שבועיים אחרי שתומר חמד חתם במאיורקה הוא נכנס לחדר הלבשה עם ג'ינס כחול זוהר שהביא מישראל. בזמן שהרכש הטרי זוכה לטיפול פיזיותרפי, החליט הקשר האורוגוואי צ'ורי קסטרו עם יתר חבריו לתלות את הבגדים של החלוץ על המנורה באמצע החדר, כדי לשלוח מסר מחויך שזו הפעם האחרונה שהוא מגיע לאימון עם הג'ינס הזה. כשחמד חזר וראה את בגדיו תלויים, הוא צחק. אולי שחקנים אחרים היו מרגישים מושפלים או נעלבים, אבל לא חמד. לפני שהוא כדורגלן, מדובר בילד טוב שיודע להסתדר בכל מקום ובכל חדר הלבשה.
לתומר חמד יש את כל מה שהקהל אוהב. הוא לא מוותר על אף כדור, לא פוחד להיכנס לתיקול שעשוי לפצוע אותו. מחוץ למגרש בחור נחמד, על המגרש ווינר. והאופי הזה הופך אותו, כבר בעונתו הראשונה, לשחקן לגיטימי בליגה הספרדית. "אני הדוגמא לכך שילד טוב יכול להיות גם כדורגלן טוב", הוא טוען בשיחת טלפון מביתו שבפלמה דה מאיורקה. "כל הקריירה שלי אמרו לי שאני ילד טוב מדי ושבכדורגל מי שרוצה להתקדם צריך מרפקים. מה לעשות? זה מי שאני ואני אצליח רק ככה".
חמד הוא סוג של עוף מוזר בענף הזה. הוא במערכת יחסים כבר שנים ארוכות, לעולם לא תראו אותו מבלה לפני משחק, שותה אלכוהול או עובר עבירת משמעת. מאז שהוא זוכר את עצמו, הכדורגל היה הכל מבחינתו ועל הדרך ויתר קצת על הילדות. "ידעתי שאני רוצה להיות כדורגלן מגיל צעיר, לא עשיתי דברים שילדים עושים", הוא נזכר. "לא היו לי יותר מדי חיי חברה, לטיולים השנתיים לא יצאתי. הייתי נוסע אחרי בית ספר מקרית טבעון בשני אוטובוסים לחיפה וחוזר בלילה הביתה, ואני לא מצטער לרגע על הוויתורים האלה".
במכבי חיפה הוא לא היה מספיק מוערך. מרבית הזמן הוא הושאל לקבוצות אחרות כי בניגוד לתום אלמדון, לדוגמא, הוא לא ראה בספסל של מכבי חיפה קידום, אלא ריחוק מהיעד האמיתי - אירופה. "במשך כל הקריירה שלי הייתה לי כל הזמן מטרה אחת מול העיניים. לא נתתי לדברים מסביב להשפיע ולהזיז אותי מהמטרה. אני לא יכול לראות את הספסל. ישיבה שם לא הייתה תורמת לי לרגע וגם הירידה לאחי נצרת, מכבי הרצליה ולכל קבוצה אחרת תרמה לי. המטרה הייתה לצאת לחו"ל ואם הגעתי לפה, אז כנראה שהדרך שלי הייתה נכונה".
הדרך של חמד התבררה כנכונה, אבל גם רצופה קשיים. מאמנים לא ספרו אותו וההתקדמות שלו נעצרה. לפני ארבע שנים הוא החליט שהוא לא מסתדר לבד, וצריך עזרה. חמד פנה לפסיכולוג הספורט דן ולנסי, שסייע לו מבחינה מנטלית. "הוא השפיע עליי הכי הרבה", מספר החלוץ. "הרבה פעמים מאמן לא ספר אותי ולא מיהר לתת לי לשחק. אני, בניגוד לאחרים שהיו מרימים ידיים, הגעתי הביתה, דפקתי את הראש בקיר, ואחרי שנרגעתי אמרתי לעצמי: 'תומר, אף אחד לא יעצור לך את הקריירה. תעבוד קשה וזה יסתדר. המאמן הזה הוא עניין של זמן וזה חולף. לי יש קריירה ארוכה לפני ולא צריך לתת למאמן של תקופה קצרה לפגוע. אל תדאג תומר, אתה תראה שתגיע רחוק'. אסור לתת לאף אחד לערער את הבטחון, צריך להציב מטרה ולא להסתכל לצדדים".
לא מעט חששות היו לתומר חמד כשהגיע למאיורקה, אבל מהר מאוד הוא השתלב על המגרש וגם בחדר ההלבשה, שם התבקש על ידי חבריו להשמיע שירים של אייל גולן ומשה פרץ. והסימן העיקרי להשתלבות הוא נקודה לבנה במרחק 11 מטרים מהשער. יש לו כבר חמישה כיבושים משם, כל 5 שערי הליגה שלו. "במכבי חיפה בעטתי אולי פעם אחת פנדל בגביע הטוטו. כשבאתי לפה, אמרו לי שיש קצת בעיה של פנדלים כי החמיצו לא מעט בשנה שעברה. אמרו לי: 'אם אתה בועט טוב פנדלים, יש לך סיכוי גדול לבעוט כי הקבוצה מקבלת הרבה בעיטות עונשין מ-11 מטר'. אני שמח שעמדתי בזה עד עכשיו, ומקווה להמשיך".
בשבוע האחרון כבש חמד גם צמד שערי שדה ראשונים במשחק הגביע מול סוסיאדד. "עכשיו חסר לי רק שער בראש", הוא אומר בחצי חיוך, ומודה: "שערי השדה שיחררו אצלי הרבה לחץ ומתח שיש לי בלב, אבל גם פנדלים זה לא קל לבעוט. הקרובים אליי ידעו להעריך את העבודה שלי מעבר לפנדלים, ולהבקיע מהנקודה הלבנה זה לא דבר מובן מאליו. להבקיע פנדל מול ולנסיה בחוץ בדקה ה-90 זה קל? זה לא פחות קשה מכל שער שדה. עכשיו הרצון הוא להבקיע שער בראש. פה הם עדיין לא מכירים את משחק הראש שלי ואני מקווה שייצא לי להראות גם את זה".
הרגע הגדול של חמד בתקשורת המקומית הגיע כשבאחד העיתונים המוכרים בספרד צוירה קריקטורה שלו ושל מסי אחרי שהארגנטיני החמיץ פנדל ברגעי ההכרעה מול סביליה. בקריקטורה כינה חמד את כוכב ברצלונה "חובבן", אבל לא כולם קלטו את הציניות. "הבקעתי עד אז ארבעה פנדלים. אנשים לקחו את זה לא נכון ונעלבו כאילו זה באמת מה שאמרתי ולא משהו מצחיק, כמו שאני ראיתי את זה. תן לי להחמיץ פנדלים ולהיות כמו מסי, אני קונה את זה עכשיו".
נכון, חמד עדיין לא מרגיש שחקן לגיטימי בליגה הספרדית. "הדרך להיות אחד כזה היא ארוכה. פה אתה שבוע יכול לפתוח בהרכב ושבוע אחר כך לא להתלבש", מסביר החלוץ, שכעת יצטרך להתמודד גם מול הרכש החדש מגנק, החלוץ מרווין אוגונג'ימי. "ידעתי שהוא יגיע, אמרו לי את זה בתחילת העונה. אני לא חושש, זה יעזור לקבוצה ויוציא מכולנו עוד יותר. זה טבעי, רק אני ו-ויקטור קסאדסוס כאן וזה נכון להביא עוד חלוץ. אני מסתכל על עצמי ומנסה להוכיח שמגיע לי לשחק לפני אחרים".
עם שבעה שערים בכל המסגרות, חמד מרגיש כבר כמו בבית. דודו אוואט שומר עליו, השפה מתחילה להיקלט, עוד מעט האישה כבר תחבור אליו ובינתיים הוא מלמד את הדרום אמריקנים דבר או שניים. "פאבלו קאסרס כבר מקלל חופשי בעברית", הוא מספר בחיוך, ומפרגן לאוואט: "דודו עזר ועוזר לי מאוד מהרגע הראשון וחיבר אותי לכולם. עכשיו אני כבר יכול להגיד שמבחינה חברתית אני במצב מצוין. ברגע שאתה מתחבר, זה משפיע גם על המגרש. התקשורת שלי עם השחקנים טובה הרבה יותר, וזה מוסיף לחיבור החברתי. בארץ לא מודעים לפופולריות של דודו בספרד. אנשים בישראל לא יודעים, אבל בכל המגרשים אליהם אנחנו מגיעים הוא הראשון שמבקשים ממנו חתימות, גם במדריד ובברצלונה. בכל משחקי הבית הוא הראשון שקוראים בשם שלו".
"יש סטיגמה שבספרד ההגנות לא טובות כי הכדורגל הספרדי נחשב להכי יפה והכי פתוח, אבל בטח שההגנות לא חלשות", מסביר חמד לקראת המשחק הקרוב מול ריאל מדריד. "כמה שאני נחשב פיזי וחזק, קשה לי פה מאוד להיאבק. הבנתי שפפה הוא הכי קשוח והכי מציק, ואני כבר מחכה למשחק. בטוח שאהיה בהלם לפני המשחק, אבל גם באותו רגע אבין לאן הגעתי ואעריך עוד יותר את הדרך ואיפה שאני נמצא. על הרגעים האלה חלמתי, ואני בדרך להגשים את החלום".