הסיפור של משפחתו של אביחי ברודץ הוא עוד אחד מהסיפורים שאנחנו נחשפים אליהם בתקופה האחרונה שגורמים לנו לתפוס את הראש. ברודץ, אוהד הפועל חולון ותיק, ניצל באותה שבת שחורה מהטבח בקיבוץ הולדתו כפר עזה, אבל אשתו הגר ושלושת ילדיהם עופרי (10), יובל (8) ואוריה (4) נחטפו לעזה.
ברודץ בן ה-42 עדיין לא קיבל אות חיים מיקיריו, אך זה כמובן לא מונע ממנו לעשות הכל על מנת להשיבם. הוא התיישב מול שער הקרייה, פתח במחאה ובין היתר היה אחד המקימים של הפרויקט להשבת החטופים.
מה קרה באותה שבת?
"היינו בכפר עזה אני, אשתי ושלושת ילדיי בבית. קמנו מהאזעקות ומילדה שרצה אלינו הביתה שרצחו את הוריה. נכנסו אלינו הביתה מחבלים ולקחו את הילדים ואת אשתי בזמן שיצאתי להגן עלינו. ב-11 קיבלתי את ההודעה שהם בעזה. זה שוק אמיתי, לא נתפס שזה קורה כאן אצלנו".
מה אתה יכול לספר לנו על המשפחה שלך שנמצאת בעזה?
"אשתי היא הבן אדם הכי מדהים בעולם. היא עושה הכל בשבילי כבר 22 שנה. אני די אובד עצות כרגע, לא יודע לעשות כלום לבד וכל פעם מוצא את עצמי בא לשלוח לה הודעות. גם בקיבוץ יש לה תפקיד חשוב והיא חסרה לכולם".
"שני הבנים שלי, בני 8 ו-4, הם בלאגניסטים קטנים, בטוח שהם עושים להם שם צרות. משחקים כדורגל כל הזמן, שוברים דברים בבית, אקס בוקס. גברים אמיתיים. הם רגישים ואני יודע שהם שומרים שם אחד על השני. ועופרי הבכורה שלי היא מיוחדת מאוד, יש לנו קשר מדהים של אב ובתו".
"כל כך מיוחדת". עופרי ברודץ (באדיבות המשפחה)
מה אתה יכול לספר לנו עליה, על האהבה שלה לכדורסל?
"היא מיוחדת כל כך ואוהבת ספורט. בהתחלה שיחקה כדורסל והיה לה קצת קשה אז היא עברה לכדורגל. התחלנו ללכת למשחקי הפועל חולון בעונת האליפות לפני שנתיים והיא התאהבה בשחקנים ובאווירה. זה היה הבילוי שלנו שחיבר אותנו, כל שבוע היינו שם".
" זאת גם הייתה עונה שהתחלנו ללכת בהתחלה והכל התחבר לקבוצה, אז יצא טוב. מדובר בקהל הכי טוב בארץ, והיא הרגישה חלק כבר מההתחלה, זה כל מה שהיא רצתה לעשות - ללכת להיכל. הקבוצה רקדה באותה שנה והילדה שלי כל כך נהנתה. הדבר שאני הכי מחכה זה שהיא תחזור ונלך למשחק שוב".
הרבה אנשים סביבך, כולם מגויסים למטרה אחת.
"אנחנו עם אחד. מה שקורה פה זה מעבר למה שיכולתי לחשוב בכלל, האהבה שיש במדינה הזו באה בניגוד למה שקורה בממשלה. התקווה שלי זה שהכל יסיים את המחלוקות בינינו".
אתה אופטימי?
"אני חייב להיות. אני בשפיים כרגע. כל הקיבוץ פה. לידי נמצא מישהו שרצחו את ההורים שלו; אדם שילדיו חטופים- כולנו שותפים לאותו גורל. זה מה שמחזיק אותי כרגע. אף אחד לא לבד".
יש בך כעס?
"אני לא כועס, אני רוצה שיתחילו לפעול ורוצה שישחררו קודם את הנשים והילדים, זה הדבר הראשון שצריך לעשות. אין אדם בעולם שיכול להזיק לילדים. זה צריך להיות המהלך הראשון".
יש לך מסר למדינה בימים קשים אלו?
"אנחנו עם חזק ומאוחד. הכוח שלנו זה שכולם ביחד ואני מקווה שהמקרה הזה הנוראי שעברנו יוציא את כולנו מאוחדים יותר. להבין שאין מה להתעסק בדברים שהם לא חשובים, זה הזמן שלנו להתאחד כי אין לנו ארץ אחרת וברירה אחרת".
"חייב להישאר אופטימי" (באדיבות המשפחה)