שחקני NBA אמריקאיים, לעתים, עשויים להרגיש כמו גוליבר - גמדים בארץ הענקים וענקים בארץ הגמדים. ייתכן שזהו סיפורו של סייבן לי, הגארד שחתם היום (ראשון) במכבי תל אביב ומגיע אליה אחרי 134 משחקים ב-4 עונות ב-NBA.
האזינו לפרק החדש של יורוסטפ >>
סייבן לי שיחק בשנה האחרונה ב-24 משחקים בפיניקס סאנס, וקלע שלוש נקודות ב-7.7 דקות למשחק. בעונה הקודמת הוא קלע 6.3 נקודות למשחק במדי פיניקס, לצד 16.6 עם 8.2 אסיסטים ו-2.4 חטיפות בג'י ליג. אחרי ארבע שנם של נדודים בין שתי הליגות, הוא מצא את עצמו באירופה. אחרי תקופה קצרה במניסה הוא יכול למצוא את עצמו במקום גדול בהרבה, מכבי ת"א, ואולי אף בתפקיד מרכזי משחושבים.
134 המשחקים של סייבן לי נפרשו על פני 4 שנים בליגה הטובה בעולם, כשהוא התחיל במשך שנתיים בדטרויט בתפקיד מצומצם, וקיבל לא מעט דקות בקבוצת הג'י ליג של הקבוצה. הוא קלע 24 נקודות עם 4.8 ריבואנדים ו-7.2 אסיסטים למשחק, נתונים טובים שהנחיתו אותו בחמישיית הג'י ליג השנייה, לפני קארליק ג'ונס וג'ארד הארפר שנבחרו לחמישיית הג'י ליג השלישית.
יותר מהמספרים עצמם, שהגיעו כשהוא קיבל תפקיד מרכזי בהתקפה וקלע ב-29% מהשלוש, הוא הרשים בהגנה ובזכותה הגיע לפילדלפיה. דוק ריברס אמר ש"היינו צריכים עוד מוביל כדור, בטח כשדיאנת'וני מלטון לא כשיר לחלוטין וצריך סיוע בהגנה". הוא שיחק שני משחקים ב-76', ומצא את עצמו בפיניקס. כיליד העיר, זאת נראתה כמו סגירת מעגל מתבקשת.
חסר פחד (Getty)
"הוא הבין במהרה איפה הוא נמצא", אמר עליו מונטי וויליאמס, "ועושה עבודה טובה. הוא עובד קשה ותמיד מוכן כשצריך, גם כשהוא לא יציב". זה נגמר בעונה ההתקפית הטובה ביותר שלו בקריירה, בה הוא קלע 6.3 נקודות ב-37.9% מהשלוש. בסיטואציה בה פיניקס חיפשה שחקנים מועילים בחוזים קטנים, היא בחרה להשאיר את לי גם לאחר שמונטי וויליאמס פוטר.
"פרנק ווגל חייב לאהוב את מה שהוא מצא בסייבן לי", נכתב עליו ב-Valley of The Suns, בלוג אוהדים של הקבוצה. "הוא הצטיין בקדם העונה וקיבע מקום גם בעונה הסדירה, הוא מנצל הזדמנויות ומשחק ללא פחד. הוא ירוויח את הדקות שלו בעיקר דרך ההגנה, וג'וש אוקוגי הגדיר אותו כאחד ה'פיטבולים' של הסאנס".
בגובה 1.88 מ', בלי קליעה אמינה מהשלוש ואחרי שלוש שנים במכללת ונדרבילט הקטנה, לי הבין שהטיקט ההגנתי הוא מה שעשוי להנחית אותו ב-NBA. לכן אחרי שנתיים לא זוהרות בדטרויט החלשה קונטנדריות כמו פילדלפיה ופיניקס בחרו לצרפו, אך הוא התקשה לקבל מקום ברוטציה המשתנה של פיניקס. למעשה, מאז מרץ האחרון הוא לא שיחק פעם אחת יותר מ-5 דקות במשחק עד סיום העונה וההדחה המשפילה שלהם בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
התפקיד שלו דעך עם הזמן, והוא עבר למניסה הטורקית, ולראשונה מאז אותה עונה בג'י ליג לתפקיד מרכזי. סייבן לי מספיק טוב בשביל להיות האופציה הראשונה בקבוצת BCL כמו מניסה, בה קלע 36 נקודות עם 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים במשחקו הראשון בליגת האלופות, והיה מספיק טוב בשביל לעשות זאת בג'י ליג.
כאופציה רביעית, התפקיד של לי היה אחר לגמרי. הוא היה צריך לקלוע זריקות פנויות, לתת אקסטרה בהגנה ולהצליח למצוא את בוקר או דוראנט (או את איש וויינרייט, ששיחק גם כן בפיניקס בשנה שעברה). במניסה הוא שיחק 77 דקות מ-80 אפשריות עד עכשיו, וגם שם נראה טוב מאוד, כענק בארץ הגמדים. היורוליג הוא רמה אחרת לגמרי מה-BCL, והשאלה היא איך לי יסתדר באמצע בין ה-NBA ל-BCL. בואו נדבר כדורסל.
אקספלוסיבי (Getty)
הצד המקצועי
נתחיל מההגנה. שימי ריגר בוודאי היה מגדיר את סייבן לי שחקן בסגנון ג'ימי באטלר, כזה שיש לו את "הכלב" הזה בתוכו. שחקן הגנה חסר פחד. שחקן בגובה 1.88 מ' ובמשקל 83 ק"ג, לא גדול ל-NBA, אבל כזה שהתמודד בכבוד עם ראסל ווסטברוק, קוואי לנארד, טריי יאנג, באדי הילד וג'ה מוראנט.
יכול להיות שזה הטיקט המרכזי שלו במכבי ת"א. אין לצהובים יותר מדי שחקנים שמתמחים בהגנה, ויכול להיות שנראה אותו מקבל 15-20 דקות מהספסל של קטש בתור מי שמנסה לשגע את המייק ג'יימסים והפקואנדו קמפאצואים של העולם. כל קבוצה צריכה שחקן כזה, והוא יכול לתת לה בונוס גדול.
תראו, למשל, מה הוא עושה כאן לג'ה מוראנט. לי מתחיל את המהלך בשמירה על טיוס ג'ונס,שם לב שג'ה בורח ומגיב בזמן כדי להאט אותו ולאפשר לדיאנדרה אייטון להגיע.
למרות זאת, לי לא מגיע רק בשביל לשמור. התרומה המרכזית שלו נמצאת בהתקפה, ובפרט ביכולת הובלת הכדור. היו לו 8.2 אסיסטים למשחק בג'י ליג, והוא רוצה להראות שהוא מסוגל לעשות זאת גם ביורוליג. קשה לראות אותו משמש כמוביל הכדור המרכזי בקבוצה בה משחקים רוקאס יוקובאיטיס ותמיר בלאט, אבל בהתחשב בעומס המשחקים ובשיטה של עודד קטש יהיו לו מספיק הזדמנויות בשביל להוביל כדור, בפרט בפיק-נ'-רול.
לי שחקן אקספלוסיבי מאוד, מהיר מאוד ואחד שיכול להרים את האוהדים ביד אליהו ממושביהם. "הוא זריז, יודע לכדרר ולדחוף את הקצב קדימה", נכתב ב-Bright Side of The Sun. בהתחשב בכך שאנחנו צפויים לראות קצב משחק מהיר ממכבי תל אביב, ובמחמאות שקיבל על היכולת שלו להשפיע לטובה כשהוא קם ומשנה משחקים מהספסל, זה עשוי להיות משמעותי ויכול להפוך אותו ליקיר האוהדים.
ב-NBA מיעטנו לראות את לי מריץ פיק-נ'-רול, בדומה לכמעט כל שחקן סאנס שאינו בוקר, ביל או דוראנט. היו לו 30 פיק-נ'-רולים בלבד, ובמכבי סביר שהמספר הזה יעלה. ב-15 מ-21 העונה, לפי InStat, הוא סיים בעצמו. לא מן הנמנע שנראה אותם, בפרט עם רומן סורקין שיכול לאיים מרחוק.
הבעיה המרכזית של לי, כפי שבוודאי כבר ניחשתם, היא הקליעה. הוא קלע ב-29.8% בעונה האחרונה בג'י ליג, ב-27.1% ב-129 ניסיונות ב-NBA וב-32.8% בקולג'. במדגם הזעיר של שני המשחקים במניסה, הוא עם 10 מ-24 מחוץ לצבע. המיד ריינג', דבר משמעותי במשחק של עודד קטש, גם לא מעודד. לפי InStat הוא עם 28.6% ב-NBA, וביורוליג הצבע צפוף יותר. לא נעים.
לכן יכול להיות שנראה את מכבי משתמשת בו בדרך אחרת, כשהוא נכנס פנימה לצבע ואז נותן את הכדור ליוקובאיטיס. היכולת של שניהם לשחק גם כמובילי כדור וגם כסקנד גארדים משמעותית ויכולה להתחבר לאסכולה הקטשית, יחד עם ההגנה שהוא מעניק. בגובה 1.88 מ' קשה לדמיין אותו כסמול פורורד, אבל הדקות הבודדות האיכותיות שלו מול קוואי לנארד הופכות את האפשרות הזאת לקיימת עבור הצהובים אם ירצו בכך, כחלק מהרכבי סמול-בול וכשווניין גבריאל כשיר.
בכל אופן, מדובר במהלך טוב של מכבי ת"א - זיהוי הזדמנות ושחקן אגרסיבי שיכול להתאים לקבוצה ועונה על צורך בהגנה. למרות זאת, חשוב לזכור שמדובר ברוקי באירופה. הצהובים כבר ראו שחקנים כמו כריס ג'ונס או מתיאס לסור שהגיעו לליגה לפני שהיו בשלים לחלוטין ופרחו בקבוצות אחרות. הסיטואציה בארץ יכולה להשאירו, אם אכן יגיע בסופו של דבר, ולהפוך אותו לחוליה החסרה בצהוב-כחול.