"מה יהיה?". זאת השאלה שרבים מאוהדי הכדורגל בישראל שואלים לגבי עתיד איכות השחקנים, הנבחרת, הליגה וכל מה שקשור ליום שאחרי מחר. מיד אחרי שדנים במחשבה הזו, הם מתחילים להתחבט "מי יהיה" האיש שיוביל. אפשר לדון בזה מכל מיני זוויות. בדרך כלל ינסו לחפש את הפתרון באירופה. יגיעו ליוסי בניון, אליניב ברדה, דודו אוואט ואז יבינו שזה ההווה. שעוד מעט השיא יהיה מאחוריהם. מיד יחשבו על אריות ליגת העל, יחזיקו אצבעות לגילי ורמוט, מאור בוזגלו, איתי שכטר, ליאור רפאלוב וערן זהבי, שאמורים לקחת את המושכות. רגע, יש עוד מישהו. הוא לא נמצא במועדון גדול, אבל העונה הוא הצליח לגרום לנו לומר בביטחון: טל בן חיים, חלוץ מכבי פתח תקוה בן ה-22 עשוי להיות האיש שישתלב ברשימה המכובדת הזאת בעתיד הלא רחוק.
טוב, השם לא ממש מקורי וכשרובנו היינו רואים תקצירים ממשחקי ליגת העל בשלוש השנים האחרונות, היינו מתבלבלים לרגע וחושבים שהבלם חזר לאורווה. בפתח תקוה חיכו לפריצה שלו. דיברו על המהירות המסחררת, האחד על אחד ואפילו אלון מזרחי הגיע בשביל לעזור לרגל שלו להתאפס. בסוף זה עבד. עשרה שערים בליגת העל, עוד שלושה בגביע הטוטו והדיבורים במשך עונה שלמה על אחת מההתקפות המסוכנות בליגה שכללה אותו בצוותא עם עומר דמארי.
"כולם ידעו מה היכולות שלו", אמר עליו מאמנו בשתי העונות האחרונות, פרדי דוד, שהסביר איך השנה הזאת תיזכר כעונת הפריצה שלו: "הוא היה צריך להגיע ללב ולראש שלו בשביל להוציא את הדברים שהביא למגרש ואני שמח שבעבודת צוות משותפת הוא הגיע לרמת ביצוע גבוהה מאוד".
בן חיים הצדיק את האמון שניתן לו במכבי פתח תקוה. החלוץ שעלה לבוגרים בעונת 2007/8 עשוי למצוא את עצמו מבוקש על ידי מועדוני הצמרת בארץ, אבל האמת היא שרגע השיא שלו השנה הגיע דווקא במדי הנבחרת. שער בכורה שקבע 0:1 על גיאורגיה סידר ללואיס פרננדז וטל בנין הרבה נחת ממנו. מי שחושב שמדובר במשהו מינורי, יריבת ישראל הגיעה להתמודדות עם עשרה משחקים רצופים ללא הפסד. קמרון, יוון וקרואטיה לא הצליחו לעצור אותה. הילד מאם המושבות דווקא כן.
"יש לו עוד הרבה מה לתת", הוסיף דוד, "אם הוא ימשיך באותו הקצב, מבחינתו השמיים הם הגבול. הוא ברמות הגבוהות ביותר בכדורגל האירופאי. מאנגליה ועד ספרד. יש לו אחד על אחד פנטסטי, הוא יכול לעבור מתי שהוא רוצה ובכל מקום במגרש". אורי אוזן שמשתף איתו פעולה על המגרש פרגן גם הוא: "יש לו נתונים שלא נולדים איתם כל יום. השנה הוא עשה קפיצה מאוד גדולה ואם ימשיך כך הוא לא יישאר בארץ. היכולת האישית שלו מדהימה ואי אפשר ללמד אותה בשום מקום".
מדברים על האומץ שלו והנתונים מראים זאת היטב. ב-2007/8 הוא נשלף מהנוער של המועדון אחרי שכבש 19 שערי ליגה. החלוץ לקח את הצ'אנס בשתי הידיים וגול הבכורה שלו בבוגרים היה מול הפועל ת"א בסיום אותה עונה. למרות הכל, נדרשו שנתיים של בנייה והתמדה בשביל להפוך אותו לגורם שהגנות היריבה צריכות לקחת בחשבון. ב-2008/9 הוא מצא את הרשת ארבע פעמים בלבד. שנה לאחר מכן הוא התחיל להראות ניצוצות עם תשעה כיבושים, אך בעונה האחרונה הוא גם הפך לפקטור שאסור להתעלם ממנו.
למרות המחמאות, אוזן טוען שהאתגר הגדול באמת עוד לפניו: "העונה הבאה תהיה מבחן עבורו. הוא כבר שחקן בנבחרת וכולם מכירים אותו, כך שיצטרך לשמור על החדות שלו. גם הגיל יעשה את שלו מבחינה חיובית, אבל חשוב שיישאר צנוע וימשיך להתקדם".
בשורה התחתונה, טל בן חיים הוא בשורה מעודדת לכדורגל הישראלי והוכחה מובהקת שהכישרונות בליגת העל לא מתחלקים בין מכבי חיפה לשתי התל אביביות. כמו שנאמר, בשנה הבאה יפקחו עליו שמונים עיניים. אם החלוץ יידע להתמודד עם אור הזרקורים, הזר לו באופן יחסי, ועל הדרך להתחמק מהגנת היריבה שתיקח אותו ברצינות יתרה, יכול מאוד להיות שבעוד שנתיים או שלוש נבנה גם עליו בתור האיש הכי חד בהתקפת הנבחרת. השאלה היא איפה הוא ישחק עד אז. מכבי פתח תקוה היא רק נקודת הפתיחה. העתיד? כנראה שמעבר לים.