נבחרת ישראל ירדה הערב (חמישי) למאזן של 2:0 באליפות אירופה אחרי הפסד לנבחרת צרפת, הנחשבת לחזקה ביותר בבית ב' 85:68. אמנם צרפת איכותית וחזקה בהרבה אבל ההפסד הזה בהחלט יכול להרגיז. הנבחרת של אריק שיבק כבר חזרה מפיגור של 14 נק' עד שעלתה ליתרון של נקודה במהלך הרבע השני, ואז שוב נעלמה.
לפני המשחק הזהיר וינסנט קולה, מאמן צרפת, את שחקניו. הוא סיפר להם כי חזה בישראל מנצחת את רוסיה וכי יש לשיבק שחקנים לוחמים עם הרבה אופי. הוא סיפר להם על ישראל שזילזלו בה ואז הגיעה ליורובאסקט וניצחה פעם את ספרד ופעם את סרביה. הוא דרש מהם להתייחס למשחק הנוכחי כאילו מדובר במשחק בשלבים הגבוהים יותר. חניכיו הפנימו את המסר. למרות שלרגעים רבים היה נראה כאילו צרפת משחקת בהילוך שני, בכל פעם שהיא היתה צריכה נקודות הכדורים הגיעו לשחקנים הנכונים כשטוני פארקר היה מקבל ההחלטות, ובהרבה מקרים המוציא לפועל. לישראל לא היתה תשובה.
סוללת הגארדים שלנו שוב לא תיפקדה: אפיק נסים לא נכנס טוב למשחק, יותם הלפרין הציג משחק שני רע וגל מקל ממשיך לאבד ביטחון. הגבוהים לא הצליחו לקלוע מול נואה, דיאו וסראפין ומה שנשאר אלו הנקודות של ליאור אליהו ודייויד בלו במהלכי אחד על אחד כפויים. מול לטביה זה אולי יספיק, נגד נבחרת כה עמוקה ומוכשרת ומלאה באתלטיות כצרפת, זה טוב לכמה דקות בלבד.
אריק שיבק, המאמן הלאומי, הפתיע כשפתח הפעם עם יוגב אוחיון בחמישייה במקום אפיק נסים אותו העלה בהפסד לגרמניה, וגם זה לא עזר. שיבק ניסה לשנות הגנות, הימר על הרכבים שונים וניסה להפתיע את קולה, אבל גם הפעם היריבה היתה ליגה אחרת: בריחה צרפתית בפתיחת המשחק הספיקה לה ליתרון דו ספרתי, וריצה נוספת בתחילת הרבע השלישי, שם נתקעה ישראל במשך 5 דקות ללא נקודה, סגרה עניין. הרגעים היחידים בהם ישראל היתה בתמונה הגיעו כאשר טוני פארקר ירד לספסל, וזה אומר הכל על היכולת של נבחרת ישראל מודל 2011.
מחר חייבת ישראל להיראות טוב יותר, במשחק חשוב מול סרביה – יריבה נוספת שמגיעה כפייבוריטית ברורה למשחק מולנו ונבחרת המועמדת למדליה שעדיין לא נוצחה. ב-2007 זה נגמר בניצחון ישראלי סנסציוני 83:87. כדי להשאיר סיכוי ריאלי לעלות לשלב הבא שיבק ושחקניו חייבים לשכוח משני משחקי הפתיחה ולנסות ולשחזר את התוצאה ההיא ממנורקה.
קלעו לישראל: אליהו 15 נק', הלפרין 15 נק', בלו 14, מקל 9, כדיר 4, פניני, גרין ובורשטיין 3 כ"א, נסים 2.
קלעו לצרפת: פארקר 21 ו-8 אס', באטום 15, גלאבל 13, נואה 9 ו-9 ריב', טראורה 8, דיאו 6 ו-8 ריב', סראפין 5 ו-8 ריב', טצ'ימבוד 2.
מהלך המשחק
שיבק פתח עם גרין, פניני, הלפרין, בלו ויוגב אוחיון בעוד שצרפת פתחה עם טוני פארקר, ניקולה באטום, בוריס דיאו, מיקל גלאבל וג'ואקים נואה. שתי הנבחרות פתחו רע ולא קלעו אפילו נקודה בשתי הדקות הראשונות. למרות שלשות של בלו ופניני, ניקולה באטום התעורר, ועם מהלך שלוש נק' ושני דאנקים נהדרים נתן לטריקולור יתרון 06:14. שיבק ביצע מספר חילופים, אבל אז התעורר טוני פארקר, שהעלה ל-10:19 וקינח בשלשה לפני סיום הרבע הראשון שהסתיים ב-14:24 לכחולים.
גם כניסתו של אפיק נסים בפתיחת הרבע השני לא עזרה, וצרפת נהנתה משלשה של ננדו די קולו כדי לברוח ל-14:28. אליהו קלע 4 נק' רצופות, אולם החולשה של הלפרין נמשכה עם החטאת ליי-אפ מביכה בהתקפה מתפרצת. נסים השלים ריצת 0:8 בסל גדול מהפינה שקבע 22:28, וקולה נאלץ להזעיק פסק זמן.
הריצה הישראלית נמשכה, כשהנבחרת השלימה ריצת 0:13 בסל ענק של אליהו ופיגרה רק 28:29. בוריס דיאו החזיר מרווח נשימה לצרפתים בסל נאה משלו. בלו החליף את אליהו ונתן מימד קליעה נוסף לנבחרת: סל גדול שלו העלה את הנבחרת שלנו ליתרון ראשון במשחק ובאליפות כולה, 34:35. פארקר הגיב בשלשה ונואה במהלך שלוש נק' החזיר את שיבק למציאות, 35:42 לצרפתים במחצית.
פניני ואליהו ספגו עבירה שלישית כבר בפתיחת הרבע השלישי, וצרפת ניצלה את הרפיון של הנבחרת כדי לעלות ל-11, 35:46. צרפת השלימה ריצת 0:10 ויתרון 17, עד הסל הראשון של ישראל שהגיע מידי הלפרין 5 דקות בתוך הרבע השלישי, 37:52. המשחק היה נראה כגארבג'-טיים אחד גדול עד לסיום, כשבאטום העלה את הצרפתים ליתרון ראשון של 20 נק' במהלך הרבע הרביעי, 53:73. עד לסיום הצליח הלפרין לשפר במעט את הסטטיסטיקה האישית, אך יתרונה של צרפת כלל לא עמד בסכנה.