לא בכל עונה מגיע מאמן עם רזומה מרשים ושם גדול לארץ הקודש, בכל ענף ספורט, כמו של דימיטריס איטודיס. היווני הגיע באמצע העונה להפועל תל אביב והחליף את סטפאנוס דדאס, שהפך לעוזרו. האדומים נמצאים במקום הראשון בליגה כשהם סופרים כבר ארבעה ניצחונות רצופים, בעוד גם בזירה האירופית הקבוצה הגיעה תחתיו לרבע גמר היורוקאפ. בראיון נרחב ל"חמישיות", המאמן מסכם את התקופה בארץ עד כה.

הגעת במצב מסויים באמצע העונה, כמאמן מאוד מנוסה שמודע לקצב של עונה. אתה במקום שאתה רוצה שהקבוצה תהיה בו בחלק הקריטי ביותר של העונה?
"אני תמיד אמרתי לעופר ינאי שזה יהיה סיכון להגיע באמצע עונה לקבוצה שלא אני בניתי. אני מאמין ש-60% מהעבודה אמור להיעשות ונעשה בתקופת צירוף השחקנים. במהלך הקיץ, כשאני מצלצל לשחקנים, אני מסביר להם איך זה הולך להיראות, מה אני מצפה מהם, מה המטרות של הקבוצה, איך זה ייראה באימונים, הביקורת, הווידאו, התיקונים וצוות האימון והכל".

"אלו דברים שלא עשיתי. קפצתי לתוך סיטואציה שדורשת זמן להטמיע דברים שאני רוצה לשחקנים. ים מדר וג'ונותן מוטלי חזרו, פטריק בברלי עזב. בהתחשב גם בפציעות, אז ישנם קשיים מסויימים. אני חושב שעשינו עבודה טובה בחצי השני של היורוקאפ. היה לנו את המאזן הטוב ביותר יחד עם ולנסיה. סיימנו במקום השני שתן לנו יתרון ביתיות במשחק הראשון. עכשיו אנחנו הולכים לשחק ברבע הגמר, האתגר שם, אנחנו מוכנים לזה".

בעונה שעברה ישבת ליד ינאי בסדרת הגמר, עזרת בצירוף שחקנים בקיץ?
"לא כמו שהתקשורת אמרה. הקשר ביני לבין עופר החל בברלין בפיינל פור. יצא לנו לשתות יין ולדבר על איך הוא רואה את הדברים, החזון שלו והשאיפות שלו. הייתי מרוצה. טוב שיש עוד משקיעים ואנשי חזון ביורוליג, יורוקאפ ובכדורסל האירופי. זו סיטואציה שרק מרוויחים ממנה. הוא הזמין אותי לסדרת הגמר ואמרתי כן, הוא אמר 'באמת? אבל יש מלחמה'. אמרתי 'אוקיי, אבל דדאס שהוא חבר שלי שם, אתה שם - אז אגיע'. נהניתי מהמשחק, דיברנו והייתי יכול לייעץ מעט ועשיתי זאת".

להביא את מוטלי זו אחת מהעצות שנתת?
"הוא אחד מהדברים שדיברנו עליהם בקיץ, בייחוד בהתחשב בגארדים שהיו לקבוצה באותו זמן. אנחנו מדברים בפתיחות, ואם רצו בעצתי, נתתי אותה - וזה מה שקרה. זה היה רק ייעוץ, לא השפעתי מעבר לכך".

דדאס החל את העונה ותמיד הייתה עננה שהוא לא מספיק טוב לעופר - ואז אתה מגיע. הרגשת נוח עם זה?
"מי יצר את העננה? התקשורת. אספר לך את הסיפור, עופר ודדאס מכירים אותו. לא רציתי לעבוד עד הקיץ. רציתי חופש של שנה מהעבודה התובענית הזו. בנינו בית, נהנתי מהתהליך, וזה קצת הסיח את דעתי מכדורסל. זה מאתגר לריב עם הקבלנים. אמרתי לעופר שאולי זה לא הזמן הנכון ושנדבר בסוף העונה. הייתי בשיחות יומיות עם דדאס, הוא אמר לי שהוא יישאר רק אם אני אגיע ולא מאמן אחר".

“היה סיכון להגיע באמצע העונה“ (אלן שיבר)

אז למה הגעת?
"עופר שיכנע אותי ודדאס הרגיש בסדר עם זה. אמרתי שאני מסכים לאתגר. לפחות שתי קבוצות יורוליג דיברו עם הסוכן שלי ורצו שאמשיך שם, אבל האתגר שיש עם הפועל ת"א זה בהחלט חדש. אני מגיע למצב בו הבעלים מאוד בתוך זה. הוא רוצה ללמוד עוד ועוד והוא מאוד מצליח בתחומו, ואמרתי שאגיע ואנסה להפוך את הפועל ת"א לקבוצת על".

מרגיש שכל הזמן משהו קורה בהפועל ת"א. בין אם השיפוט, בין אם זה מוטלי ובדיקת הסמים, בין אם זה בברלי. מה אתה חושב על זה?
"זה מעניין, לא? זה נהדר ברגע שדברים לא יוצאים מחדר ההלבשה. אנחנו לא צריכים לצאת לתקשורת. אני מכבד את התקשורת, אני מכבד אתכם. אני פה, לא? חלק מהעבודה היא לדבר עם התקשורת ועם האוהדים בפתיחות, אבל יש דברים שאנחנו לא יכולים לשתף. נראה שאנחנו פחות או יותר עם דלתות פתוחות, זה משהו שצריך להשתנות, האוהדים שלנו צריכים להרגיש בטוחים שכולם עובדים סביב השעון לשפר את הקבוצה, אבל זה לא אומר שכשדברים קורים ישר צריך לשתף".

חלק מזה זה שהבעלים שלך מצייץ כמעט כל יום.
"עכשיו אתה לוקח את השיחה לכיוון הלא נכון. אני לא כאן לשפוט או להגיב למה שהבעלים שלי אומר. כמאמן, כמו כל מאמן, אני לא צריך הסחות דעת. אני צריך להיות מרוכז בכדורסל. ככל שיש לי ולקבוצה שלי הסחות דעת - יהיו לנו יותר בעיות".

דיברנו על הבעיות מחוץ לקבוצה, בוא נדבר על בברלי. כשהגעת, כולם חשבו שאתה תפתור את כל הבעיות איתו.
"דבר ראשון, זה כבוד גדול עבורי ב-30 השנים בקריירה שלי לעבוד עם מקצוען כזה. בגילו, עם ההישגים שלו ומה שעשה בכדורסל - הוא עדיין מאוד מקצוען. דברים לא הסתדרו כמו שהוא רצה וכמו שאנחנו רצינו. כשהגעתי היו הרבה עצות בנושא, אמרתי להם 'חבר'ה אני צריך זמן להעריך'".

אבל עכשיו הוא לא בקבוצה - זה כישלון? זה הצלחה? זה טוב לקבוצה?
"לא הייתי מגדיר את זה ככה. אני הייתי מאוד ברור בנושא. לא היו איתו בעיות. לפעמים דברים לא עובדים מקצועית. זה לא אומר שבברלי לא שחקן מעולה או ספורטאי מעולה, יכול להיות שיילך למקום שבו הוא ישגשג".

רגלנד לא שיחק, כי בברלי היה במוקד. זה פגע בו כפוינט גארד של הקבוצה ואחד המנהיגים?
"קבוצה צריכה 15 שחקנים. הגעתי לסיטואציה בה רגלנד לא רק לא היה משחק, הוא לא היה נרשם למשחקי ליגה. אני רשמתי אותו אחרי שהערכתי את הקבוצה אחרי תקופה מסוימת שהייתי איתה. אני מרוצה מהדרך בה הוא מתאמן ומשחק".

אתה שמח מעמדות הגארד בהפועל ת"א?
"בואו לא נשכח שיש לנו את ים מדר, עם הרבה ניסיון. הוא יכול לשחק ב-1 או ב-2. הוא יכול היה לשחק בקבוצות יורוליג. אימנתי אותו בפנרבחצ'ה וזה היה יתרון. יש לנו את בר טימור שיכול ליצור ואיזון ושליטה בקצב. אם אני שמח? אני שמח עם השחקנים שיש לי. אני אתמוך בהם עד טיפת הדם והזיעה האחרונות. כולנו ביחד ונלחמים ביחד. זה לא אומר שלא אבקר אותם גם. במילים אחרות - הם צריכים להיות מאומנים. אין שחקן שהצליח בענף הזה, גם מהגדולים, שלא צריכים מאמן ומישהו שידריך אותו".

הפועל מחפשת עוד גארד?
"להפועל ת"א יש עיניים, אוזניים וקשרים בשוק השחקנים. הסגל סגור, אנחנו שמחים עם מה שיש לנו, אבל באותו הזמן העיניים והאוזניים שלנו פתוחות".

הגעתי בגלל האתגר (אלן שיבר)

הפועל ת"א ועופר ינאי נלחמו על מוטלי, אבל נראה שהוא פחות דומיננטי על המגרש מאז שחזר. אתה מסכים?
"אני לא מסכים. הדומיננטיות זה לא רק מספרים ונקודות, אלא כמה הוא מושך תשומת לב. מוטלי מביא הרבה לשולחן, יהיו ימים שהוא לא יתן מספרים, אבל במנטליות הוא שם ורוצה לנצח עם הקבוצה. אני רוצה לסיים את העונה, ואז נעשה סיכומים ונראה. בתהליך, אנחנו רואים מקומות שאנחנו משתמשים בו טוב ופחות טוב, או שהוא לא משתמש במה שיש לו מספיק. מוטלי בתהליך להיות שחקן טוב יותר. אנחנו שמחים שהוא איתנו".

עניין בדיקת הסמים - מה דעתך?
"זה לא העניין שלי".

אבל זה נכנס לחדר הלבשה?
"אנחנו מדברים עם השחקנים, גם הבעלים, אם הכותרות ומה שקורה מחוץ לקבוצה לא נכנס לחדר ההלבשה - אז אני בסדר".

הפועל לא הגיעה לגמר הגביע מסיבה מקצועית או בגלל השיפוט?
"אי אפשר לענות על זה כמו ששאלת. לפני מסיבת העיתונאים הייתי לי שיחה מאוד מנומסת עם השופט הראשי ספי שמש. הוא הכניס אותי לחדר ההלבשה שלהם, דיברנו כחברים. אנחנו חברים, אנחנו חולקים את האהבה לכדורסל. הייתה לנו שיחה טובה מאוד, הוא ייעץ לי איך הדברים עובדים בישראל כי לא ידעתי כל כך. האם לערער? מתי? הוא ייעץ לי והלכתי למסיבת העיתונאים ואמרתי מה? אמרתי שאנחנו מחפשים תשובות. האם זה פאול או לא? אם זה פאול, אז זו טעות אנוש. אם זה לא פאול, אז אלמד את השחקנים שלי לעשות גם ככה. שלחנו מכתב מקצועי, עם קטעים מהמשחק, בצורה מאוד מנומסת, שדורש תשובות. עד היום לא קיבלנו תשובות. כשאתה שולח ליורוליג מכתב תלונה עם קטעים מהמשחק, הם עונים לך 'בקליפ הראשון הוא צודק, בשני טועה' - וככה את מסיק מסקנות ומעביר את זה לשחקנים. קיבלנו תשובה שהשיפוט היה טוב. כן הוא היה טוב, אני לא אומר שהם עשו בכוונה, לא, אבל אני רוצה שהם ידעו שאני יודע שהם יודעים".

אבל נראה שלא ידעת את החוקים...
"בנוגע להוצאת החוץ של יוקובאיטיס? מאה אחוז, ולכן זה לא במכתב הרשמי. טעיתי בעניין הזה, השופטים צדקו ואני טעיתי, שאגיד את זה חזק יותר? אבל שמנו 21 קליפים במכתב, בוא נדבר עליהם. היו עוד 20 קליפים, למה לדבר רק על הטעות שלי? בוא נדבר על 20 המקרים האחרים. לא אמרתי טעויות, אמרתי ששלחנו 20 קליפים - מה שרצינו לדעת, אחרי שצפינו במשחק 3 פעמים, זה מה הקריטריונים. אם אתה שורק על משהו - אנחנו מצפים שאחרי 20 דקות, על אותו המקרה, זה ישרק גם כן".

אני אנסה לשאול אותך שוב, אתה חושב שהפועל ת"א הפסידה בגלל 20 המקרים האלה שלא הייתה בהם שריקה?
"אם נסתכל על ההחלטה האחרונה, כשהכדור היה אצל ים מדר, היו שלוש עבירות שלא נשרקו. שלוש. חסיאל ריברו הפיל שחקן והיה אחראי גם על השתיים האחרות. אם היו שורקים, אי אפשר לדעת איך זה היה נגמר. אני לא קוסם. נניח שהיו שורקים ומדר היה מחטיא מהקו, היינו מפסידים שוב. זה תירוץ מאוד רע. דיברתי רק פעם אחת על שופטים ודיברתי על הקריטריונים. חיפשנו תשובות. אמרו לי שטעיתי כמו במקרה של רוקאס. אני עושה טעויות גם, ואני אומר את זה בגאווה".

אתה מגיע למסיבת העיתונאים אחרי המשחק ותוקף את השופטים ואת העיתונאים. אני חושב שמאמן ברמתך צריך לשמש דוגמא להתנהגות אחרי הפסד, אתה מסכים?
"אני לא מסכים. אתה משתמש במילה תוקף, מסיבת העיתונאים שלי התחילה במילים 'היה משחק מדהים והאנשים שצפו במשחק נהנו מכדורסל'. אחר כך בירכתי את מכבי וחיבקתי את עודד קטש, שהוא חבר שלי. אני יודע איך להפסיד, אבל באותה נשימה, אני צריך להגן על הקבוצה שלי. לא תקפתי את השופטים, ניהלתי איתם שיחה מנומסת כמו שניהלתי עם ספי שמש, שבגדול נתן לי את הרעיון לערער. ספי שמש שופט מצוין, אין ספק, אבל גם לשופט מצוין יכולים להיות ימים רעים. לי יש ימים רעים, גם לשופטים יש ימים רעים. אנחנו רק רוצים תשובות".

אתה מבין את אוהדי הפועל ת"א שלא מגיעים ליד אליהו וכועסים על הדברים שעופר ינאי עושה?
"כדי להבין, אני צריך להיפגש איתם. לא נפגשתי איתם, אבל אני רוצה לפגוש את רובם ולדבר איתם מהזווית שלי כדי שאוכל להבין את הזווית שלהם. היה לי את המזל לעבוד בקבוצות שיש להן המון אוהדים. היו לנו מצבים קשים, לצד רגעים גדולים. מה שנשאר זו מערכת היחסים. אני מקבל קצת מידע לפעמים על מאיפה מגיעה המחאה על יד אליהו. נכנסתי לסיטואציה שלא ממש ביקשתי אותה, אבל אני רוצה להבין יותר את המצב. יהיה נהדר להיפגש איתם, ולדבר. אולי אסכים איתם ואולי לא, אבל נלך יחד באותו הכיוון - לתמוך בהפועל ת"א. הפועל הייתה קיימת לפניי ותהיה אחריי, השאלה איפה אתם רוצים שהיא תהיה - למעלה או למטה? ואני מאמין שכל האוהדים רוצים שהיא תהיה למעלה".

אימנת בהרבה מועדוני ענק, איך אתה רואה את ההבדלים ביניהם לבין הפועל ת"א?
"הרבה מהדברים מתחילים מההיסטוריה והמסורת. לקבוצות רבות, ביניהן הפועל, יש היסטוריה ארוכה. יחד עם הקהל, אנחנו רוצים להעלות את הפועל למעלה. יש לנו בעלים שמוכן להשקיע בקבוצה. מבחינת הלחץ? בכל קבוצה שהייתי בה היה לחץ לנצח, זה חלק מהעבודה. זה משאיר אותי עם מוטיבציה. אם אתה לא מרגיש את הלחץ, אתה מאבד את המשמעות בעבודה. האם זה אותו דבר? אני שם על עצמי יותר לחץ. העוזרים שלי יכולים לאשר שאני שולח להם במהלך הלילה סרטונים עם תרגילים, אימונים, שמות, תיקונים - אני 24/7 סביב זה".

אני יודע מה המטרות של עופר ינאי העונה, כולנו יודעים, מה המטרות שלך?
"אשקר אם אגיד שאנחנו לא רוצים לזכות ביורוקאפ, אבל בשביל זה צריך לנצח את טורק טלקום, אז מבחינתי כרגע זו המטרה. בתהליך הארוך אנחנו צריכים לייצר סטטוס קוו סביב המועדון - בתפקידים המנהלתיים, עם הסקאוטים, עם צוות האימון, עם הבעלים ובמערכות היחסים עם קבוצות אחרות. אנחנו צריכים חברים. אנחנו צריכים גם לשתף פעולה עם מכבי תל אביב כדי להכניס עוד קבוצה ישראלית ליורוליג. כן, אנחנו יריבים, אבל זה דרבי נהדר להוסיף ליורוליג. יכול להיות נהדר. יש דרבי יווני, יש דרבי סרבי, יש דרבי ספרדי, למה לא דרבי תל אביבי? זה יהיה ווין-ווין".

“גאה להודות שטעיתי“ (עודד קרני)

אנשים לא מכירים את הסיפור האישי שלך. גדלת בכפר קטן ביוון ובגיל 17 הפכת למאמן. למה?
"כשהייתי צעיר נסגרה בפניי דלת, אבל נפתחה אחת אחרת. שיחקתי כדורגל, אבא שלי היה שחקן טוב, והיה לנו מאמן משותף. בתקופה ההיא היה לי שיער ארוך, אלוורטיס סטייל, אבל המאמן לא אהב את השיער שלי. הוא אמר 'מה זה, לך תסתפר'. בגיל 17 לא יכולתי להאמין שהסיבה שאשחק או לא היא השיער, זה קשור להגנה, ריצה, כל מה שהמאמן צריך. אז חיפשתי תשובות, לא יכול להיות שזה השיער. והוא העיף אותי מהקבוצה. אחרי שהדלת הזו נסגרה, עברתי לכדורסל. עברתי לאלכסנדריה ובאותה תקופה, 1987, נבחרת יוון זכתה במדליית הזהב וזה נתן מוטיבציה להרבה ילדים כמוני. היה לנו איידולס כמו ניקוס גאליס. הייתי לי הפריבילגיה להיות בנבחרת יוון ברגע שהעלו את החולצה שלו לתקרת האולם, הוא חיבק אותי ואמרתי לו 'אתה לא מבין כמה השפעת עלי, ואני לא יכול להחזיר לך על מה שעשית כשהייתי בן 16-17'".

ואז החלטת לעבור לזאגרב לבד. למה?
"אז, ליגוסלביה היה את השחקנים הכי טובים בעולם ששיחקו בליגה המקומית. אתה יכולים לדמיין - ולדה דיבאץ', דראזן פטרוביץ'.כל השחקנים האלה שיחקו ביגוסלביה בליגה המקומית".

מה הופך את ז'לקו אוברדוביץ' למיוחד כל כך?
"האהבה שלו, הכבוד שלו והמוטיבציה והריכוז שלו. אני גאה לומר שדושאן איבקוביץ' היה אבי הכדורסל שלי וז'לקו הוא אח הכדורסל שלי. חלקנו זמן רב יחד. דושאן היה השושבין של ז'לקו, וז'לקו היה השושבין שלי. יש סיפור שאתם לא מכירים - כשז'לקו פרש זה היה בקיץ 1991, ביורובאסקט ברומא. איבקוביץ' היה מאמן הנבחרת וז'לקו היה הקפטן שלו. הנבחרת זכתה במדליית הזהב. ז'לקו התבקש לוותר על קריירת המשחק שלו ולעבור לאימון, אבל לפני שהוא עשה את זה, הוא חשב לאיזה קבוצה יעבור כשחקן אחרי שסיים עם פרטיזן. המאמן של KK זאגרב התקשר אליו, וז'לקו הסכים. אני הייתי עוזר המאמן. אז הייתי יכול להיות המאמן של ז'לקו. אתה רואה מה זה קארמה, לא נפגשנו אז, אבל נפגשנו כמה שנים אח"כ".

מה הייתה העונה הכי מהנה בקריירה כמאמן?
"יש לי כל כך הרבה רגעים זכורים, אבל אקח את 2019 עם צסק"א. אנדריי ואטוטין קרא לעונה הזו 'שנת הזהב'. זכינו ביורוליג בוויטוריה, עברנו הרבה קשיים, היו מלא הייטרים שהפכו למוטיבציה בשבילנו. הייתה לנו קבוצה כל כך בריאה וטובה, שהיינו מוכנים למשחק נגד כל יריבה".

אהפוך את זה לקשה עבורך. אתה צריך לבחור שם אחד - מי השחקן שהכי נהנית לאמן?
"אין שחקן אחד, אני לא יכול לתת רק אחד, היו מלא שחקנים. פג'ה סטויקוביץ', דמיאנטידיס, ספאנוליס, רברצ'ה, סלוקאס, יאניס אנטטוקומפו ועוד. נשאלתי פעם על 25 השחקנים הכי גדולים שהיו. היה לי המזל לאמן יותר מ-15 מהם. וזה המסע שאני סוחב איתי, הקשר שיש לי עם השחקנים האלה שיכולים להרים לי טלפון ולהגיד לי בוא נצא לשתות משהו".

העיר הכי כיפית לחיות בה?
"מוסקבה, היא כל כך מסודרת. עדיין לא הכרתי כל כך את תל אביב, לא יצא לי להסתובב מספיק".

מי תזכה ביורוליג?
"אני לא האיש הנכון לשאול. הייתי שמח ששתי קבוצות יווניות יהיו בגמר. פנרבחצ'ה עושה עבודה טובה והיא אחת הקבוצות שיש להן מאמן גדול וסגל מצוין, אבל אני לא יודע מי תהיה הרביעית".

אליפות או יורוליג?
"אם אני חייב לבחור - יורוליג, כי המועדון הזה יזכה באליפויות אם הוא יהיה ביורוליג".

“רוצים להעלות את הפועל למעלה“ (אלן שיבר)

קבוצה		מש’	נצ’	הפסד
1	הפועל תל אביב	20	17	3
2	הפועל ירושלים	19	15	4
3	מכבי תל אביב	18	15	3
4	בני הרצליה	19	11	8
5	מכבי עירוני רמת גן	19	11	8
6	הפועל חולון	19	11	8
7	עירוני נס ציונה	19	9	10
8	הפועל באר שבע/דימונה	19	9	10
9	הפועל גליל עליון	19	7	12
10	הפועל גלבוע/גליל	19	7	12
11	קריית אתא	19	6	13
12	הפועל עפולה	18	6	12
13	אליצור נתניה	18	6	12
14	הפועל חיפה	19	2	17

דימיטריס איטודיס: "מעדיף מקום ביורוליג על אליפות בישראל"