זה לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה, והאמת שזה מוציא אותו די קטן. לאורך העונה כבר חשבנו שמשהו השתנה, ראינו קצת יותר בגרות, יותר שיקול דעת ואפילו איזו נכונות לקחת אחריות. חשבנו שהשיגועים של פעם נגמרו ואפשר לדון סוף סוף בכדורסל נטו. אבל לבוא ולהגיד דבר כזה, זה מביך. זה לא מקובל אפילו בשבילו, וזה לא שלא ידענו שהוא בעייתי. בקצב הזה הוא לא יזכה באליפות בחיים. רגע, מה?
רגע לפני הפלייאוף החשוב בחייו, בלי אולי, לברון משחרר את המשפט הבא: "אם לא נזכה באליפות זה לא יהיה כשלון, זו תהיה אכזבה". שנייה רגע, בטח לא הבנו עד הסוף, אתה יכול להרחיב? "אנחנו עובדים קשה יום יום ומקדישים את עצמנו לקבוצה ולעונה, אליפות זו המטרה. אם לא נזכה זו אכזבה, אבל לא כשלון. כשלון זו מילה נורא גדולה". ומה לגבי המילה "מעפן"?
20. ניו ג'רזי נטס – אחרי 35 שנים בניו ג'רזי, הנטס עוזבים לברוקלין. בסיטואציות כאלה, של הייפ בסדר גודל בינוני ומעלה, יש כמה תפקידים קבועים. גם הפעם. בתפקיד הנעלב – מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי, "המסר שלי עבורם הוא: ביי. אני לא בעניין של להתחנן, אם הם לא רוצים להיות פה, ברוך שפטרנו". בתפקיד המדליף – טכנאי מחשבים שהעלה לטוויטר את הלוגו החדש של ברוקלין נטס שעדיין לא הושק. בתפקיד המגזימן-עם-הנשק-הסודי-שעוד-לא-נחשף – מיכאיל פרוחורוב, הבעלים, "נהיה קבוצה מנצחת, חכו לקיץ, אז נחשוף את התכנית, בינתיים זה סודי ביותר". בתפקיד איזה מסכנים – האוהדים.
19. ניו יורק ניקס – אצלם לא משעמם אף פעם. השבוע דווח שהניקס מתכוונים ללכת חזק על פיל ג'קסון לעונה הבאה ולהציע לו 50 מליון דולר ל-4 עונות. מצד שני הניקס מסרבים להתנער כבר מאיזייה תומאס שנצפה השבוע אוכל צהריים עם מייק וודסון ודיווחים טוענים שהוא רוצה תפקיד כלשהו בקבוצה. ובארון דייויס שיודע דבר או שניים על הפתעות בפלייאוף אומר שהניקס, שכבר עשו את זה למיאמי בעונה המקוצרת הקודמת, מזכירים לו את הווריירס של 2007, "יש לנו את אותה אנרגיה, וכמו אז אף אחד לא חושב שננצח".
18. 104 – תרזה סאנצ'ז אוהדת בת 104 של סן אנטוניו הגיעה בפעם הראשונה לראות משחק של הספרס. היא הגיעה למשחק כשהיא נועלת נעלי ספורט עם חתימה של מאנו ג'ינובילי, אותם העניק לה הארגנטינאי ביום הולדתה ה-100. 104 הא? כשהיא נולדה דאנקן היה רוקי.
17. אולימפיאדה – הווארד לא ישחק בלונדון, והשבוע גם ביינום הודיע שהוא בחוץ כי הוא צריך לעבור ניתוח בברך.
16. מוראל לקראת הפלייאוף – הקליפרס חיפשו אקט מאחד לקראת הפלייאוף. לגדל שיער נפל, כי צ'ונסי כבר לא יכול, קרחת לא עבד כי חלק חששו שלא יגדל חזרה, אז הלכו על זקנים. מסתבר שבלייק גריפין יכול להטביע את פרקינס או גאסול, אבל לגדל זקן כמו שצריך, לא בטוח שהוא יכול. הקליפרס, שלא סיימו עונה במאזן חיובי במשחקי חוץ מאז הקמתם ב-1970, גם לא העונה, צריכים את כל העזרה שהם יכולים לקבל.
15. כרמלו אנתוני וסטיב פרנסיס – פרנסיס הקים לייבל בשם "מזראטי מיוזיק" ומיד החתים את עצמו. השיר הזה שלו, שנראה כמו פארודיה על תרבות ההיפ הופ אבל הוא לא, מביך אפילו יותר מאיך שהוא נראה בסוף קריירת הכדורסל. בלי קשר, כרמלו קיבל קאבר קורע לשיר של ליונל ריצ'י.
14. הפאדיחות של העונה – באופן בלתי צפוי ג'אוול מקגי בכל זאת השאיר כמה מקומות לשחקנים אחרים.
13. מאפיה - "מנסים לפגוע בו בכוונה, זה יחזור אליהם. אני לא יכול פשוט לתת להם אגרוף באף, אבל עבירות קורות גם לשחקנים בצד השני, ואם אלו במקרה עבירות קשות אז אלו עבירות קשות. אנחנו נשמור על האנשים שלנו, לא משנה מי זה". דון דיאנדרה ג'ורדן שומר על המשפחה ובלייק גריפין.
12. מכירת גופיות – לפי הנתונים מכירת הגופיות הרשמיים של הנ.ב.א, במקום הראשון נמצא דריק רוז. ג'רמי לין הצליח ב-3 חודשים למכור מספיק כדי להגיע למקום השני ורק אחר כך קובי, לברון וכרמלו.
11. פלופינג – אחד התופעות המעצבנות של העונה. העיסוק בנושא גבר גם בגלל פרויקט HoopIdea של הנרי אבוט מ-espn שגרם למעקב קרוב אחרי פלופרים סידרתיים ויצירת פינה שנקראת Flop of the night. גם ג'ף ואן גנדי, שונא פלופים ידוע, יצא על זה בשידור לאחרונה. אחד האחרונים והמביכים הוא של רג'י אוונס נגד ניו אורלינס. אגב, לפי סקר שנערך על ידי ספורטס אילוסטרייטד נבחר אוונס לשחקן המלוכלך בליגה, לפני קווין גארנט ומטה וורלד פיס.
10. מלך הסלים – אם קובי היה משותף במשחק האחרון מול הקינגס הוא כנראה היה לוקח את זה, אבל הוא לא, ולכן דוראנט שקולע בממוצע 27.97 על פני קובי עם 27.86 הוא מלך הסלים בפעם השלישית ברציפות. זו הפעם הראשונה שזה קורה מאז שג'ורדן עשה זאת ב-1995-1998.
9. פצועים – לא יתחילו את הפלייאוף: דווייט הווארד (גמר את העונה) וגלן דייויס (קרסול) בספק, ג'רמי לין (כנראה יחזור לסיבוב השני, אם וכאשר), פאצ'וליה והורפורד מההוקס יעדרו מהשלב הראשון נגד בוסטון, ווילסון צ'נדלר ורודי פרננדז גמרו את העונה, פייטרוס מהסלטיקס בחוץ וגם ריי אלן בספק, ראג'ה בל (ברך) מהג'אז, רוני טוריאף (מתיחה בשריר הירך) בספק, מטה וורלד פיס (מוח) בחוץ לעוד 6 משחקים.
8. קוביזם – בניגוד לבחור בפתיח, קובי "מצפה לזכות בתואר, בלי ספק, אם נשמור על הכדור ועל הקצב. אני אוהב את הסיכויים שלנו", יש לו גם חדש בחזית מייק בראון "היו עליות וירידות אבל כרגע הקשר שלנו טוב מאי פעם" וגם בלייק גריפין מקבל עצה בנושא העבירות הקשות שמבוצעות עליו "הייתי מכניס מכות למישהו". רגע, מה? בשבוע שוורלד פיס שובר למישהו את הראש? "אני מוכן לקבל השעיה אבל אף אחד לא יסכן לי את הבריאות. בשלב מסוים אתה חייב להגן על עצמך". זה קוביזם.
7. סטיב נאש – לא נקלט שהאיש הזה בן 39. נאש עבר השבוע את אוסקר רוברטסון ועלה למקום החמישי בכל הזמנים באסיסטים (9,916) בקצב הזה הוא יעבור את מג'יק ומארק ג'קסון, שמדורגים לפניו, איפשהו בינואר הבא. בסופו של דבר לא הצליח להביא את פיניקס לפלייאוף, לשמחת מיאמי וניו יורק שוודאי מעדיפות שישחק כמה שפחות לפני העונה הבאה.
6. לארי בראון נגד אלוהים – המאמן הוותיק יצא נגד הבוס שלו לשעבר בבובקאטס ואמר "הפיטורים עשו אותי חולה, יש סביבו אנשים שלא מאתגרים אותו, שאין להם מושג. הרגשתי שיש מרגלים שבודקים מה אני עושה כל הזמן ומדווחים לו". ג'ורדן כמובן הכחיש, "האנשים סביבי בהחלט אומרים לי לא, בראון נעלב כשהחלטנו לשנות כיוון, יש לי תוכנית ואני דבק בה".
5. שארלוט בובקאטס – ככל הנראה הקבוצה הגרועה בהיסטוריה. הבובקאטס הפסידו העונה 21 משחקים ב-20 הפרש לפחות, 9 משחקים ב-30 הפרש לפחות וסיימו את העונה ב-7-59, (10.6%) הגרוע יותר מה-9-73 (11%) של הסיקסרס מ-1973. ההפסד האחרון לניו יורק סגר רצף של 23 הפסדים. 23, נשמע מוכר, מייק. כמה מבאס לשחק בשארלוט? אפילו קצת טראש טוק אי אפשר לעשות. במשחק נגד ממפיס השבוע ניסה ביסמאק ביומבו הרוקי להרים קצת ראש ואמר לרודי גיי "זה הבית שלי!", גיי לא הסתבך ובצדק, "יש לכם 7 נצחונות, זה הבית של כולם".
4. אמ וי פי – קובי בחוץ, פול כנראה לא, קווין לאב עוד יגיע לזה. שני המועמדים הרציניים הם דוראנט (28 נק', 8 ריב', 3.5 אס') ולברון (27 נק', 8 ריב', 6 אס'). נדמה שאין בחירה לא נכונה, חוץ מהבחירה של דוראנט, "מגיע לו (ללברון), הוא משחק כדורסל פנומנלי, אני רק מנסה להשתפר בכל משחק ולעזור לקבוצה שלי ככל שניתן. אני שמח רק להיות מוזכר בהקשר הזה". יש דבר כזה צניעות יתר?
3. אמ וי פחחח – היו כמה מועמדים כמו אמרה, כרמלו (למרות החודש האחרון), ג'ון וול או ריימונד פלטון, אבל הם לפחות סיימו את העונה בסגל של איזושהי קבוצה. למאר אודום הפך בתוך כמה חודשים מהשחקן השישי של העונה למובטל ולפרסונה כל כך לא רצויה, שבדאלאס העדיפו פשוט לשחרר אותו על פני לתת לו לשבת על הספסל. 6.6 נק', 4.2 ריב', 1.7 אס' היו לו במדי המאבס, כולם שיאי קריירה שליליים.
2. וורלד פיס – אלימות יש גם בנ.ב.א, הנה לדוגמה לארי סנדרס מהבאקס מנסה לייצר קטטה עם כל הפייסרס ומורחק. וורלד פיס קיבל השעיה ל-7 משחקים על המרפק הברוטאלי לראש של ג'יימס הארדן. לאחר מכן טען שזה קרה בטעות, שהעונש והתקשורת עושים לו עוול ושזה היה בלהט המשחק והרגשות. הפרשנים בארה"ב לא מוותרים לו בקלות וטוענים שככה הוא רק מחמיר את המצב. אך אם אכן נגרם לו עוול זה כנראה על ידי סרטון האנימציה הטייוואני ההזוי הזה.
1. סאן אנטוניו ספרס – מקום ראשון במערב, עם עונה התקפית יוצאת דופן מבחינתם, 103.6 נק' למשחק, מקום שני בליגה (קליפרס, 103.7). הם קרעו השבוע את הבלייזרס 89:124 (אף שחקן לא קלע יותר מ-18. לספרס, כן?) אחרי שכתשו את הקאבס בתחילת החודש 90:125. ב-5 העונות האחרונות הם ניצחו ב-35 רק פעם אחת. טים דאנקן, בגיל 36, אחרי 5 עונות של צניחה, הציג שיפור בממוצעים והם סיימו את העונה עם 3:23. הרצף הנוכחי עומד על 9, בכולם קלעו לפחות 105 ובאפריל היו להם 6 משחקים עם לפחות 120 נק'. פופוביץ' מועמד מוביל למאמן העונה, גם בגלל שהוא מצליח להוציא את המקסימום משחקנים כמו דניאל גרין וגארי ניל (מרוויחים יחד כ-1.5 מיליון ונותנים, גם כן יחד, קרוב ל-20 נק' למשחק).