למרות שכבר הרבה שנים אייאקס לא נחשבת לקבוצת צמרת אירופאית, עדיין המאזן שלה מול ריאל מדריד הוא חיובי. ב-8 המשחקים שנערכו בין שתי הקבוצות במהלך השנים במסגרת גביעי אירופה ההולנדים ניצחו 4 פעמים, בעוד שלספרדים יש רק 3 ניצחונות. ושניים מהם היו בעונה שעברה.
הליגה ההולנדית נחלשה בשנים האחרונות וכך גם קבוצות הייצוג שלה, פיינורד, איינדהובן ואייאקס. ולמרות זאת, אנחנו מדברים על קבוצה שזכתה בגביע האלופות 4 פעמים, שזה יותר מברצלונה או מנצ'סטר יונייטד, למשל. המפגש הראשון בין שתי הקבוצות היה בסיבוב הראשון של גביע האלופות ב-1967. המשחק הראשון באמסטרדם הסתיים ב-1:1, כאשר יוהאן קרויף הצעיר מבקיע את השער לזכות אייאקס, אותה אימן אז רינוס מיכלס האגדי. בגומלין בברנבאו ניצחה ריאל 1:2 רק בהארכה. אייאקס הייתה אז רק בתחילת הדרך להפוך לאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל.
כשהיא פגשה את ריאל 5 שנים וחצי מאוחר יותר, אייאקס כבר הייתה הקבוצה הטובה בעולם. אז, באפריל 1973, נפגשו השתיים בחצי גמר גביע האלופות. אייאקס, עם הטוטאל פוטבול המהפכני, ניצחה 1:2 באמסטרדם ו-0:1 במדריד. קרויף לא כבש, אבל ניהל את המכונה האדומה-לבנה. מיכלס כבר לא היה בקבוצה. הוא עבר לאמן את ברצלונה, וקרויף הצטרף אליו כמה חודשים לאחר מכן. סטפן קובאץ', המאמן הרומני המהולל, המשיך את דרכו של מיכלס, ואייאקס סיימה את אותה עונה עם זכיה שלישית ברציפות בגביע אירופה לאלופות.
מאז עברו כמעט 40 שנה. הכדורגל הפך לספורט שבו הכסף הגדול מדבר, ולכן לאייאקס אין כיום את הכלים להתמודד שווה בשווה עם קבוצה כמו ריאל מדריד, שהכנסותיה בשנה שעברה היו למעלה מ-400 מיליון יורו - יותר מכל קבוצת ספורט אחרת בעולם. לאייאקס יש את המסורת, ויש גם שחקנים כשרוניים, אבל זה כנראה לא מספיק. בעונה שעברה ריאל הביסה אותה 0:4 בשלב הבתים באמסטרדם ארנה ו-0:2 בברנבאו, ותוצאות שכאלה בהחלט יכולות לחזור גם העונה.
ובכל זאת, במועדון מאמסטרדם מנשבות רוחות חדשות. פרנק דה בור, כוכב העבר של אייאקס וברצלונה, הגיע באמצע העונה הקודמת והחליף את מרטין יול המאכזב. הוא שינה את סגנון המשחק של הקבוצה וחזר לשחק בשיטה האייאקסית המסורתית. וזה עבד. הקבוצה זכתה באליפות ראשונה מזה 7 שנים. "חזרנו לשחק על פי הפילוסופיה של אייאקס", הסביר דה בור. "עם שחקני אגף, עם מספר 10 אמיתי. הקיצוניים גרמו למשחק להיות משוחרר לרוחב כל המגרש, וידעו להיכנס בזמן הנכון".הסגנון של דה בור שונה באופן מובהק מזה של מרטין יול והאוהדים כמובן מתחברים אליו. "כשזה מגיע לתנועה על המגרש ולסגנון ההתקפי, אני קרוב יותר לפילוסופיה של יוהן קרויף", ניתח המאמן. "אני אוהב לשחק במערך 3-3-4 ואני יודע שכדי להצליח בשיטה הזו צריך את השחקנים המתאימים. אבל אם אתה רוצה אותם, אתה גם תמצא אותם".
את העונה שעברה סיימה אייאקס של דה בור עם 6 ניצחונות רצופים ובסך הכל רשם המאמן 13 ניצחונות ב-17 משחקיו על הקווים. השניים שבמשחקם ניכר השיפור המשמעותי ביותר מאז מונה דה בור למאמן הם מיראלם סולימאני וכריסטיאן אריקסן. הקיצוני-ימני הסרבי תרם תרומה ענקית לזכיה באליפות, והדני הוא עושה המשחק, מספר 10, זה שקובע את הקצב ואת התנועה. את אריקסן כבר משווים למיכאל לאודרופ, למרות שמבחינת הסגנון הוא מזכיר יותר את אנדרס אינייסטה.
לפרנק דה בור המפגש עם ז'וזה מוריניו יזכיר נשכחות. כשההולנדי הגיע לברצלונה ב-1999 כדי לשחק אצל לואיס ואן חאל, עוזרו של המאמן ההולנדי היה מוריניו הצעיר. דה בור שיחק בברצלונה 4 שנים ובמהלך התקופה הזו פגש את ריאל מדריד 9 פעמים. הוא ניצח פעמיים, הפסיד פעמיים וסיים 5 משחקים בתיקו. מול מדריד, כשלצדו עוזרו דניס ברגקאמפ, ינסה פרנק דה בור להוכיח שלאייאקס החדשה אין במה להתבייש בהשוואה לקבוצות מהעבר. אם לא מבחינת היכולת, אז לפחות מבחינת הסגנון.