$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
ליגה סדירה 2024-2025
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 הפועל ירושלים 7 6 1
2 בני הרצליה 7 5 2
3 הפועל תל אביב 6 6 0
4 מכבי תל אביב 6 5 1
5 הפועל חולון 6 4 2
6 הפועל גליל עליון 7 3 4
7 עירוני נס ציונה 7 2 5
8 הפועל עפולה 7 2 5
9 מכבי עירוני רמת גן 5 4 1
10 קריית אתא 7 2 5
11 הפועל גלבוע/גליל 7 2 5
12 אליצור נתניה 7 1 6
13 הפועל באר שבע/דימונה 5 2 3
14 הפועל חיפה 6 1 5
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

היה לנו חלום: סיפורם המצמרר של האחים קוץ

הם כיכבו במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, היו אהובים במיוחד ואז ברגע אחד הכל נקטע. סיפורם של שני הנערים שנרצחו בטבח ה-7 באוקטובר, והותירו חלל בליבם של אוהדי הספורט בכלל, ואוהדי הפועל ת"א בפרט

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים   13.05.24 - 11:00
Getting your Trinity Audio player ready...

סיפורים עצובים רבים מסופרים בימים שמאז הטבח הנוראי של חמאס ב-7 באוקטובר, כאשר לא מעט מהם גם קשורים לעולם הספורט. סיפור אחד כזה הוא של האחים יונתן ויפתח קוץ ז"ל, שהיו שחקני מחלקת הנוער של הפועל תל אביב בכדורסל ונרצחו יחד עם כל משפחתם בקיבוץ כפר עזה. צפו בכתבה לזכרם בנגן הווידאו למעלה.

יונתן הצטרף לפרויקט של האדומים לפני שלוש שנים ובעונה הקרובה היה אמור לשחק בקבוצת הנוער על של המועדון. יפתח החליט ללכת בדרכו של אחיו הגדול והצטרף בשנה שעברה לנערים של הפועל כאשר השניים התגוררו במהלך השבוע בכפר הירוק. 

הראל בראון קלנוער, ששיחק עם יפתח בקבוצה, סיפר: "הבית שלו ממש מעבר לגדר, אם משם פרצו המחבלים אז הם הבית הראשון. ניסיתי להתקשר אליו באותו הבוקר והוא לא ענה. הוא היה אח בשבילי, בכל דבר אני מרגיש שחסר לי משהו בו".

אלון לוינגר, שאימן את השניים, סיפר על יפתח: "לפני תחילת העונה מצאו אצלו אירוע בלב שמנע ממנו להמשיך להתאמן איתנו. הוא אמר לי 'כל עוד אני בקבוצה אני לא מפספס אימון אחד'".

יגאל ניימן, מאמנו של יונתן בשנתיים האחרונות, אמר: "לפעמים הייתי בא ואומר לו אם כבד לך לעשות את השעתיים-שלוש נסיעה לכל כיוון אין לי בעיה לשחרר אותך בחול המועד או בחופש מאיזשהו אימון אבל הוא לא היה מוותר. ולראיה הוא הפך להיות שחקן חמישייה".

חבריו של יונתן לקבוצה סיפרו: "ניסינו להיות אופטימיים, לחשוב שאולי אין קליטה והם נכנסו מהר לממ"ד. שלחנו הודעות לראות מה שלומו אבל הוא לא ענה. לא שמענו ממנו כמה ימים עד שיצאה הודעה רשמית. הוא תמיד היה עם חיוך על הפנים, זה משהו שתמיד נזכור ממנו, איפה שהוא היה, היה אפשר לראות שטוב להיות איתו".

"אנחנו כמו משפחה פה, זה כמו לאבד אח במובן מסוים. נצטרך ללמוד לחיות בלעדיו ולהמשיך לחיות בצורה הכי טובה שאפשר. תמיד נזכור אותו, הוא היה החבר הכי טוב של כולנו".