתי נגמרת טובת קבוצה אחת ומתחילה טובת הענף כולו. דרוש מנהיג.
נ.ב
קבוצות הכדורסל היקרות, אולי מספיק עם החשאיות סביב זהות השחקנים שנמצאו חיוביים? בכדורגל (כן, אפשר ללמוד הרבה מהענף המקביל) יוצאות הודעות מסודרות אחרי כל מקרה חיובי, למה בכדורסל שומרים על השמות כאילו מדובר בכספת של בנק ישראל? ראוי לציין כי יש כמה קבוצות שכבר מוותרות על החשאיות המיותרת, כמו הפועל ירושלים שהודיעה על שון קילפטריק והפועל חיפה שהודיעה על המאומתים שלה. במציאות הנוכחית יש חשיבות לפרסם את שמות המאומתים, דווקא בגלל תקנות המנהלת, שמגדירות מי הוא "שחקן משמעותי".
לא חסרים אנשים טובים בכדורסל הישראלי. אבל מי יכול להיות המנהיג?