מאז שמכבי תל אביב השלימה את הקאמבק שלה בטופ 16, ממאזן 5:2 למאזן 6:8 ועלייה לשלב ההצלבה, כל מי שקשור למועדון דיבר על הרוח והמסורת של הצהובים כגורם מרכזי במהפך המדהים. ובכן, קשה לטעון נגד זה בצורה גורפת. אבל אם במכבי בונים לא מעט על רוחות העבר שיעזרו במאבקי ההווה, הרי שעכשיו, רגע לפני המשחק השני בסדרת ההצלבה נגד ריאל מדריד, הסתמכות על המסורת יכולה להיות קצת מבלבלת.
מכבי, כידוע, הובסה שלשום במשחק הראשון של הסדרה וכרגע נמצאת בפיגור 1:0. זה מצב שהקבוצה הזו מצאה את עצמה בו כבר שמונה פעמים מאז החלה לשחק בסדרות באירופה. הפעם הראשונה התרחשה בשמינית הגמר של עונת 96/7, עם הפסד בטורקיה, מול אפס פילזן של פטר נאומוסקי. הפעם השמינית קרתה בעונה שעברה, בדיוק באותו שלב בו מכבי נמצאת עכשיו - המשחק הראשון של סדרת רבע הגמר. גם אז זה נגמר בתבוסה, אגב.
והנה מה שמבלבל פה: מצד אחד, המאזן של מכבי במשחק השני במקרים האלה הוא מעולה - 1:7. רק פעם אחת היא נפלה לפיגור 2:0 (שגם גמר את הסדרה). והיא עשתה את זה בלי קשר למיקום המשחק (המאזן מתחלק ל-1:4 במשחקי בית ו-0:3 בחוץ). מצד שני, רק ב-2 מתוך 8 המקרים בהם מכבי נקלעה לפיגור 1:0 בסדרה היא הצליחה לעבור שלב למרות הפיגור. שני המקרים היו די סנסציוניים באופן בו התרחשו, וזכורים טוב מאוד עד היום (בולוניה וקאחה).
במצבה הנוכחי, ואחרי שהיא נראיתה כמו שהיא נראיתה במשחק הראשון במדריד, סביר להניח שבמכבי קודם כל יקנו את התרחיש הרגיל שלהם בסיטואציה הזו - ניצחון והשוואת הסדרה ל-1:1, ורק אח"כ יחשבו על לעלות שלב. כי ניצחון במדריד לא רק יחזיר את מכבי לעניינים, ולא רק יעביר את יתרון הביתיות לצהובים, הוא גם ישיב לקבוצה ביטחון וכבוד עצמי, אחרי תצוגה באמת מחפירה במשחק הראשון.
כדי שיוכלו להחליט איזה תרחיש הם באמת רוצים, וממה כדאי להם להיזהר, הנה 8 המקרים הקודמים בהם מכבי ת"א מצאה את עצמה בפיגור 1:0 בסדרה אירופית. איך אומרים? מי שלא יודע את העבר שלו, אין לו עתיד? משהו כזה. בכל מקרה, משפט שנראה כאילו הוא יושב חזק בראש של כל מי שקשור למועדון הזה.
עונת 96/7 - מול אפס פילזן
סדרת שמינית גמר, הטוב מ-3, בלי יתרון ביתיות
סיפור מקרה: אלו היו השנים החלשות של מכבי, בבטן הרכה של שנות התשעים, בין הפיינל פורים של צביקה שרף לזכיות של פיני גרשון. ואלו היו שנים גדולות של פילזן, עם נאומוסקי הענק. וזה התבטא כבר בשלבי הבתים של המפעל, כשמכבי עלתה "על הקשקש", בעוד הטורקים מפרקים כמעט כל מה שעומד מולם. במשחק הראשון באיסטנבול, אפס ניצחה 67:76. באק ג'ונסון הוביל את מכבי עם 18 נק', עודד קטש ודורון שפר קלעו ביחד 5 נקודות. במשחק השני ג'ונסון תרם עוד 19 נק', אבל האקס-פאקטור היה אחד, דרק שארפ, עם 15 נק' מפתיעות מהספסל. זה נגמר 65:78. במשחק השלישי נאומוסקי אמר די, קבר 32 נק', והוביל את אפס לניצחון קל, 69:84, ול-1:2 בסדרה. בשלב הבא, אגב, עם יתרון הביתיות ואחרי שהובילה 0:1, פילזן הודחה על ידי וילרבאן.
עונת 97/8 - מול טימסיסטם בולוניה
סדרת שמינית גמר, הטוב מ-3, בלי יתרון ביתיות
סיפור מקרה: פאף/סקיפר/קלימאמיו/פורטיטודו בולוניה נקראה אז, כאמור, טימסיסטם, ובשורותיה שיחקו שלל כוכבים כמו דומיניק ווילקינס, קרלטון מאיירס, דייויד ריברס וגרגור פוצ'קה. מכבי של וינקו ילובאץ הציגה שיפור משמעותי לעומת העונה הקודמת, ומול סוללת הסטארים הפסידה רק 96:93 במשחק ה-1 באיטליה. בפיגור, מכבי הביסה את בולוניה 72:88 בהיכל, ובמשחק השלישי כבר הובילה ב-10 נקודות במחצית השנייה, לפני שווילקינס והחברים חזרו, בדרך לעוד ניצחון ב-3 הפרש (65:68), ול-1:2 מכריע בסדרה. גם כאן, המנצחת הודחה כבר ברבע הגמר, 2:0 בסדרת-דרבי מול וירטוס (שהמשיכה לזכייה).
עונת 98/9 - מול קינדר בולוניה
סדרת שמינית גמר, הטוב מ-3, בלי יתרון ביתיות
סיפור מקרה: מבחינת השלב, זה כבר לגמרי הרגיש כמו דפוס-חוזר. מה גם שמכבי עלתה לשמינית עם מאזן שלילי, ומפגש מול אלופת אירופה הנפלאה באמת היה מעל ליכולותיה. 78:57 במשחק הראשון שם, 70:55 במשחק השני כאן. מעטים המקרים הזכורים בהם מכבי הייתה כל כך נחותה וכל כך חסרת אונים. מצד שני, בהרבה מהמקרים האלה זה היה מול אטורה מסינה. קינדר המשיכה לגמר שני ברציפות, אבל הופתעה שם מול טיוס אדני וז'לגיריס קובנה.
עונת 99/00 - מול פאף בולוניה
סדרת רבע גמר, הטוב מ-3, עם יתרון ביתיות
סיפור מקרה: מכבי המשיכה בקו השיפור שלה, עברה סוף סוף את שמינית הגמר, וגם את האיטלקים היא התכוונה לעבור. אחרי הכל, המשחק הראשון, והשלישי אם צריך, ייערכו בת"א. אבל לפאף היו תכניות אחרות, ועם ניצחון נוסף ב-3 הפרש עשו 62:65, עלו ל-0:1, וגנבו את יתרון הביתיות. ה-73:80 של מכבי במשחק השני, באיטליה, הוא אולי ניצחון החוץ ההירואי והזכור ביותר של מכבי בעשורים האחרונים, ונחשב למשחק שהזניק את השושלת, זו שדעכה באמת רק שבע שנים אח"כ. מכבי ניצחה 64:79 במשחק השלישי, בחצי גמר הפיינל פור הביסה את ברצלונה, והפסידה בגמר לעודד קטש.
עונת 2006/7 - מול צסק"א מוסקבה
סדרת רבע גמר, הטוב מ-3, בלי יתרון ביתיות
סיפור מקרה: אחרי כמה שנים בהן ביורוליג זנחו את מוסד הסדרות, הם החליטו לתקן את הטעות הזו. בשנתיים שקודם לכן מכבי (הענקית) עברה את פזארו (0:2) ואת אולימפיאקוס (1:2) בדרך לשני גמרים. אבל בעונה הזו, תחת נבן ספאחיה, זו כבר הייתה מכבי אחרת. ומהצד השני שוב עמד מסינה. צסק"א פתחה את הסדרה עם רבע של 6:21, והביסה 58:80 במשחק מספר 1. מכבי שמרה על הבית ועל הכבוד עם 35:55 אחרי 3 רבעים במשחק השני, שנגמר 56:68. מכבי הנחילה לצסק"א הפסד ראשון אחרי 18 ניצחונות רצופים (!), אבל לכולם הייתה תחושה שזה רק דחה את הקץ. עוד תצוגת עליונות של לנגדון-סמודיש-פפאלוקאס-אנדרסן-הולדן הולידה 13:32 ברבע הראשון של משחק 3, 49:72 אחרי שלושה רבעים, ו-71:92 בסיום. העונה של צסק"א נגמרה בהפסד בגמר מול פנאתינייקוס.עונת 2009/10 - מול פרטיזן בלגרד
סדרת רבע גמר, הטוב מ-5, עם יתרון ביתיות
סיפור מקרה: השנים שבין דעיכת השושלת לבין הקדנציה הנוכחית של בלאט היו שנים של חיפוש עצמי וחילופי מאמנים (ספאחיה, קטש, צביקה, אפי ופיני). את העונה הזו גרשון התחיל על הקווים אחרי שב-08/9 החליף את בירנבויים ולא הצליח לעלות מהטופ 16. אבל גם עונה שלמה שלו בתפקיד לא הולידה אקורד סיום מוצלח יותר. מכבי חטפה 27:11 ברבע האחרון של משחק מספר 1, איבדה את יתרון הביתיות עם הפסד 85:77, ולמרות שהשוותה במשחק השני, הפסידה פעמיים ברצף בבלגרד. וכאן, בניגוד להדחות אחרות, זה לא רק היה בלתי צפוי, זה גם היה כמעט ללא מאבק.
עונת 2010/11 - מול קאחה לבוראל
סדרת רבע גמר, הטוב מ-5, בלי יתרון ביתיות
סיפור מקרה: אחת העונות הגדולות של דייויד בלאט כמאמן - שאחרי שנים חלשות ועם קבוצה חדשה וטעונת הוכחה - פגש בספרדים החזקים ונקלע לפיגור עם 76:70 במשחק הראשון. אבל משחקי חוץ מול קאחה לבוראל, על כל גלגוליה, הם כבר משהו שבלאט חותם עליו. 81:83 במשחק השני השווה, ובסיכום שני המשחקים הבאים מכבי ניצחה 137:180, 43 הפרש. מכבי ניצחה גם ב-19 את מדריד, בחצי גמר הפיינל פור בברצלונה, לפני שלא הייתה יכולה לפנאתינייקוס עדיפה בגמר.
עונת 2011/12 - מול פנתאינייקוס
סדרת רבע גמר, הטוב מ-5, בלי יתרון ביתיות
סיפור מקרה: שוב בלאט פתח את העונה אחרי יותר מדי שינויים בקיץ, שוב הקבוצה התחברה לאורך העונה. אתם יודעים, הסיפור הרגיל של הקדנציה הנוכחית של בלאט. אבל כמו בעונה קודם לכן, גם הפעם הייתה זו פאו העדיפה שהדיחה את מכבי - אבל הפעם רק אחרי מאבק עצום. הסדרה - אולי הטובה, האיכותית והמרתקת שמכבי אי פעם השתתפה בה באירופה - נפתחה ב-73:93 מחוץ ואימתני של היוונים. מכבי השוותה עם ניצחון ביוון, ועלתה ליתרון 1:2. זה נגמר 2:3 לפאו, בסדרה בה משחקים 2, 3 ו-5 הסתיימו בהפרש כולל של 6 נקודות. משהו אומר לי שבתל אביב חותמים עכשיו על שחזור.