אחרי כחודשיים בבלגיה, חנן ממן כבר התרגל לחיים באירופה. הקשר שהצטרף לבוורן כבר סיים את שלב ההכנות לעונה, שלב עליו סיפר בבלוג הראשון שלו כעת הוא מתרגל לליגה עצמה כשקבוצתו נמצאת אחרי שלושה מחזורים במקום ה-10 עם שלוש תוצאות תיקו.
אתר ערוץ הספורט ילווה את ממן במשך העונה, בבלוג אותו יכתוב הקשר בעצמו, ובו ישתף בחוויות מחוץ לישראל – הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. חלק מספר 2 יוצא לדרך.
"רציתי לשנות את התדמית של השחקן הישראלי, ונפצעתי"
"לאחר התאקלמות קשה וכמה שבועות של אימונים קשים וביניהם מספר משחקי אימון שבכולם פתחתי והיה נראה שהמאמן (גלן דה בוק) מתחבר לסגנון שלי ומרוצה ממני, הגיע הרגע שלו לא ציפיתי ולא קיוויתי - הפציעה.
כשחקן, בחיים לא נפצעתי ובחיים לא הפסדתי משחק אימון או משחק ליגה בגלל דבר כזה. אז איך אומרים? תמיד יש פעם ראשונה! כשאני חושב על זה לעומק, אולי העמסתי על עצמי. יכול להיות שהייתי צריך לקחת דברים קצת יותר באיזי, אבל פשוט לא רציתי להיות שונה מחבריי לקבוצה. רציתי לשנות את התדמית של השחקן הישראלי ה"עצלן". אז עכשיו כדורים ומנוחה..? ממש לא! להבדיל מההתנהלות בארץ, פה מי שפצוע מתאמן כפול - בוקר וערב חיזוקים וטיפולים.
אז זהו. הליגה התחילה, עברו כבר שלושה מחזורים ובגלל הפציעה אני יושב ביציע, משהו שחדש לי, ממש לא רגיל לי ואני ממש לא רוצה להתרגל אליו. אבל די, עכשיו אני בריא ומקווה להשתלב כבר במחזור הבא. הקבוצה נראית טוב לאחר שהתחזקנו בכמה עמדות חשובות אך עדיין, עד כה השגנו שלוש תוצאות תיקו, כששתיים מתוכן בבית וזה כמובן לא מספיק. המזל הוא שרמי גרשון נראה מצוין וגורם לכל קו ההגנה להיראות יותר טוב.
עוד ישראלי שעושה פה חיל עד עכשיו הוא גיא לוזון, שמשום מה לכולם היה נדמה שכבר במחזור השלישי הוא ימצא עצמו בבית אבל הוא עשה בדיוק הפוך והשיג שלושה ניצחונות משלושה משחקים, עם אפס שערי חובה. אני רואה מלא תמונות שלו בעיתונים, אבל פלמית אני עוד לא קורא.. שאלתי את אחד השחקנים מה רשום על לוזון, והוא סיפר שבהתחלה צחקו עליו אבל עכשיו הוא צוחק על כולם ושהשחצנות שלו הפכה לנחמדה. אין מה להוסיף, רק שימשיך ככה. עד למפגשים נגדנו כמובן.
מעבר לכל הלחץ הזה של לא לשחק ולהרגיש שבינתיים אני מאכזב אנשים שהאמינו בי, יש עוד מספר מטרות ואחת מהן היא לקדם את הזוגיות ולגרום לאישה שעזבה הכל והלכה אחרי כעיוור הרבה אושר ואהבה. את הזמן הפנוי שלנו אנחנו מעבירים עם חברים טובים שהכרנו פה (ערן ויעל, אביב וענבל, אבי ורחלי) ונהנים מבאולינג, קולנוע ומסעדות. בעצם לא חסר פה כלום, חוץ מברק בדש.
כמו שכבר ציינתי אני עוקב אחרי כל מה שקורה בארץ, מהחדשות דרך האח גדול והמירוץ למיליון וכמובן הכדורגל הישראלי. מאוד הופתעתי שהפועל תל אביב עפה מאירופה, אבל אולי עכשיו הסיכוי לתואר גדל כשיש למועדון פחות לחץ ועומס של אימונים ומשחקים. יאללה אני חוזר לקנדי קראש שלב 140, נתראה בבלוג הבא.