היסטוריה ישראלית תירשם בליגת לוטו קיץ בסוף החודש. אותה ליגה שבעונה שעברה חזרה מכפור ארוך, ולפני עשור ושניים הייתה עבור חובבי הכדורסל בארץ כמו שלגון קפוא ביום שרבי. כשעלה הרעיון להקימה מחדש דובר רבות על השחקן הישראלי הצעיר, זה שיכול דרך חלון הראווה לקבל את הבמה הטובה ביותר, מול מצלמות הטלוויזיה ואנשי הכדורסל הבכירים בארץ. על כך שמדובר בליגה שנותנת הזדמנויות. וכשצ'אנס של פעם בחיים פוגש היסטוריה זו חייבת להיות נוסחה מנצחת.
כאשר סמואל פלייטמן בן ה-18 יעלה לפרקט וילבש את גופיית המשחק של קבוצת 777, אותה יאמן עדי אזולאי, הוא ייכנס לספר השיאים הכחול-לבן וגם זה העולמי. הגארד הזריז, כוכב בני הרצליה שסיימה במקום החמישי בליגה הלאומית לנוער, מתנשא לגובה של 1.60 מטרים בלבד. השחקן הנמוך בתולדות הכדורסל המקצועני הוא טיירון "מגסי" בוגס (1.60 מ'), שחקן NBA שידע שנים נהדרות בליגה הטובה בעולם, מרביתן בשארלוט. גם שחקנים נמוכים אחרים הצליחו בארה"ב, ארל בויקינס שחזר אשתקד לליגה אחרי שהות בת שנה באיטליה, הוא דוגמה מוצלחת על פני 165 סנטימטרים. אבל להיות נמוך זו לא רק בעיה מקצועית, אלא לעתים מלחמה בדעות קדומות, בעיקר מצד מאמנים שנתפשים לראיה לא נכונה. "גובה לא תמיד קובע", אומר פלייטמן. "אני מרגיש סיפוק גדול מכך שכל העבודה הקשה שהשקעתי בשנים האחרונות משתלמת סוף סוף. ההרגשה שאני השחקן היחיד בארץ מתחת ל-1.70 מ' שמשחק כדורסל היא טובה מאוד. יש המון צעירים שפורשים בגלל הגובה, ואני רוצה לקבע את המשפט שגובה לא תמיד קובע, היכולת כן".
פלייטמן שיחק בעבר אצל רוני קאן ובשנים האחרונות עורך 3 אימונים אישיים בשבוע עם שחקן העבר לייזי גורדון כדי לעבוד על נקודות חלשות במשחקו, שאולי לא היה לוקה בהן אלמלא המספר הזה, 1.60. מנגד, משחקי תיכון היובל בו שיחק והצטיין הראו כי עובדת היותו נמוך במיוחד על המגרש מאפשרת לו לחטוף כדורים כמעט ככל העולה על רוחו וגישה נוחה יותר בעקיפת שומר בדרך לסל. "אני צריך לשפר דברים כי הגובה שלי הוא חסרון באספקטים מסוימים של המשחק", הוא מודה. "הגנה בפוסט לדוגמה והצורך להתחזק ולהיבנות עוד ועוד. אני מאוד אוהב איך שכריס פול משחק, מה שהוא עושה עם הכדור זה מדהים, הוא פשוט מתעלל ביריבה. מכדרר עד שיש לו ליי-אפ או עד המסירה הקלה. יש לו ראיית משחק מדהימה. אני יודע שמגסי בוגס היה בגובה שלי, ראיתי משחקים שלו ואני מאוד רוצה לשחק כמוהו - על הנקודות החזקות כמהירות, חטיפה וכדרור שקשה לעצור. השאיפה הגדולה שלי היא להגיע ל-NBA, שם היכולת האישית מדברת ואם יש לך אותה אתה תהיה שם. אם בוגס ואחרים בגובה כזה הגיעו לשם, אז למה לא?".
עושה רושם כי הרבה מאוד מעתידו של פלייטמן תלוי גם בפילוסופיה של מאמנים. פיני גרשון, בקדנציה האחרונה כמאמן מכבי תל אביב, חיפש גארד שיסייע לאלופה משני צידי המגרש וביקש מכמה סוכנים למצוא לו גארד זריז בעל יכולות חטיפה מובהקות המתנשא לפחות לגובה 1.90 מ'. עדי אזולאי, שאימן בין היתר את אשקלון, גבעת שמואל וראשון לציון, מאמין בהשקפה אחרת: "עם הכדורסל שהשתנה ולא כמו פעם, חסרון הגובה של שמואל אינו משמעותי כל עוד הוא מחפה על כך באלמנטים אחרים. כל אירופה הולכת לכיוון שחקנים זריזים ונמוכים בקו האחורי, ככה זה בשנים האחרונות. כמאמן אני מאוד אוהב את זה: בעבר היו לי הרבה גארדים נמוכים יחסית שיכולים לייצר מהלכים לאחרים או לעצמם ולעבור מהר את המגרש בדרך לסל אחרי ריבאונד או חטיפה".
ליגת הקיץ היא צומת הדרכים של פלייטמן, מי שמאז שהחל לכדרר את הכתום העגול הוביל קבוצות בהן שיחק. בחודש נובמבר הוא אמור להתגייס לצה"ל, כך שרק חוזה בליגת העל או בליגה הלאומית יאפשר לו את המשך הקריירה, הגשמת החלום והרצון להוכיח כי הגובה לגמרי לא קובע. "לליגת הקיץ הגעתי במקרה", הוא מספר. "סיימתי את הנוער והתחלתי לברר מה זה. לייזי עזר לי, וזה משמח שאחרי שאתה כשחקן צעיר ולא מוכר עובד מאוד קשה הדברים מסתדרים. אני רוצה לראות איך זה לשחק עם בוגרים. אני רוצה לעשות ולהתנסות, ובעיקר ליהנות".
"סמואל הוא ילד צעיר ומאוד מוכשר", מנתח אזולאי. "ראיתי אותו כמה פעמים משחק. הוא מאוד נמוך ומהיר, אבל לוחץ על הכדור בצורה בלתי רגילה. יש לו יכולות חטיפה וחוכמת משחק לא שגרתית, משהו שלא ראינו בארץ, והוא בהחלט גם אטרקציה. זה מישהו מאוד לא שגרתי במה שיש לו ובמה שהוא מביא למגרש. הוא פרוספקט מאוד מעניין ובעל נתונים לא רגילים. ובכלל, ליגת הקיץ באה כדי לתת צ'אנס. לא מעניין שם מי מנצח, אלא כמה צעירים יקבלו במה ואם אחד או שניים מהם יחתמו באיזו קבוצה או יעשו קפיצה למועדון כזה או אחר הם הרוויחו, הכדורסל הישראלי הרוויח והליגה עשתה את שלה".
"אני מאוד רוצה לשחק בליגה הלאומית", מסכם בצניעות פלייטמן, שיידע בסוף אוגוסט האם אכן לפעמים חלומות מתגשמים. "כרטיס השחקן שלי שייך לבני השרון וצריך לסגור את הנושא הזה. השאיפה היא קודם כל כמובן להגיע לליגת העל, אבל קשה לי להאמין ששם יתנו דקות משחק לשחקן שעלה מהנוער ועוד בגובה שלי. רוב המאמנים הולכים על בטוח, ובטוח מבחינתם אלה הזרים. אני פשוט רוצה לשחק, לצבור ניסיון ולהוכיח את עצמי ואת היכולות שלי. ה-NBA זו השאיפה הגדולה, אבל 2-3 עונות בליגה הלאומית יכולות לעזור לי להתקדם".