הסגל של הפועל ירושלים סגור כמעט כולו - פרט לחתיכה אחת: זר בעמדה 4/5, עמדה שהאדומים יודעים שהם צריכים למלא כבר זמן רב, אבל בכל זאת טרם הצליחו לעשות זאת. אז למה מתעכבת ההחתמה של אותו שחקן, שאמור, אם וכאשר, להיות אחד החשובים בסגל של אלכסנדר דז'יקיץ'?
קודם כל, צריך לציין שבירושלים לא עובדים בלחץ. האידיאל יהיה לצרף שחקן עד לפתיחת האימונים ב-20 באוגוסט, אבל גם אם ההחתמה תהיה לאחר מכן - אין בכך פסול. בירושלים לא מתכוונים להחתים פורוורד/סנטר רק כדי למלא חלל מסוים ולא יתפשרו על שחקן שלא יתאים באופן מושלם לצרכים.
הנסיבות האובייקטיביות הן שבעמדה הזו, שהיא מצרך מאוד מבוקש בכדורסל האירופי, הביקוש גדול מההיצע. גם מכבי תל אביב היתה לא מעט זמן בשוק עד שהחתימה את חסיאל ריברו, הפועל תל אביב עברה גם היא בין שחקנים רבים לעמדת הפורוורד/סנטר ובסופו של דבר השאירה את ג'יילן הורד.
השחקן שהפועל ירושלים מחפשת, ברמת התכונות, אמור להיות יותר 5, עם נטיה לעמדה 4 - כזה שיוכל לשחק לצידו של זאק הנקינס וגם במקומו - שכן בעונה שעברה, במשחקי הליגה שאליהם הנקינס לא נרשם, לקבוצה היה בור גדול מתחת לסל.
הנקינס. בלעדיו. חסר לירושלים מאסה בצבע (עודד קרני)
המטרה של הפועל ירושלים תהיה להפוך את הקו הקדמי למגוון ככל הניתן: השחקן שיגיע אמור להיות 4 גדול ומסיבי יחסית, כשכרגע בסגל ישנם שחקנים בעמדה 4 בעלי תכונות שונות, כמו כריס ג'ונסון ועוז בלייזר. דז'יקיץ', יחד עם יונתן אלון, נמצאים עם היד על הדופק בשוק השחקנים, כשבקרוב אמורות להיפתח אפשרויות נוספות, כששחקנים שמקבלים תשובות שליליות אחרי מחנות NBA הופכים לרלוונטיים.
אבל הבעיה העיקרית של הפועל ירושלים לא בהכרח קשורה להיצע בשוק, כי אם לסיטואציה בתוך הסגל שנגזרת מהליך קבלת האזרחות של קאדין קרינגטון. הגארד מטרינידד וטובגו אמור, בשלב כזה או אחר, לקבל תעודת זהות כחולה וגם לייצג את נבחרת ישראל, אבל העיכוב במתן האזרחות פוגע גם בהכנות של הפועל ירושלים.
הסגל נבנה בקיץ הזה מתוך הערכה ואינדיקציות שקרינגטון יקבל אזרחות והאדומים - יפתחו את העונה עם שישה זרים מלבדו. במצב הנוכחי, אם וכאשר יגיע עוד זר לעמדה 4/5, וכל עוד קרינגטון לא ישראלי - הסגל הירושלמי מונה שבעה זרים.
לפיכך, השחקן שיצטרף יגיע לרוטציה של שבעה זרים, מה שאומר ששניים יושבים בחוץ בכל משחק ליגה. העניין הזה מקשה עוד יותר על החתמת זר נוסף ברמה גבוהה, משום שיש שחקנים רבים שלא רוצים להגיע לסיטואציה שבה הוא חלק מרוטציה רחבה יחסית.
קרינגטון. יקבל בסוף את האזרחות (דני מרון)
לא מעט שחקנים שהפועל ירושלים דיברה איתם רצו להגיע כשחקנים מובילים, בטח כאלו שאמורים להרוויח שכר של 400-500 אלף דולר בעונה. בסכום כזה, גם ירושלים עצמה לא מעוניינת להביא שחקן שיהיה חלק מרוטציה, אלא שחקן מוביל.
לכן, בהפועל ירושלים צריכים לקבל החלטה אסטרטגית לגבי קרינגטון, ורק אחריה יוכלו להחתים את אותו שחקן שחסר להם, מתוך הבנה שרוטציה של שבעה זרים היא לא מצב אופטימלי. אחת האפשרויות שעומדת על הפרק היא לא לרשום את קרינגטון לליגה, אבל גם לכך ישנם יתרונות וישנם חסרונות.
היתרון: במצב כזה, הפועל ירושלים יכולה לפנות לשחקן שמיועד לעמדה 4/5, ולהתחייב לו שברוב המשחקים הוא יירשם כחלק מרוטציית שישה זרים. החסרון: קרינגטון יוכל לשחק רק במסגרת אחת (BCL), ובהינתן העובדה שמדובר במשחק אחד בשבועיים בממוצע, הוא לא ייכנס לקצב - וזה מצב שממנו ירושלים חוששת, שכן קרינגטון - כישראלי או כזר - הוא חלק משמעותי מהקאדר הירושלמי.
הפועל ירושלים, צריך לציין, מכוונת לשחקן איכותי לעמדה הזו. ריברו, לוק סיקמה ואקיל מיצ'ל הם שחקנים שהיו על הפרק, אבל סיקמה העדיף באופן טבעי את אולימפיאקוס ומיצ'ל קיבל הצעה גדולה בכסף כפול מהליגה הסינית.
מיצ'ל. כבר לא יגיע לבירה (פיב"א)
לגבי מיצ'ל, או באופן כללי שחקנים בקליבר הזה - לירושלים יש את היכולות הכלכליות להשוות הצעות כאלה ולשלם לשחקן 700-800 אלף דולר לעונה. אבל ישנו שיקול נוסף: בקבוצה שבה רוב השחקנים נמצאים באותם איזורי שכר, בירושלים רוצים להתנהל בזהירות - ואלא אם יהיה מדובר בשחקן שבאמת שווה את הסכומים האלה (סיקמה לדוגמה), הם אכן ישולמו, כדי לא לפגוע במרקם ובקבוצתיות שנבנתה בעונה שעברה.
בשורה התחתונה, זר יגיע לעמדה 4/5 להפועל ירושלים, אבל ההחתמה שלו תהיה תולדה של אפשרויות בשוק וגם של החלטה שאמורה להתקבל בקרוב לגבי קרינגטון. שבעה זרים הם סיטואציה לא אופטימלית, שבירושלים ירצו להימנע ממנה, אבל גם היא עומדת בשלב זה הפרק.