כך נוצר סולמון הבא: מבט לבית הגידול של מכבי פ"ת

מקצה לקצה. מאי 2019 - מכבי פ"ת יורדת לליגה הלאומית, דצמבר 2020 - מכבי פ"ת קבוצת צמרת בליגת העל. "מחלקת הנוער שלנו הטובה בארץ, זכינו באליפות והילדים האלה ישלתבו בבוגרים", הצהיר אבי לוזון בראיון הירידה. כיום, כמחצית מהסגל של גיא לוזון מתבסס על שחקני הבית. היהלום והדגל של המחלקה, מנור סולומון, כבר מוכר בכל אירופה אחרי שהכה פעמיים בריאל מדריד בליגת האלופות, כשגם מנצ'סטר סיטי ואטאלנטה ספגו מהקשר ששוויו מוערך בעשרות מיליונים. אז מה סוד הקסם?

"החזון של מכבי פ"ת ברור", מספר המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, ליאור רדלר, בזמן שהוא לוחץ את ידיהם של שחקנים בני 10 ושואל לשלומם, "להיות פס ייצור של שחקנים ולדאוג שאותם ילדים ייצאו מכאן אנשים עם ערכים לחיים האמיתיים".

רדלר אמנם בן 58, אבל התשוקה שלו למשחק מתאימה יותר לילד שראה כדור לראשונה בחייו. בזמן שהוא דיבר עם כל כך הרבה להט והדגיש כמה חשובה לו הצניעות, מבעד לדלת הפתוחה של אופיר לוזון (מנהל המחלקה והסקאוט) אפשר להבחין בקיר החלומות של המלאבסים. תמונות של גל אלברמן, עומר גולן, טל בן חיים, עומר דמארי, מנור סולומון ועוד קישטו את הקיר. כל הפנינים של מכבי פ"ת תחת הכיתוב: "כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו". "לא סתם הדלת הזו פתוחה תמיד", שיתף לוזון, "אנחנו משפחה גדולה ויש פה בית אמיתי". (נ.ב. הטעם של מאפה התרד והזעתר הכניס לגמרי לאווירה הביתית).

45 אנשי צוות מסביב לשעון: "פיתוח שחקנים זה השיגעון שלנו"
לצד הקבוצות שמתאמנות על הדשא, אנליסט אישי וילד בן 15 צפו בקטע וידאו של 5 דקות וניתחו: כמה נגיעות הוא נגע בכדור, כמה זמן הכדור היה אצלו ברגל, התגובות ההתנהגותיות שלו אחרי איבוד, איך הוא משפיע על המשחק עם ובלי כדור.

צוות האימון של מכבי פ"ת כולל 45 אנשים שעובדים יום יום מסביב לשעון: "גם ב-00:00 בלילה הם מקבלים ממני, סרטונים, דרישות ודו"חות", המשיך האיש שמפקח על הכל - רדלר, שסוגר קרוב ל-30 שנה במועדון, "זה התפקיד המרתק ביותר שיש בכדורגל ואנשים לא מבינים את זה. פיתוח השחקנים זה השיגעון שלנו", הוא אומר ואוחז בידי, "זו האהבה שלי. אני מכיר כל שחקן במחלקה ושום דבר מזה לא היה מצליח ללא צוות המאמנים המדהים שנמצא כאן".

פיזוטרפיסטים, אנליסטים, מאמנים, מאמני כושר, פסיכולוגים ותזונאים, השחקנים מקבלים את התנאים המקסימליים כדי להצליח. בכל אימון יש ארבעה אנשי צוות במגרש. מצלמות מרשתות את המתחם וכל שחקן שעולה על הדשא מלביש על נעליו צ'יפ (מערכת פליימייקר) שמודד כל צעד שלו. מיד אחרי האימון הנתונים עוברים למערכת הממוחשבת של האנליסטים והמאמנים. המשמעות: ניתוח מיטבי של יכולות השחקן ובדיקת גרף התקדמות בזמן אמת.

"התפקיד שלי הוא לפזר ידע. מנהל מקצועי חייב להיות יזם, אסור להישאב לשגרה השבועית", אמר רדלר, "אני יודע מה קורה באירופה על סמך קורסים והשתלמויות שעשיתי באופ"א ואני משלב את המודל הזה במחלקה. המטרה היא לפתח את המאמנים כמו בכל ארגון מצליח בעולם. במה אנחנו שונים מהייטק?". בנוסף לפן המקצועי, נעשות פעילויות בבתי אבות, בתי חולים ושיתופי פעולה למען נזקקים כדי לחזק את חינוך הילדים, "המפתח הוא בהון האנושי", סיכם המנהל המקצועי.

העתיד כבר כאן - הכירו את קואוצ'יף
אירופה בפ"ת. "המטרה היא להפוך את תהליך חיי היומיום של מחלקות הנוער לתצורה דיגיטלית, ריכוז כל הנתונים למקום אחד", מספר דורון היינה, שהקים את מערכת קואוצ'יף הייחודית יחד עם שותפו אלכס ז'יבוטובסקי, "הכל נמצא בתוכנה, הנתונים מהתזונאי, דרך האנליסט, המאמן, מאמן הכושר והפסיכולוג. המטרה היא לעזור למועדון לקבל החלטות נכונות יותר על סמך נתונים כלפי הנכסים שלו - השחקנים".

רדלר הוביל אותנו לחדר פנימי במתחם וחשף את "המוח" מאחורי העבודה. "אנחנו יורדים לרמות הכי קטנות והמערכת מרכזת הכל לשם. המערכת מאפשרת לנו לנתח מגמות של השחקן מכל בחינה אפשרית ולדעת איפה צריך לשפר, איפה הוא עומד לעומת השבוע שעבר והחודש שעבר. שחקנים עושים בדיקות שתן כדי לבדוק אם שתו מספיק נוזלים וגם זה נמצא בפנים. הם מדווחים על שעות השינה שלהם, המצב הגופני לפני ואחרי אימון, כל שחקן יודע שבוע מראש מה התוכן שמצפה לו באימונים. הם חשופים לתוכן באפליקציה וכל התהליך נעשה מקצועי יותר".

"יש 600 תרגילי אימון ומערכי אימון בתוך המערכת. הכל מסודר לפי גרפים וככל שהגיל מתקדם יותר כך העבודה נעשית יותר ספציפית לפי תפקיד. מתקיימים אימוני העשרה על סמך הנתונים הללו וקל לנו יותר לבחון את מבנה האישיות של השחקן. עם זאת, אסור להסתמך רק על טכנולוגיה", הבהיר רדלר, "יש עין של מאמן ודברים שבאים מהבטן שלו. צריך לייצר איזון, המאמן סופג נתונים ומחליט כיצד לפעול על פיהם בשטח".

אחד ממייסדי המערכת סיפר כי נוצרו בעבר קשרים גם עם מספר מועדונים בליגת העל שלא הבשילו לחתימה. אגב, גם מכבי ת"א משתמשת במערכת הולנדית לריכוז נתונים ויחד עם המלאבסים הן הקבוצות היחידות בארץ שעושות זאת. 

"שחקן בן 12 מקבל יחס של שחקן נוער"
"בסיס הפירמידה", הוא מושג שחזר שוב ושוב על ידי רדלר ומנהל החטיבה הצעירה (מתחת לגיל 12), יונתן שמל. "יצאנו לטורניר בברצלונה ומאותו רגע שינינו את שיטת העבודה בגילאים הצעירים", סיפר שמל, "הגיל הזה הוא החשוב ביותר ולכן העבודה היא יותר פרטנית. קבוצה של 18 ילדים מתחלקת לשלוש תחנות ועל כל שישה שחקנים יש מאמן באופן קבוע. אנחנו שמים דגש על התמצאות במרחב, אתלטיקה וטכניקה. עבודה בשטחים קטנים, הרבה אחד על אחד. ההיבט הטקטי פחות רלוונטי בגילאים האלה".

"שחקנים אוהבים להיות פה וההצלחה שלנו היא הייצור העצמי", הוא המשיך, "אנחנו לא מכבי ת"א או מכבי חיפה, שמכניסות כספים ממנויים ומקהל גדול. אנחנו חיים מהילדים שמתפתחים פה מגיל 8-19 ויוצאים לחו"ל, דוגמת סולומון. שחקן בחטיבה הצעירה מקבל יחס של שחקן נוער, העבודה הרבה יותר אישית, גם המאמן הכי טוב בעולם לא יכול לגעת ב-20 שחקנים שצריכים ללמוד כדורגל מאפס".

"עד גיל 16 המאמנים משחקים בשיטה אחת ובשלב מאוחר יותר אני נותן להם יותר מרחב מחייה", הבהיר המנהל המקצועי, רדלר, "המאמנים מתחלפים בכדורגל הישראלי במהירות ושחקן זקוק לגמישות טקטית ומחשבתית. מעבר לכך, העניין החינוכי משמעותי מאוד כאן. יש 350 ילדים במחלקת נוער ועוד 500 בבית הספר לכדורגל. לא כולם יהיו שחקנים ועוברים פה בין הידיים ילדים שלומדים דרך המגרש לפתח משמעת, ביטחון עצמי, לדעת להתמודד עם תסכולים וסיטואציות חברתיות. ילד שעובר פה מסלול מגיל 8-19 מקבל כלים ויוצא אדם טוב יותר לאזרחות. הכל כמובן מגיע מלמעלה, מאנשי ההנהלה שחרטו על דגלם חינוך ילדים ופיתוח שחקנים".